כיהודים חרדים ישנם רבים ששואלים את עצמם איך מחברים את האמונה בקב"ה יחד עם ההנחיות של הרשויות בכל מה שקשור לנגיף הקורונה, האם לא מדובר בסתירה?
ת. היה פעם רב שדיבר בפני קהל גדול בבית כנסת על מידת הביטחון ואמר שגם אם יכנס אריה גדול, צריך לבטוח בה' ולא להיבהל. מיד לאחר הדרשה נכנס לבית המדרש פודל קטן, מה שגרם לרב לקפוץ לנוס על נפשו.
שאלו את הרב מדוע עשה זאת אחרי שדיבר על מידת הביטחון, והוא ענה "עשיתי זאת ליתר ביטחון".
ולכן מה שאני אומר זה שמי שזקוק למידת הביטחון כדי לבוז לחוקי הטבע, יש לו חוסר במידת הביטחון, ואם אתה חושב להיות 'אויבער חכם' כי אתה חזק במידת הביטחון, אתה עושה זאת על חשבונם של אחרים שמהווים חלק בלתי נפרד מהסיכון להידבק בנגיף.
פישר: מדוע להגיע לבית הכנסת ולהוציא ספר תורה אינו נחשב בגדר של שלוחי מצווה אינם ניזוקים?
ת. הגמרא שאומרת שלוחי מצווה אינם ניזוקים, מוסיפה באותו מקום שהיכן שיש סכנה, אין דבר כזה שלוחי מצווה.
וכפי שנאמר "כשניתנה הרשות למשחית להשחית, הוא אינו מבחין בין צדיק לרשע".
אני אישית הייתי אמור לחגוג את חג הפסח יחד עם עוד 400 איש בקרואטיה, ואחרי פורים קיבלנו הודעת ביטול.
אי אפשר לצפות מראש מה יהיה בעתיד, ולכן מי שחושב שרק ההנחיות וההקפדה על ההוראות זה מה שיציל אותו, ללא מידת הביטחון בהקב"ה הוא אדם אומלל, ולכן אנחנו צריכים לבטוח בה' שבאמצעות השמירה על הכללים כפי שנכתב בתורה, על ידי כך יהיה אפשר להינצל מהמגיפה.
ש. איפה אנחנו נמצאים בכל מה שקשור למידת הביטחון והסגולות השונות שאנו רואים בימים האחרונים בנוגע לקורונה?
ת. יש לעשות הבחנה חד משמעית בין סגולות שיש להם מקור בספרים הקדושים והקדמונים, לבין סגולות שאין להם שום מקור ומשמשים כל מיני מטרות, וללא שום מקור.
אותי משכנע הרבה יותר מרן ה'חפץ חיים' שאמר שלא לדבר לשון הרע כסגולה להינצל ממגיפות.
פישר: הגאון רבי שלמה זלמן אוירבאך זצ"ל אמר לי פעם כשהבאתי אותו לבקר פצוע קשה בבית החולים שערי צדק "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה".
ש. איך ההורים מסבירים לילדים את הנושא הזה של הקורונה?
ת. להורים יש אחריות כפולה להראות דוגמא אישית לילדים, שישדרו להם אמונה וביטחון, ושהם יעשו כל מאמץ כדי שהמגיפה לא תגיע אלינו, גם במישור הגשמי וגם במישור הרוחני, וכמובן שהקב"ה בידיו לשנות את חוקי הטבע ולהעביר את הרוע מהעולם.