פרישתו המהדהדת של הרב רפי פרץ (לשעבר הרב הראשי לצה"ל, וטייס מסוק תובלה מסוג יסעור) ממפלגת 'ימינה' וסירובו לשמוע בקול זקן רבני הציונות הדתית הרב חיים דרוקמן, הביאה את ישראל שפירא לחזור 117 שנים אחורה, לפעם הראשונה שתנועת 'המזרחי' פקפקה בדעת רבם: הגאון הרב יצחק יעקב ריינס שהביע תמיכה להקים את מדינת היהודים באוגנדה.
(הערה: ראוי לומר, שאף כי ישנו הבדל תהומי בין תנועת 'המזרחי' המקורית לרסיסי מפלגות הימין הנוכחים, האחרונים מתיימרים להמשיך את תנועת המזרחי)
***
לא רבים יודעים שבקונגרס השישי של התנועה הציונית שנערך בקיץ תרס"ג (1903) בבזל כשחוזה מדינת היהודים בנימין זאב תאודור הרצל הציע להקים את מדינת היהודים באוגנדה, תנועת 'המזרחי' תמכה בהצעתו.
כל זה נעשה ע"פ החלטתו של נשיא התנועה הגאון רבי יצחק יעקב ריינס. שבנו של מרנא הנצי"ב מוולוזין - הרב מאיר בר אילן ממנהיגי תנועת 'המזרחי' טען[1] שהיו צירים שחלקו עליו.
עוד כותב הרב בר אילן שלצירים הייתה בעיה לצאת אישית הרב ריינס שתמך באוגנדה, אולם הם אחזו שכשרב טועה בדבר הלכה, אין חולקים לרב כבוד, וכך דבריו: "במעמקי הלב מתייחס הציר בידידות רבה להרב ריינס ובהוקרה מרובה ביותר אלא שלדעתו טעה בדבר הלכה זו ואין חולקין כבוד לרב...".
מכל זה נמצאנו למדים, שטריקת הטלפון של הרב רפי פרץ לזקן רבני הציונות הדתית הרב דרוקמן לא הייתה זו הפעם הראשונה של אי ציות מנהיגי מפלגת 'המזרחי' לרבם, ומסתבר שגם הרב פרץ חשב שבמקום שרב טועה, אין חולקין לו כבוד...
"הרבנים אינם בקיאים בהויות העולם"
כותב הרב מאיר בר אילן: "אין פלא, שהרב ריינס דיבר על אוגנדה, משום שאנשים הבקיאים יותר ממנו בהוויות העולם, ראו את אוגנדה כענין "מעשי" ביותר הניתן להתגשם. מבחינה זו לא כבשו נימוקי הרב ריינס את הלבבות ולא גרמו צער לאיש. דאב הלב רק בשעה שכמה מזרחיים טובים יצרו תיאוריה שמזרחי ואוגנדיזם היינו אך".
הרב בר אילן שהתנגד להקים את מדינת היהודים באוגנדה, מתאר שהיה ת"ח משכיל ציר במזרחי שהתבטא בעד אוגנדה ואמר "כיצד יכול מאמין, מזרחי המאמין בהשגחה להיות נגד אוגנדה?", ממשיך הרב בר אילן ומעיר בציניות "מתוך דבריו ומהלך רעיונותיו יצא שחלק מן התורה אינה ארץ ישראל, אלא אוגנדה" למעשה כותב הרב בר אילן שלא עזר ההבטחה של נורדאו (עוזרו של הרצל) שהבטיח לציבור שאוגנדה תהיה רק ל"מקלט לילה", והקונגרס הצביע נגד מדינת היהודים באוגנדה.
'ליל המיקרופונים בקונגרס הציוני'
הרב בר אילן מתאר לנו במילים חדות את 'ליל המיקרופונים בקונגרס'. "הדבר היה במוצאי שבת, בלילה המפורסם, אז היה "הקרב הגינראלי", יצאו אל המערכה הנואמים המפורסמים של כל מחנה, אולם לא נאמו, כי אם צעקו. כל אחד נלחם בשארית כוחו ובחרבות-מילים חדות. אנשים, שזה כבר עמדו בשורות הראשונות של עבודה ציונית, והלהיבו את עצמם ואחרים באהבה לארץ ישראל, הפחיתו עתה, בסערת המלחמה, דיבורי גנאי על ארץ ישראל תקוות ישראל. הרב בר אילן מוסר לנו על אחד שציווח ככרוכייה בעד אוגנדה ומת בדמי ימיו "רבים ראו בזה עונש מן השמים".
אגודת ישראל התנגדה לאוגנדה?!
מעניין לדעת שהעיתונאי ינון מגל טען שתנועת אגודת ישראל התנגדה לתוכנית אוגנדה, ובאחת מתוכניות הרדיו ביחד עם בן כספית, הם התווכחו בעניין, וכדי לפסוק את הוויכוח, הם העלו את פרופסור אניטה שפירא שפרחה את דבריו וטענה שאגודת ישראל כלל לא היו בתנועה הציונית, והמזרחי הם היו הדתיים היחידים בקונגרס הציוני, והם היו בעד, וזולת אוסישקין וויצמן שהובילו את ההתנגדות לתוכנית אוגנדה של הרצל לא הייתה התנגדות.
יהי רצון שנגיע לגאולה השלמה בבניין בית המקדש במהרה בימינו אמן.
[1] בספרו 'מוולוזין ועד ירושלים'
- ישראל שפירא, הינו היסטוריון ועורך תורני, חוקר עמית במכון 'עד הנה' לחקר יהדות גליצייה ובוקובינה, מרצה ומדריך טיולים בארץ ובעולם
לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com