מקים הישיבות והסמינרים בזכרון יעקב וחניך ישיבת סלבודקא, הרב יהודה לייב פכטהלט, הלך אמש (מוצ"ש), לעולמו - בלוויה קטנה ומצומצמת - ללא הספדים, והוא בן 80 בפטירתו.
הרב פכטהלט נולד בשנת תש"א להוריו הגדולים, הרב מאיר וחוה פכטהלט, ולסביו הגדול- הרב בצלאל זאב שפרן רבה של העיר בקאו שברומניה. כילד קטן עבר את השואה האיומה ועלה לארץ בספינת מעפילים.
לאחר שעלה בניסי ניסים לארץ ישראל, גדל וצמח בתורה בישיבת היישוב הישן - הרב עמיאל, ולאחר מכן בישיבת סלבודקא,
בישיבה היה נחשב לאחד מטובי הבחורים, ועל פי עדות חבריו לספסל הלימודים, כדוגמת הגאון רבי יצחק זילברשטיין, התמדתו העצומה הייתה לשם דבר וכל זאת עשה בצנעה ובצידי הדרכים.
אחד מחבריו בתקופה זו סיפר: "כי יום אחד, בעת ארוחת הצהרים בישיבה ר' יהודה סיים בזריזות את ארוחתו ועלה במדרגות בית המדרש כשמולו יורדים ראשי הישיבה מרנן; רבי יחזקאל אברמסקי ורבי מרדכי שולמן זצוק"ל בדרכם לארוחת הצהרים לפתע עצרו הרבנים מהילוכם ופינו לו את הדרך כאשר הרב אברמסקי מציין "הוא קודם לנו כי הוא הולך ללמוד ואנחנו הולכים לאכול"."
לאחר חתונתו, הוא המשיך בעמל התורה המיוחד שלו והצטרף לחבורת האריות בכולל של הרב קפלן בתל אביב, שהיה ידוע באותה תקופה ככולל של 'העילויים'.
כמה שנים לאחר מכן, נרתם ר' יהודה לעזרת גיסו, הרה"ג ר' שלום מאיר יונגרמן זצ"ל ,להקים עולה של תורה במושבה זכרון יעקב בשנים הראשונות מסר שיעור בישיבה בזכרון יעקב וכשנסע כל בוקר את הדרך מבני ברק לזכרון יעקב, היה מצרף קבוצת אברכים ללמוד ולחזק את הכולל שם.
לצידו נצבה תמיד - הרבנית - עזר כנגדו, הרבנית חנה פכטהלט ע"ה שבמסירות נפש עילאית ארגנה ערבי צדקה וכנסים לטובת המוסדות, ולא חסכה בכיתות רגליה מבית לבית לשכנע הורים לשלוח בנותיהם לחינוך חרדי, כאשר היא לא חסה על כבודה וכוחה.
בהמשך עמד הרב יהודה לייב בראש סמינר "מעלות זכרון יעקב" והיו הוא ואשתו כאב ואם לתלמידות. הוא בעצה ובתבונה, בתורה ובחידוד, והיא בחום ואהבה שהרעיפה עליהן.
מהתלמידות שלמדו בסמינר, היו גם בנות שבאו מבתים רחוקים מזיק של תורה וכאלו שהגיעו מרקע כזה או אחר. כאשר הקנה להן יסודות איתנים בלמדו אותם תנ"ך ופרשת שבוע ובנה להם בסיס איתן ביהדות להביאם לחיי תורה, השקפה מידות ויראת שמים. יעידו כל אותן תלמידות שנישאו לאברכים יראי שמים והקימו בתים של תורה ואף קראו לילדיהם הראשונים בשמותם יהודה וחנה כי ראו אותם כהוריהם הביולוגיים .
בני המשפחה הקרובה, מתארים ל'כיכר השבת', את דמותו המיוחדת: "הוא היה יהודי תלמיד חכם ויודע ספר, והותיר לדורות הבאים חידושים בהירים והסברים מתוקים על דרך הפשט בתנ"ך אשר תמיד היה שגור על לשונו , במסכת אבות ופיוטים רבים של גדולי הדורות הקודמים, אותם ביאר ויישב".
"הוא מלך על עצמו והמליך עליו את הקב"ה, במידות טובות ושליטה עצמית יוצאת דופן. ויתור והתבטלות ורגישות נדירה כל התנהלותו היתה בישרות עצומה אשר הפעימה את כל מכריו".
"היה מגדלור של פקחות", מוסיפים בני המשפחה ואומרים: "הייתה לו אמונה תמימה וצרופה עם דבקות מיוחדת בקדוש ברוך הוא".
"במשפחה ומחוצה לה, היו באים לקבל ממנו עצה ותושיה כמו שאמר בנו, הרב חנוך שיבלח"א, אחר קבורתו, "היות ואסור להספיד בימים אלו ולעורר לצער על כן אומר כמה מילים- הפסוק שהיה שגור על לשונו של אבא והיווה נר לרגליו היה: "מה ד' אלוקיך שואל מעמך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוקיך".
עוד הוסיף בנו ואמר, "אם ישנו אדם שהיה אומר לי ,שכזו לוויה הוא רוצה שתהיה לו ,והייתי מאמין - זה אבא".
"במילים קצרות אלו, הוא בא לתמצת את שתי המידות המרכזיות שהרכיבו את דמותו הגדולה: מידת הצניעות ומידת האמת. יהודי צנוע ועניו שיראתו קודמת לחכמתו, וחכמתו רבה היתה עד מאד. וצניעותו מכסה על גדלותו. ובניגוד גמור לקומץ האנשים שליווהו באופן פיזי הרי שעשרות ומאות אנשים ליווהו ברוחם, בליבם ובנישמתם".
בני המשפחה מסיימים בהתרגשות ואומרים: "עשרות בתים של תורה שקמו בשלו, מאות ילדים שומרי תורה ומצוות שנולדו לבתים של תורה בזכויותיו העצומות, בתים בישראל שמכח עצותיו ותבונתו נותרו על תילם, ואנשים רבים שחייהם הרוחניים קבלו מימד, מושגים ועומקים מדמותו הגדולה, ממעשיו הקטנים ומבהירות ומתק לשונו".
"וכל אותם עשרות בתים ומאות נשמות שהם כצאצאיו וילדיו ליוו אותו. מצטרפים לילדיו, נכדיו, וצאציו הביולוגיים וחולקים לו כבוד אחרון".
כאמור, ר' יהודה, החזיר נשמתו ליוצרה בטהרה, בשבת קודש, חוה"מ פסח תש"פ, הותיר אחריו לאנחות את בני משפחתו; בניו: הרב חנוך פכטהלט, מנהל הת"ת בעיר חדרה, עו"ד הרב שאול פכטהלט מיקירי קרתא דהעיר פתח תקוה.
ואת חתניו: הרב יוסף חינקיס, ראש ישיבת "כנסת יעקב" ירושלים. הרב מיכאל דויטש, מחשובי האברכים בכולל "נחלת משה" בני ברק. נכדים ונינים הממשיכים את דרכו המיוחדת.