פעילות חיילים חרדים במלחמת תש"ח היא רבה וענפה, לפניכם צילומים מתוך הירחון החרדי 'בית יעקב'[1] שכתבו בו גדולי עולם כגון הגאון רבי מרדכי גיפטר ראש ישיבת טלז, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי חבר מועצת גדולי התורה ומראשי ישיבת סלבודקא, והמשגיח הגאון רבי שלמה וולבה.
באותו עיתון ראיינו את רב סרן דוד אייזן אחד ממפקדיו של הרובע היהודי שסיפר מעט על קורותיו המשולבים ב'גדוד טוביה' - גדוד בני הישיבות, על שמם יש כיכר בירושלים. בין היתר דוד סיפר שבחזית הקרב ליד הקסטל הוא החל לומר שיעור יומי בגמרא במסכת מגילה.
אחת הישיבות שיצאו מהיכלם חיילים, היתה ישיבת 'שפת אמת' שחברו חיים גרוב למד בה, ונפל בקרב.
מרתק מאוד שבאותה כתבה בגיליון 'בית יעקב' הובאה תמונה מתוך עיתון "צייוניסט ריקורד" ביוהניסבורד על דמותו החסידית של דוד אייזן שנוצלה היטב בידי תעמולני 'ההגנה' והוא צולם ליד רמטכ"ל רב אלוף יגאל ידין, רמטכ"ל רב אלוף יעקב דורי והאלוף יגאל אלון.
בכתבה מצוטט גבריאל שטרן שכתב את זיכרונותיו בעיתון 'על המשמר' השמאלני בתאריך ד' באייר תשכ"ז על בחורי הישיבה ממאה שערים שעזרו לו בביצורים: "אני מאמין עד היום הזה, כי ה' אייר יום הכרזת המדינה, היה נס לכל בית ישראל... כל פעם שאני מתהלך שם, חש אני בריחות הימים ההם - ריח השריפה, ריח העזובה, וריחו המתקתק של המוות... בנינו פה וביצרנו נאה העמדות יחד עם בחורי ישיבה נערים עדין, מאה שערים הסמוכה, אותה מאה שערים אשר משמיצים אותה עתה שוב.. החיילים הדתיים ותפילה אחרונה".
"מדורת ל"ג בעומר במרתף"
דוד אייזן שהיה אחד ממפקדי הרובע היהודי סיפר בראיון על ישיש, מחסידי קוצק, שהזעיק אותם וחייבם שידליקו בל"ג בעומר מדורה! ואכן בתוך המרתף הדליקו מדורה של צרור נירות ורקדו עד כלות הכוחות.
עוד סיפר אייזן שבעת המצור על יהודי הרובע, בהשפעת רבה של הרובע הרב אורינשטיין יצאו בחורי ישיבה ומהם נטורי קרתא לעבודות ביצורים ביום השבת.
• • •
סיפור מרתק סיפר דוד אייזן שבשעה שהלוחמים היהודים נכנעו לירדנים, החיילים צוו לעמוד בשורה נפרדת מכל תושבי הרובע, לפליאת הירדנים, נעמדו 35 חיילים בלבד. המפקד הירדני זעם במיוחד ואמר: "אלה כל החיילים?! שלושים וחמישה איש הרגו למעלה ממאתיים מחיילינו? אילו הייתי יודע על כך קודם הייתי שולח בכם את אנשי מצוידים במקלות..", המפקד חשש להציג ביריחו, ובעמאן יבול דל של 35 שבויים.
בירחון מס' 96 תחת הכותרת: "העיר הזאת - בני הישיבות בהגנה על ירושלים", הובא מאמר מבהיל: "ראיתי אותם בעבודתם, ראיתי אותם עומדים תחת קרני השמש הלוהטת כשאגלי זיעה נוטפים ומתדרדרים ברציפות מעל פניהם ומקצות אצבעותיהם. ראיתי אותם הולמים בכלי העבודה כשפאותיהם המסולסלות מכוונות את משקל תנועותיהם, ראיתי אותם כששולי בגדיהם הארוכים תחובים בחגורותיהם המסורתיות הצמודות למתניהם. ראיתי אותם כפופים תחת עומס המשא וחיוך חן על פניהם. עסוקים היו במלאכתם, שקועים בעבודתם, ומי כבני ישיבות היודעים להעמיק חדור בסוגיה בהם היו אוחזים... ומי כמוהם היודעים לכוון את כל כוח המחשבה לאפיק אחד.
"כי אם אמנם מלאכת ה' היא, מלאכת ההגנה על העיר הקדושה - הרי כבר אמר הכתוב "אָרוּר עֹשֶׂה מְלֶאכֶת יְהוָה רְמִיָּה" וכשם שיודעים בני הישיבות להדר בכל מצוה ומצווה, הרי הם גם יודעין להדר במצווה זו, הם אינן רק ל"צאת ידי חובה", לציית לפקודה שניתנה - כי הרי מצווה נעשית כידוע בכל כוח ההרגשה בכל המסירות, בכל תום הלב וביחוד הכוונה.
"ראיתי אותם בעבודתם - וראיתי אותם חוזרים ונצמדים מיד למסכתות ולספסלי הישיבה, פניהם שזופים, העור קלוף פה ושם... ניגוני גמרא שונים היום במקצת המנגינה המלווה את הלימודים היא 'ימין ה' עושה חיל..'".
• • •
דודו אייזן עשה חיל בתפקידו, בתאריך כ"ד אייר תש"ח, הוא צעד לבית הוריו בשכונת מאה שערים לעוד ערב משפחתי חמים, בעומדו מרחק של כ-100 מ' מהבית הוא שמע שריקת פגז ונחרד, רעש אדיר נשמע קרוב אליו, ליבו הלם בקרבו. דוד רץ לכיוון בית הוריו ההרוס וחזה בזוועת עולם, הפגז חדר לקומה הראשונה וזרע בה הרס מוחלט. הוא זיהה את אביו חיים צועק בבהלה בין העפר ודם הגופות.
דוד מצא את גופותיהן החרוכות של אחותו ברכה בת ה-12, גיסתו בתיה בת ה-28 ובנותיה הדסה שושנה בת ה-8, דבורה דינה בת ה-7 ונחמה גיטל בת ה-3.5. פתאום שמע צרחות של תינוק ונתמלא זיק של תקווה, ברכה הקטנה בת השנתיים עמדה קפואה ליד גופת אביה משה בן ה-28, אחיו הגדול. את האחות רבקה פרידה בת ה-20 שנפגעה אנושות פינה לבית החולים, אך שם נפטרה מפצעיה. 7 קורבנות הקריבה משפחת אייזן על מזבח המולדת ושחרור ירושלים.[2]
- יש"כ לידידי הארכיאולוג יהושע לביא על התמונות של מצבות הקדושים, ועל סיועו במאמר זה
[1] גיליון אייר סיון שנה ח קובץ ח.
[2] תיאור זה קיבלתי מצאצאיו
- ישראל שפירא, הינו חוקר עמית במכון 'עד הנה' לחקר יהדות גליצייה ובוקובינה, מרצה ומדריך טיולים בארץ ובעולם המתמחה בהיסטוריה תורנית
לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com
