מיום ליום אנו נחשפים למימדי האסון שהביא עמו וירוס הקורונה, לא רק כמגיפה עולמית אלא גם כקטסטרופה כלכלית עצומה המטילה מגבלות קשות על המשק ועל הציבור בארץ ובעולם. עד כה מתבטאות מגבלות אלו, בין היתר, בעיקר בביטולים של כרטיסי טיסה שנרכשו, ביטול אירועים שנקבעו חודשים מראש, סגירה של בתי עסק בתחום המלונאות, המסעדנות והפנאי ועוד.
כל אלו טומנים בחובם מצבים מורכבים מבחינה משפטית, הדורשים התייחסות: כאשר בני זוג נאלצים לבטל את חתונתם, הם מעוניינים לבטל את החוזים עליהם חתמו מול הספקים השונים. באותו אופן מבקש גם אדם שביטל את הטיסה שלו לקבל את כספו בחזרה, ומה בנוגע לאדם ששכר נכס לטובת הפעלת עסק, אך כעת העסק נסגר? האם עליו להמשיך לשלם שכירות?
חוק הגנת הצרכן
בחלק מהמקרים המתוארים, לדוגמא בהזמנה של כרטיס טיסה באמצעות האינטרנט או הטלפון (עסקת מכר מרחוק), בא לקראת הצרכנים חוק הגנת הצרכן, המאפשר ביטול של עסקת מכר מרחוק תוך 14 ימים מיום קבלת המוצר או ממועד קבלת פרטי העסקה – המאוחר מבין השניים, ובתנאי שהביטול נעשה עד שני ימים לפני קבלת השירות.
אם מזמין העסקה הוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק (בן 65 ומעלה) או עולה חדש, מרווח הביטול של העסקה מתרחב ל-4 חודשים, תחת התנאים המוגדרים בחוק, אשר מאפשרים לבעל העסק לגבות דמי ביטול בגובה של 5% או 100 ₪ - הגבוה מבין השניים.
בעסקאות שעתידות היו להינתן מחוץ לישראל, קובע חוק הגנת הצרכן כי על מספק השירות לאפשר לצרכן הישראלי לבחור בין מסלול החוק לבין מסלול התנאים שקבע מספק השירות.
כאשר תנאי החוק מתקיימים ובעל העסק מתנגד לביטול העסקה, רשאי הצרכן להגיש תביעה לפיצוי וכן להגיש תלונה לרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן במשרד הכלכלה.
אך מה לגבי מקרים שאינם עומדים בתנאי החוק, כמו עסקאות שנעשו פנים מול פנים או כאלה שמרווח הביטול שלהן כבר עבר?
סעיף כוח עליון
בחוזים רבים כיום מקובל להכניס סעיף שנקרא "כוח עליון" ("force majeure"), המאפשר לצדדים המתקשרים בחוזה לבטל את ההתקשרות ביניהם במקרים בהם כוח עליון אינו מאפשר לעסקה להתבצע כפי שהוסכם. אותו כוח עליון יכול להיות אסון טבע, מלחמה או כל גורם אחר שיוסכם על הצדדים.
הכנסת סעיף זה מבטיחה כי במקרה בו העסקה אינה יכולה להתממש כפי שהובטח בשל גורם לא צפוי שאינו בשליטת אף אחד מהצדדים, הצרכן לא יידרש לשלם על השירות או המוצר שלא קיבל, והדבר לא ייחשב להפרת חוזה.
האם הקורונה היא כוח עליון?
אם אכן קיים סעיף כוח עליון בהסכם עליו חתמו הצדדים, וספק השירות מתנגד לביטול החוזה, יהיה קל הרבה יותר לצרכן לקבל את תמיכת בית המשפט ולצאת מן החוזה ללא צורך בתשלום. אך ברוב המקרים, חוזים שכוללים את סעיף הכוח העליון הם חוזי ענק בין ספקים גדולים, ולא הסכמי התקשרות בין אנשים פרטיים לספקים.
מה קורה בחוזה סטנדרטי שלא כולל סעיף מעין זה? האם הגזרות הקשות שנחתו על רבים כל כך בשל וירוס הקורונה יתקבלו על ידי בתי המשפט כגזרות שנובעות מכוח עליון?
כאן באים לטובת הצרכן שני אלמנטים שונים בחוק:
סעיף הסיכול – סעיף 18 לחוק החוזים-תרופות בשל הפרת חוזה, הנקרא גם סעיף הסיכול, קובע כך: "היתה הפרת החוזה תוצאה מנסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן, או שלא ראה ושלא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים – לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצויים".
למעשה, מגדיר הסעיף שני תנאים: הראשון הוא תנאי עובדתי – הסיבה שבגללה מתבקשת הפרת החוזה כרגע לא היתה ידועה במועד חתימת החוזה. התנאי השני נקרא תנאי הצפיות, ומשמעו כי לא רק שמפר החוזה לא ידע על הסיבה המדוברת במועד חתימת החוזה, אלא שגם לא היה ביכולתו לצפות אותה.
הפסיקה הישראלית החמירה בכל הקשור לתנאי הצפיות, וקבעה כי אפילו מלחמה אינה נחשבת סיכול לעניין סעיף 18, שכן במדינת ישראל יש לצפות גם למלחמות.
על אף האמור, לדעתי, בכל הקשור לקורונה, יש להניח כי בתי המשפט יכירו בה כאירוע שסעיף הסיכול חל לגביו, וזאת משני טעמים: האחד - עם השנים רוככה עמדת הפסיקה בכל הנוגע לרוחב תחולתו של סעיף הסיכול. השני - בשונה ממלחמה (שעליה ניתן לומר כי יש לצפותה מראש במדינות כמו ישראל), מגיפה עולמית בסדר הגודל של מגיפת הקורונה, לא נראתה בעולם כולו מאז התפרצות השפעת הספרדית לפני 102 שנה, ועל כן לדעתי תוכר מגיפה זו כעונה על התנאים המנויים בסעיף הסיכול.
חוק החוזים האחידים – במרבית ההתקשרויות מול חברות גדולות החוזים עליהם חותם הצרכן הם חוזים אחידים. חוק החוזים האחידים נועד להגן על הצרכן העומד מול החברה הגדולה, ולכן מכתיב פרשנות של לשון החוזה לטובת הצרכן, וכן אפשרות לבטל תנאים שמקפחים את הצרכן ובעקבותיהם אף את החוזה כולו. בנסיבות מעין אלו, של מגיפה עולמית, גם שימוש בחוק החוזים האחידים עשוי לעזור לצרכנים המעוניינים בביטול חוזה.
מנגד, ייתכן כי על אף הנטייה הטבעית של החוק להגן על הצרכן, יחליטו בתי המשפט על "מדיניות משפטית" לפיה דווקא הצרכנים הקטנים הם מי שיישאו בנטל ויספגו את מחיר ביטול ההסכם, לפחות בהיקפים מסוימים, זאת על מנת למנוע קריסה של חברות ענק, דבר שעלול לגרום להתמוטטות המערכת הכלכלית כולה.
להתמודד עם כל תרחיש
בימים אלו, כאשר אנו עדיין בעיצומו של המשבר, ולדעת רבים רק בתחילתו, רב הנסתר על הגלוי. על מנת להתמודד מול כל תרחיש אפשרי, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי ברגע שנוצרת בעיה בביטול חוזה מול ספק או נותן שירות. אם מצאתם עצמכם במצב כזה, צרו קשר עם משרדנו על מנת לקבל ייעוץ המתאים לנסיבות הפרטניות בהן מדובר.
עו"ד מוטי גולדשטיין עוסק במשפט מסחרי, ליטיגציה תאגידית ודיני חברות ומשמש כמנהל מחלקת החברות והתובענות הייצוגיות והנגזרות במשרד עורכי הדין מצנר, גולדשטיין, רבי (MGR).