הימים, כבר הבנו, הם ימים בלתי שגרתיים שנושאים בחובם מתח, רגשות ודמעות וזה בדיוק מה שחש אהרון, כשניגשו אליו במהלך אירוע משפחתי אי שם בתחילת ימי הנגיף. "התבקשתי מהמשפחה להלחין בו במקום ניגון לפסוק 'לך עמי בוא בחדריך' שכל כך מבטא את הימים האלה".
רזאל שכבר עשה דברים כאלה 'מעכשיו לעכשיו', איתגר את עצמו. היא למד את הפסוק לֵ֤ךְ עַמִּי֙ בֹּ֣א בַֽחֲדָרֶ֔יךָ וּֽסְגֹ֥ר דְּלָֽתְךָ֖ בַּעֲדֶ֑ךָ חֲבִ֥י כִמְעַט־רֶ֖גַע עַד־יַעֲבׇור־זָֽעַם, (ישעיהו כ"ו, פסוק כ"ב) בחר לחלק הראשון של השיר, את המילים בוא בחדרך במנגינה עצובה ומינורית, בעצם, כמו המילים עצמן.
בא בחדריך ע"פ הפרשנות המוזיקלית של אהרן, אומרת בעצם "לך תסתגר.. תתכנס, תתרחק מבני אדם" ואם זה מזכיר תקופה אפופת מסכות, כפפות ואלכולג'ל – לזה בדיוק הוא התכוון. ואילו חלקו השני של השיר מביא את הנחמה והתקווה: חבי מעט רגע... חכי רק קצת, בע"ה, בקרוב יגיע האור...
כהרגלו, הוסיף רזאל טקסט נוסף, שלקוח מפירוש המצודת דוד על הפסוק עצמו. "מצאתי שם משפט מרגש. 'סתרי עצמך בתשובה ומעשים טובים' הווי אומר, איך מסתתרים? איך נשמרים מהמגיפה? נכון, שומרים על ההנחיות של משה בר סימן טוב, אבל מעבר לכך, צריך גם תשובה ומעשים טובים...", זאת המשימה שלנו בימים נגיף שכאלה.
אהרן רזאל, שזה השיר הווקאלי הראשון שלו, חבר למוסיקאי נפלא - אלון הלל שעיבד ואף שר את כל הקולות. השניים מאחלים לעם ישראל רפואה שלימה ושנדע ימים טובים ומתוקים בקרוב מאוד.