מחקר שנערך במשך 18 חודשים על ידי היוזמה למורשת התרבות היהודית, ארגון יהודי היושב בלונדון, זיהה 350 אתרים יהודיים בסוריה ובעיראק. רובם, הרוסים ובמצב קשה.
לפי הדוח הנלווה למחקר, יותר ממחצית מהאתרים בסוריה, וכמעט 90% מהאתרים בעיראק - נהרסו עד כדי כך שהם אינם ניתנים לשיקום.
מייקל מייל, מנכ"ל הקרן למורשת יהודית, אמר כי "בתקופה שבה יש עניין רב בשימור אתרי מורשת בסכנה במזרח התיכון, מחקר ייחודי זה האיר היבט שנשכח – המורשת היהודית העתיקה הבלתי רגילה שקיימת באזור".
הוא הסביר את חשיבות המחקר, והדגיש כי "לקהילה היהודית הייתה תרומה עמוקה, ועלינו להבטיח כי המורשת שלה, והסיפור שלה, לא יימחו".
לפי הדוח, בעיראק יש היום רק בית כנסת אחד פעיל, והארגון מנסה כעת להציל ולשקם את המקום. לפי הנתונים, הקהילה היהודית בעיראק מונה כעת פחות מעשרה אנשים, רובם קשישים.
הם הסבירו כי תיאורטית ניתן לשקם את בית הכנסת העתיק, שכן האתר נמצא בשליטת הקהילה היהודית - אך שם מפחדים מהנראות. "הם לא רוצים למשוך תשומת לב לבית הכנסת".
לגבי בית הקברות המקומי, שגם אותו הם רוצים לשקם כעת במבצע המיוחד, כותבים בארגון הלונדוני כי "פנים הנכס, המוקף חומה, מכוסה צמחייה פראית במקומות רבים, והשטח משמש כאתר פסולת עבור אנשים המתגוררים בסמוך. רבים מהקברים במצב רעוע".
הם הסבירו כי "כמעט כל יהודי עיראק עזבו את המדינה עד אמצע שנות ה-70, ורוב המורשת היהודית הקהילתית הבנויה בעיראק עברה לשליטת המדינה, שהזניחה אותה, שינתה את ייעודה או העבירה אותה לגורמים פרטיים לצורכי שימוש או פיתוח. כפועל יוצא מכך, מצבם של רוב אתרי המורשת בעיראק הידרדר בצורה משמעותית".
לגבי סוריה כתבו כי האתרים היהודיים שם במצב טוב יותר, שכן "חלק מהקהילה נשארה בעל כורחה, אך הייתה לה דרגה מסוימת של שליטה על נכסיה, ובעיקר בתי כנסת".
לדבריהם, השלטונות בסוריה העדיפו לשמור על בתי הכנסת ובתי הקברות שלמים, לצרכים פוליטיים, למרות היעדרותה של הקהילה היהודית מערים אלו.