מחקר מדאיג

ביה"ח גילה: הנגיף פוגע בחדר ימין של הלב

רופאים בכירים ב'איכילוב', פרסמו היום מחקר חדש, המלמד כי נגיף הקורונה מביא לפגיעה בחדר ימין של הלב בקרב 40% מהחולים המאושפזים • מחקר ראשון מסוגו בעולם (אקטואליה)

|
3
|
רופאים בקורונה (צילום: שאטרסטוק)

רופאים מהמערך הקרדיולוגי וממחלקת הטיפול הנמרץ בבית החולים 'איכילוב בתל אביב, פרסמו היום (שלישי) , מחקר חדש, המלמד כי נגיף הקורונה מביא לפגיעה בחדר ימין של הלב בקרב 40% מהחולים המאושפזים.

עם התפשטות נגיף הקורונה בעולם, החלו לזרום דיווחים מסין, כי הנגיף פוגע בשריר הלב. לכן, ד"ר ישי סקלי, רופא במערך הקרדיולוגי של בית החולים, יזם ביצוע של בדיקת אקו לב וסונאר ריאות לחולי הקורונה שאושפזו בבית החולים.

הבדיקה נעשתה לחולים בכל דרגות חומרת המחלה, במטרה לאתר פגיעה לבבית ראשונית ולאפשר בסיס להשוואה במקרה של הדרדרות במצב במהלך האשפוז.

כעת, כאמור במחקר שהתפרסם על בסיס תוצאות הבדיקות של 100 חולים מאושפזים, לו היו שותפים הרופאים, התגלו ממצאים מרתקים.

ל- 40% מהחולים נמצאה הפרעה בתפקוד חדר ימין בדרגות חומרה שונות- זוהי הפגיעה הלבבית הנפוצה ביותר בחולי קורונה. בחולים שאושפזו במצב קשה יותר, הפגיעה בחדר ימין הייתה חמורה יותר.

בחולים בהם נצפתה עליית טרופונין בבדיקת דם (אנזים המשתחרר בעת נזק לשריר הלב) נתגלתה, שוב פעם, פגיעה - בעיקר בחדר ימין.

המחקר גילה עוד, כי גם חולים שמצבם הדרדר תוך כדי האשפוז היה ניתן לראות הדרדרות בתפקוד חדר ימין בבדיקת אקו לב עוקבת. במיעוט החולים נמצאה פגיעה בתפקודו של החדר השמאלי.

אשר על כן, המסקנה העיקרית אליה הגיעו הרופאים החוקרים, הייתה שפגיעה בחדר ימין היא סימן ההיכר של הפגיעה הלבבית בקורונה.

פרופ׳ יאן טופליסקי, המשנה למנהל המערך הקרדיולוגי מסביר את הסיבה לכך: "הנזק הלבבי הוא ככל הנראה תוצאה של הפגיעה הריאתית- החדר הימני של הלב 'רואה' מולו לחץ ריאתי גבוה ותפקודו נפגע עקב כך".

ד״ר סקלי, פרופ׳ טופילנסקי וד״ר ליכטר (דוברות ביה"ח)

אז למה הלחץ הריאתי עולה? ד"ר יעל ליכטר, רופאה בבמחלקת טיפול נמרץ כללי, מסבירה שיש מספר השערות: "התפתחות קרישי דם גדולים וקטנים בכלי הדם הריאתיים כחלק מתופעת קרישיות היתר אשר תוארה בקורונה, החמרה בהיפוקסיה (חסר חמצן) ברקמת הריאה, אובדן של רקמת ריאה תקינה ואף שימוש בלחצי הנשמה גבוהים".

מדובר במחקר הראשון בעולם לתאר את הפגיעה הלבבית בחולי קורונה באופן שיטתי בעזרת אמצעי הדמייה של הלב, ולא בבדיקות מעבדה בלבד, ולכן החשיבות שלו כה רבה.

ביצוע הבדיקות בחולים במצב קשה ובחולים שמצבם הדרדר לאורך האשפוז תרם להבנת הסיבות להדרדרות ולהכוונת הטיפול בחולים אלו. באשר לתפקוד הלב לאחר החלמה מהמחלה החריפה, יהיה צורך להמשיך ולעקוב אחר המטופלים שהבריאו.

הכתבה עניינה אותך?

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
תוכן שאסור לפספס

3 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

1
זה עדיין לא מחקר רציני. זה רק התחלה לפרסם בשלב כזה זה סתם הפחדה. 40 מתוך 100 איש שהגיעו לבית החולים. מתוך 18 אלף חולים בארץ זה עדיין לא כלום. וצריך לבדוק אותם גם אחרי חודש שהבריאו. וצריך לבדוק עוד קבוצות. בקיצור זה התחלה של מחקר.
משה
מדברים אתך על אחוזים מתוך אלה שאושפזו.
איציק
והיא חשובה מאוד
חני
תוכן שאסור לפספס

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
עכשיו בכותרות