הפולמוס ההלכתי סביב קריאת התורה בשבת הקרובה: הגאון רבי בנימין חותה מפרסם פסק הלכה ארוך ומנומק שנכתב במיוחד עבור 'כיכר השבת' בו הוא פוסק כי בשבת הקרובה יש לקרוא בתורה רק את פרשת השבוע "תזריע מצורע" ולא להשלים את הפרשות שלא קראו בשבתות הקודמות "צו" ו"שמיני", בהן נאסר על קיום מניינים.
כידוע, בעקבות משבר הקורונה, במשך כמעט שבועיים לא התקיימו מנייני תפילה ברוב ריכוזי הציבור החרדי והדתי בישראל, בעקבות הוראות משרד הבריאות.
בפסק ההלכה כותב הרב בנימין חותה, רב קהילת אחדות ישראל בביתר, כי "בין לספרדים ובין לאשכנזים אין חובת השלמה לקריאת פרשיות השבוע שעברו, שהציבור לא שמעו את קריאתם. ציבור הרוצים להחמיר על עצמם ולקרוא הפרשה שהחסירו, רשאים - בתנאי שאין טורח על כל אנשי המנין".
"סדר ההשלמה", אומר הרב חותה, "אצל הספרדים, הכהן יקרא את כל הפרשה שדילגו ועוד ג' פסוקים מפרשת השבוע, ושאר העולים ימשיכו לקרא את פרשת השבוע , ואילו אצל האשכנזים, ג' עולים יקראו את הפרשה שהחסירו והעולה הרביעי יקרא חלק מהפרשה שהחסירו וחלק מהפרשה הבאה, ושאר העולים יקראו הפרשה הבאה".
הרב חותה מדגיש כי בשל העובדה ש"צריכים לקרוא בתורה, במרחב הפתוח תחת השמש הקופחת וגם פרשת השבוע היא שתי פרשיות 'תזריע מצורע' וגם קריאת ראש חודש וגם הלל, ואם נוסיף עוד קריאות אין לך טורח ציבור גדול מזה, וכיון שאין חיוב מעיקר הדין להשלים הפרשיות - אין חובה להשלים הפרשיות, אבל ציבור שיכולים להשלים הפרשה ואין טורח ציבור לכל אנשי המנין תבא עליהם ברכה".
פסק ההלכה המלא:
בין לספרדים ובין לאשכנזים אין חובת השלמה לקריאת פרשיות השבוע שעברו שהציבור לא שמעו את קריאתם וציבור הרוצים להחמיר על עצמם ולקרא הפרשה שהחזירו רשאים בתנאי שאין טורח על כל אנשי המנין ולספרדים הכהן יקרא את כל הפרשה שדילגו ועוד ג' פסוקים מפרשת השבוע ושאר העולים ימשיכו לקרא את פרשת השבוע ולאשכנזים ג' עולים יקראו הפרשה שהחסירו והעולה הרביעי יקרא חלק מהפרשה שהחסירו וחלק מהפרשה הבאה ושאר העולים יקראו הפרשה הבאה.
עמדתי ואתבונן בזמנינו שאנו נמצאים בדור עקבתא דמשיחא וכמאמרם דור שבן דוד בא דבר גדול בא לעולם ומחמת כן רבים מבני ישראל בכל העולם לא זכו לשמוע קריאת התורה בשבתות האחרונות ונפשם בשאלתם מה יעשו השבת פרשת תזריע מצורע שיש היתר לקיים מניינים במרחב הפתוח האם חייבים לקרא את הפרשיות שעברו שלא קראו אותם.
והנה כתב הרמ"א בסי' קלה' סעי' ב' אם בטלו שבת אחת קריאת הפרשה בצבור, לשבת הבאה קורין אותה פרשה עם פרשה השייכת לאותה שבת.
והנה בשערי אפרים בשער ז' בסעי' לט' ובדעת תורה (למהרש"ם) בסי' קלה' ס"ק ב' כתבו שכל דברי הרמ"א רק באופן שהיו ציבור בעשרה ולא קראו בתורה מאיזה סיבה שהיא כגון שהתפללו במנין ולא היה להם ס"ת כיון שחל עליהם חובת ציבור חייבים להשלים אבל אם הם לא היו בציבור אלא היו כולם יחידים אינם חייבים להשלים כיון שקריאת התורה היא חובת ציבור ולא חובת יחידים והם לא היו ציבור כלל. וזה ברור הלכה למעשה לאשכנזים וכ"כ בפס"ת עמ' קיז'.
ובנוסף דעת מהר"ם מינץ כשיש ג' פרשיות לקרא פטורים מהשלמה משום טורח ציבור.
והנה לספרדים לאחר העיון במשנתו של מרן הגרע"י יש להורות שיש פטור מהשלמת הפרשיות מעיקר הדין שכתב בשו"ת יבי"א י"ט סי' כח' ובחזו"ע שבת ב' עמ' שכט' שציבור שלא קראו בתורה פרשת השבוע חייבים להשלים הפרשה ולכאורה בהסתכלות ראשונית היה נראה שיש חובה להשלים את הפרשה ובנוסף שבהערות כתב שהלכה לא כמהר"ם מינץ ואם החסירו כמה פרשיות חייבים להשלים את כולם. אבל המעיין בדברי קדשו יראה שאין הדברים כן.
אלא כל דבריו כפי שכתב בתחילת הקטע בהערות וכן הוא מפורש ביבי"א שם שהרב היה בחו"ל וכשחזר לארץ היתה חסרה לו פרשה ובהסכמת הקהל קראו את הפרשה שהחסיר והרב דן שם בכל הקטע כיצד הוא סדר השלמת הפרשה ולדעתו הכהן יקרא הפרשה שהחסירו ועוד ג' פסוקים לפחות מהפרשה הבאה ושאר העולים יקראו שאר הפרשה והביא סמוכין לכך מברכות המים ומקור ישראל ודלא כשערי אפרים שכתב שג' עולים יקראו הפרשה שדילגו והרביעי יקרא חלק ממנה וחלק מפרשת השבוע ושאר העולים יקראו שאר פרשת השבוע וגם בהמשך דבריו הביא להקת אחרונים לחלוק על המהר"ם מינץ שנקט שיש טורח ציבור וסבר הגרע"י שיש חובה להשלים אפילו כמה פרשיות שדילגו.
ולאחר עיון מרובה נלענ"ד ברור שהגרע"י לא נחת לדון בדבריו גם באופן שהיו כל הקהל יחידים אלא כל דבריו לדון שבאופן שיש חובת השלמה כיצד ישלימו הפרשה וכגון שהיו ציבור שהתפללו ולא היה להם ס"ת אבל באופן שלא היה כלל עשרה יחד בזה לא דיבר כלל וגם בהלכה למעשה שכתב וז"ל "ציבור שאירע להם אונס ולא קראו בשבת את הפרשה בספר תורה בשבת הבאה יקראו שתי פרשיות וכו' וביאר מהו סדר הקריאה כנ"ל " אין גילוי דעת בדבריו אם דבריו שהם היו עשרה ביחד ולא קראו כגון שלא היה להם ס"ת או אפילו באופן שהם היו כל אחד בביתו יחידים ולא היו ציבור, ואדרבה כל דבריו במעשה שהיה עמו שהוא היה יחידי שלא שמע הפרשה שברור שהוא לא חייב להשלים והחמיר על עצמו כדבריו שם וביאר כיצד יהיה סדר ההשלמה.
וראיה לכך שהרי הביא את שערי אפרים והרי הוא מפורש נקט לפטור ומדוע לא ציין את דבריו אלא מוכח שכל הדיון רק לגבי סדר השלמת הפרשה באופן שחייבים להשלים וכגון שהיו מתפללים במנין ולא היה להם ס"ת ומה שהביא את דברי מקור ישראל וברכות המים במעשה שהיה שכל הציבור לא קראו לא לזה הרב נחת לדון ואדרבה כל דבריו שם רק לגבי מעשה שהיה עמו שהוא לבד לא שמע הפרשה וביקש מחילת הציבור ודן מהו סדר הקריאה והביא דבריהם רק לגבי שסדר השלמת הפרשה כפי שכתב בראש העמוד.
ואין להקשות מדברי שו"ת יחו"ד ח"ז סי' נ' לגבי שאלה שנשאל בזמן קום המדינה ממעברה בנהריה שלא היה להם מנין והפסידו הפרשה והורה להם הרב שישלימו הפרשה שלכאורה מפורש שהורה במכתב לפני עשרות שנים שישלימו אפילו שלא היו ציבור.
אבל זה אינו, שכל תשובתו שם כיון שבכל האזור שם במעברה לא קראו כלל פרשת השבוע ולכן הורה שיקראו שהרי בתשובה הביא שכ"כ בספר חיים להגר"ח פלאג'י ח"ג סי' יב' אות ב' והמעיין בדבריו שם יראה שכתב בפירוש שאם קראו הציבור באותו מקום גם אלו פטורים מלהשלים הפרשה ואפילו בכפר הסמוך לעיר וקראו בעיר פטר אותם וכנראה שבמעברה זה היה מנין יחיד ולא היה בקרבת מקום עוד מנין ולכן כתב שישלימו.
ועיין עוד בזכור לאברהם (אלקלעי) ח"ג מערכת ס' אות פט' שנקט ולמד כן בדעת מרן החיד"א בשו"ת חיים שאל ח"א סי' עא' אות ה' שציבור שקראו בבית כנסת בעיר אף אלו שלא קראו אינם חייבים להשלים הקריאה וזה כפתור ופרח לדברינו.
והמציאות בזמנינו שבכל עיר ועיר רבים קראו בתורה הן במרפסות שזה מנין לכתחילה שבלכתחילה גם לספרדים ובכל מקום היו מי שקראו פרשת השבוע והן כאלו שקראו בחצרות וברחובות ונמצא שגם הציבור נחשב ליחידים ואין עליהם חובת ציבור וממילא אין המציאות שלא קראו כלל בציבור הפרשה ואפילו במושב או כפר הסמוך לעיר נחשבת הקריאה בעיר לפטור את אנשי המושב או הכפר מהשלמה.
ובל נשכח שטורח ציבור כאן יותר גדול מדברי המהר"ם מינץ שדיבר שמשלימים הקריאה בבית הכנסת וגם יש בזה טורח ציבור ועל זה חלק הגרע"י (באופן שיש חובת השלמה) אבל אצלינו צריכים לקרא במרחב הפתוח תחת השמש הקופחת וגם פרשת השבוע היא שתי פרשיות תזריע מצורע וגם קריאת ראש חודש וגם הלל ואם נוסיף עוד קריאות אין לך טורח ציבור גדול מזה וכיון שעל פי כל דברינו הנ"ל אין חיוב מעיקר הדין להשלים הפרשיות אין חובה להשלים הפרשיות. וציבור שיכולים להשלים הפרשה ואין טורח ציבור לכל אנשי המנין תבא עליהם ברכה וסדר ההשלמה תהיה לספרדים הכהן יקרא כל הפרשה שהשלימו ועוד ג' פסוקים מפרשת השבוע והלוי ושאר העולים ימשיכו את פרשת השבוע. ולאשכנזים ג' עולים יקראו הפרשה שהחסירו והעולה הרביעי יקרא חלק מהפרשה שהחסירו וחלק מהפרשה הבאה ושאר העולים מהפרשה הבאה ודו"ק.