סבא, ר' ירחמיאל - ניצחת! // ירח טוקר

אליך, ר' ירחמיאל הי"ד, ממני, ירח.

אז חשוב לי שתדע סבא דגול, שעברו מאז לא הרבה, רק כמה עשרות שנים, ומשפחתך, מונה מאות רבות של נכדים ונינים וניני נינים, כולם בארץ ישראל, כן כן, ר' ירחמיאל, הבן האהוב שלך, יצחק, הסבא שלי, שהצליח לברוח בזמן - הקים דורות של ילדים נכדים ונינים, ילדים וילדות המשחקים כבר עשרות שנים ברחובות ירושלים, בקול שמחה וצהלה וממשיכים בדרך אבותיהם.

התמונה שלך, סבא רבא, נמצאת בסלון הבית שלנו כל השנים, כולנו גדלנו על ברכי וזכרונות השואה החיים, אודים מוצלים מאש..

מצד אמא שלנו – סבא אהרן ארונסון שישן כנער צעיר יחד עם אביו בלילות בתחנות רכבת , התחבא במנזרים ונמלט מציפורני הנאצים, נאלץ לעבוד במחנות עבודה וניצל בניסי ניסים.. סבתא ברכה ארונסון שהוריה נרצחו בעיירה טרנוב, אחיה גרשום ניסה לנקום והתגייס לצבא הבריטי כטייס, אך הופל והתאחד עם הוריו, אבל הם החליטו להמשיך הלאה את החיים ולא לשקוע...

וכמובן גם מהצד של אבא..

ר' ירחמיאל, הבן שלך - סבא שלי, ר' יצחק טוקר, התחתן עם סבתא הרבנית רחל ע"ה ממשפחת גרז, שכמעט כל משפחתה נרצחה שם יחד אתכם בליטא הארורה.. את אביה ואחיה הקטנים הכניסו הצוררים אל בית הכנסת הגדול בכפר, והעלו אותו באש על כל יושביהם, הי"ד..

אבל היא, סבתא הגיבורה וסבא יצחק החליטו גם הם כמו כל כך הרבה ניצולי שואה גיבורים היסטוריים - שלא לשקוע בדמעות, ולהקים בכוח האמונה עולם חדש, שיעשה את מה שאתם עשיתם שם..

את מה שאתה, סבא ר' ירחמיאל, היית עושה יום יום בבית הכנסת הישן של העיירה יאנישוק.

אתה סבא בטחת בה', התפללת, קראת תהלים, אמרת "אני מאמין בביאת המשיח" וקידשת שם שמים בחייך, כמו גם במותך, יחד עם כל בני קהילתך באותו יער ארור. אבל סבא, למרות שהנאצים ימ"ש ירו בך, והוציאו את גופך להורג, זכית סבא רבא.. זכית שמאות נכדים ונכדות ונינים ונינות ימשיכו להתפלל, לבטוח בה', לקרוא תהלים, לומר "אני מאמין בביאת המשיח", ולקדש שם שמים בחייהם.

סבא רבא, ר' ירחמיאל! ... ניצחת!

ממני. נינך האוהב, ירחמיאל, ירח.

כאן, ירושלים, ארץ ישראל.