הדי הפילוג בחסידות גור, שהגיעו לשיא בחג שמחת תורה אז הקים הגר"ש אלתר רשמית את קהילתו, שככו מעט - אך כעת התפרץ מחדש, לקראת חג השבועות הקרב.
בעיר אשדוד הקימו קהילה חדשה, בעוד הקהילה בעיר בית שמש מתפתחת וכעת עומדים להקים במקום תלמוד תורה, בברכת הגר"ש אלתר.
הקמת הקהילה בעיר אשדוד, לא עברה בשקט מצידם של מספר חסידים בעיר, שהטרידו את הרב ישראל שפירא, שערק מחסידות גור לקהילת הגר"ש.
בתגובה, הוציאו אחיו של ראש הישיבה הגר"ש אלתר מכתבי תמיכה בו. האח הבכור, הגאון רבי יעקב מאיר, רב בעיר בני ברק כתב: "אני מוחה נמרצות. מאוד כואב לי לשמוע איך פוגעים בו, מציקים לו, ושופכים את דמו בשעה שכל "חטאו" בזה שפתח שטיבל של אנ"ש".
הגרי"מ הוסיף בכאב: "האם לא הגיע הזמן להפסיק את המחלוקת? האם לא מספיק סבלנו? נפטרו אנשים חשובים מאנ"ש. לא הגיע הזמן להפסיק?".בהמשך מכתבו כתב בשם זקנו, הרה"מ ר משה בצלאל שאמר כי בזמן השואה, בית המדרש של גור הפך לאורוות סוסים, בגלל שהרביצו ליהודים.
הגרד"ח אלתר כתב מכתב אל הרב שפירא כי "המסלה העולה בית אלוקינו זרועה במכשולים. אך האיש בר לבב לא ירא ולא יחת בבואו לקנות ולבנות את עולמו הפנימי, לו ולבניו אחריו, והולך בתום ילך בטח".
בהמשך חשף: "וגם אנכי בעת שהטרידוני בהבליהם צרי מוחין ביום חופתי, האירו לנגד עיני דברי נעים זמירות ישראל לא אירא מרבבות עם אשר סביב שתו עלי".
כזכור, נישואיו בזיוו"ש של ר' דניאל היה לאחר הפילוג, כאשר בשמחת תורה השתתף עם אחיו אך לאחר מכן חזר לחסידות גור. בחתונה, ישבו יחד האדמו"ר מגור והגר"ש אלתר, וכעת הוא חושף שהטרידו אותו ביום נישואיו.
הגרמ"מ שפרן פסק: מותר להתלונן במשטרה
הדיין הרב שפרן, פסק במכתב אל הרב שפירא ששאל אודות האלימות המופנית כלפיו, כי "מותר להתלונן במשטרה ולכל רשות אחרת שתוכל לתת או לקדם הגנה למשפחתך ורכושך. [אגב: המשטרה במדינה זו איננה יעילה ומתחמקת מלטפל בלי שתפנה לרשויות נוספות].
ב. ולהוסיף אף מצוה להתלונן כדי למגר תופעה פסולה ואסורה זו ולעזור בזה לאחרים החווים פשעי אלימות.
ג. מותר גם להגיש תלונות על יחידים ושמותיהם ועל מי שעומד מאחורי המבצעים בפועל, במעגלים שונים, כולל קובלנות פליליות ותביעות משפטיות.
ד. מותר ואף מצוה להעביר לרשויות הקלטות, תמונות ועדויות ולפרסמן ברבים, כולל משרד החינוך אם מדובר בעובדי הוראה".