התקנות החדשות של משרד הבריאות, במסגרת המאבק בנגיף ה'קורונה', אשר מחד מאפשרות להתפלל במנין במרחב הפתוח עם לא יותר מעשרה מתפללים ומאידך מחייבת חבישת מסיכת אף-פנים, מעוררת שוב דיון הלכתי, הכיצד יש לנהוג בשעת התפילה.
הגאון רבי יצחק זילברשטיין, חבר מועצת גדולי התורה ורבה של שכונת רמת אלחנן בבני ברק, נשאל לאחרונה האם מותר להתפלל שמונה עשרה עם מסיכה וכן האם מותר לכהן לישא כפיו עם מסיכה.
בקובץ 'ווי העמודים' האחרון, הובאו תשובותיו של הרב, כאשר בתחילה הוא מציין באשר לברכת כהנים כי "בברכת כהנים אין לעשות שום שינוי משאר הכהנים, ואפילו אם יש לו מומים אין לו לישא כפיו, אמנם כתב בשו"ע (או"ח סימן קכח סל"א) אם מנהג המקום לשלשל הכהנים טלית על פניהם, אפילו יש בפניו ובידיו כמה מומין, ישא את כפיו. וכיון שנהגו לשלשל את הטלית על הפנים, משום כך אין לחוש.
"אלא שנראה שמטעם אחר אין לברך עם מסיכה על הפנים, שכתב בשו"ע (שם סי"ד) אין מברכין אלא... ובנשיאת כפיים ובקול רם. וכתב במשנ"ב (ס"ק נג) היינו בקול בינוני לאפוקי בלחש... ומי שקולו צרוד לכאורה פשוט שאינו יכול לישא כפיו וטוב שיצא קודם רצה".
למעשה, פוסק הרב כי "אי אפשר לישא כפיו עם מסיכה על פניו, כי חסר את המעלה של בקול רם, שלא ישמעו את קולו, ואם אינו רוצה להוריד את המסיכה - יצא קודם רצה. אמנם, אם יש עשרה שיוכלו לשמעו גם עם המסיכה, יכול לברך ברכת כהנים עם המסיכה".
"לגבי תפילה עם מסיכה", מציין הרב זילברשטיין, כי במקרה זה הדין הפוך וצריך להתפלל בלחש, כמבואר בשולחן ערוך (או"ח סימן קא ס"ב), לא יתפלל בלבו לבד אלא מחתך הדבריו בשפתיו ומשמיע לאזניו בלחש. ובדיעבד, לכו"ע אם אמר בלחש כל כך שאפילו לאזניו לא השמיע - יצא, כיון שמ"מ הוציא בשפתיו.
הרב מציין כי נשאל על-ידי רופא מנתח, האם יכול להתפלל כשמסכת הרופא על פניו? "והשבנו, שנאמר באבן עזרא על הפסוק בסוף פרשת כי תשא 'והסיר משה את המסוה', שלכן הסיר משה רבינו את המסוה, כי יש עניין לדבר עם השי"ת פנים בפנים. ולפי זה לכאורה צריך להימנע מללבוש מסכה מכל סוג שהוא בשעת התפילה".
להלכה, פוסק הרב כי "אמנם אם לובש את המסיכה משום פיקוח נפש, יש להתיר, כי אי לבישת מסיכה, הוא רק ענין אבל בזמנים אלו אין מקום לעניינים והכל נדחה מפני פיקוח נפש".
סוף דבר, מותר להתפלל - גם שמונה עשרה, עם מסיכה על הפנים וכן מותר לכהן לישא כפיו כשמסיכה על פניו ובלבד שמניין מתפללים שומעים אותו.