התמונות הקשות של הררי הקונים המרוקנים את רשתות המזון בפחד נוראי פן יסתיימו המוצרים, מביא אותנו להיזכר בימים הקשים של תקופת הצנע לפני יותר מ-70 שנים, מיד לאחר הקמתה של מדינת ישראל, עת שעלו לארץ הקודש כ-700 אלף יהודים מכל העולם, ואוכלוסיית ישראל הוכפלה תוך שנה וחצי!
כך, לאחר ההוצאות העצומות של מלחמת העצמאות, לא היתה יכולת בידי המדינה להאכיל את כולם, ורק לאחר השילומים מגרמניה השתפר המצב.
- בהלת ה'קורונה': זה מה שהחיד"א עשה בבידוד
- כשהרמ"א קבע: "השם יתעלה הוא המוחץ והרופא"
- פולמוס הלכתי: האם מותר לבקר חולה מדבק?
- המגיפה שהכניסה להסגר - מפורים עד שבועות
בימים ההם מונה לשר האספקה והקיצוב: דב יוסף, שהיה אחראי על מדיניות הצנע, תפקיד זה לא הוסיף על אהדתו של הציבור ליוסף, והוא זכה לכינוי 'שר הצנע'.
כדי לנסות להתגבר מעט על המחסור, המליץ דב יוסף לאזרחי ישראל לנצל כל פיסת קרקע ולגדל בה ירקות ותרנגולות מטילות, אף הוא ואשתו שימשו דוגמה ושתלו בביתם בשכונת רחביה בירושלים ירקות. מספרים שבירושלים של אז היונים כמעט הוכחדו מרוב שצדו אותם כדי לאכול.
הבדיחות הציגו אותו כאיש רע: "דב יוסף בא לביתו ואשתו שמה לו משהו לבן בכוס, 'מה זה?', שואל השר. 'זהו לבניה', השיבה. 'המממ... זה די טעים, עוד היום אטיל איסור לאכול את זה...'". על טענות רוב הציבור שאין הם קיבלו את מנותיהם התבטא: "99.9 אחוז מן האוכלוסייה קיבלו את כל מנותיהם במלואן, מה מוזר נראה שבחלקי נפל להיפגש עם אנשים השייכים לעשירית האחוז...".
השוק השחור פרח בתקופתו מחמת האיסור למכור כל מה שרצו, 5000 תיקים נפתחו בתקופתו כנגד מוכרים פיראטים. נשים לב כמה קיבל כל אדם לחודש: 4 קילו תפו"א, 5 ביצים למבוגר, 100 גרם קפה, 250 גרם עוף.
ראש הממשלה אמר השבוע שלא יהיה חסר לחג הפסח שום מוצרים: מה מזעזע לקרוא את תיאורו של הגאון רבי משה אלפרט ר"י בישיבת עץ חיים ומוכתר שכונת בית ישראל על; הכמויות שחולקו בערב פסח בשנת 1949: "היה לנו ערב חג מצוין. היה מכל טוב, בשר קפוא נתנו לכל נפש מאתים גרם או עוף קפוא או מאתים גרם בשר בקר קפוא. נוסף לזה נתנו, שמונה ביצים לכל נפש, רבע קילו מצות, רבע קילו קמח מצה. סוכר לבן דק וחתיכות סוכר וכו', לא היינו יכולים להאמין שיהיה חג כזה לא כמו בשנה שעברה שלא היה מה לאכול. השמחה בשכונה הייתה נפלאה מכל החלונות היה אור גדול וקול ההגדה נשמע מהבתים, שרו ורקדו ברחובות והשכונה היה אורה ושמחה וששון ויקר".
לא ברור על מה השמחה הרבה שמתאר הגר"מ אלפרט. היאך אפשר לשמוח חג שלם עם רבע קילו מצה, 8 ביצים ומאתים גרם בשר במשך שבעה ימים? אך אם נבין ששנה קודמת בעיצומה של מלחמת העצמאות לא היה להם כלום, נבין את פשר שמחתו הרבה על רבע עוף מצומק...
נתאר לעצמינו את מר גורלנו אם בימים אלה המצב יחזור על עצמו.. למי מספיק 200 גרם עוף לכל החג? בימינו כמות כזו נאכלת בכל ארוחת צהרים קלאסית...
הבא נקוה שהמגיפה תחלוף ותעבור, ונחגוג את חג הפסח בקורבנות המונים בבית המקדש מתוך שמחה ושפע רב.
- ישראל שפירא, הינו חוקר עמית במכון 'עד הנה' לחקר יהדות גליצייה ובוקובינה, מרצה ומדריך טיולים בארץ ובעולם המתמחה בהיסטוריה תורנית
לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com