היחס במגזר החרדי ובעולם התורה והישיבות לנגיף ה'קורונה' מעורר סערה בימים האחרונים, זאת לאור העובדה שלא מעטים הם שלא מודעים לסכנה העצומה האורבת בפני כל אחד ואחד, ונוטים לזלזל בהנחיות משרד הבריאות.
כעת, 'כיכר השבת' מפרסם את מכתבו של אחד מחשובי ראשי הישיבות בדור, הגאון רבי ישראל לנדא, ראש ישיבת 'היכל יצחק', שכותב לתלמידיו דברים נוקבים על מה שצפוי בתוככי המגזר החרדי באם לא יקפידו על כללי הזהירות.
ראש הישיבה פותח בתיאור העובדות וכותב כי "המצב כעת הוא שישנם רבים המקפידים ב"ה על ההוראות שנתנו על ידי השלטונות אך רבים אינם מקפידים על כך כלל, בתי כנסת מלאים מפה לפה, אטובוסים צפופים, חוסר הקפדה על כללי הלימוד בישיבות בכוללים, וחנויות הומות אדם ומלאות קונים".
ממשיך הגר"י לנדא וכותב בלשון חריפה: "והנה הדבר הזה הוא חמור מאוד, כאשר אלו שאינם נזהרים עלולים להיות גרם רציחה בשוגג רח"ל, ואפשר שבידיהם הם מפיצים את המגיפה ומדביקים את הוריהם ושכניהם המבוגרים שנמצאים בסכנה גדולה, נעו כעוורים בחוצות, בלי דעת ובלי הבנה מה הם מחוללים במו ידיהם, ואין ספק בדבר שאילו היו האנשים מבינים את חומרת הדברים היו נזהרים ולא נכשלים באיסורים החמורים ביותר בתורה, ולכן חשבתי שמן הראוי להסביר את המצב בו אנו מצויים ואת הדברים הנדרשים מאתנו לעת הזו".
לאחר הקדמה זו מפרט הרב לנדא את הסיכויים הגבוהים להתפשטות המחלה בישראל בכלל ובציבור החרדי בפרט: "ידוע ומפורסם שאחוז התמותה מהמחלה הוא בין שנים לשלשה וחצי אחוז, אבל זה חלק קטן מהאמת, האמת היא שבמקומות שבהם מערכת הבריאות קרס ה [כמו איטליה] התמותה היא בבין ששה לשמונה אחוז!, ואילו במקומות שבהם מערכת הבריאות איתנה ומתפקדת [כמו דרום קוריאה] שיעור התמותה הוא פחות מאחוז אחד, גם בסין עצמה בזמן המגיפה היו אחוזים גבוהים מאוד של תמותה במחוז חוביי, ונמוכים מאוד בשאר אזורי המדינה הענקית".
"יש לכך כמה סיבות", כותב הגר"י לנדאו ומדגיש כי "הסיבה העיקרית היא מאוד פשוטה: החולים הנמצאים במצב קשה זקוקים לטיפול נמרץ עם מכונת הנשמה, כאשר אין מספיק מכונות הם פשוט גוססים למוות נורא בלי שמישהו יכול להועיל להם, וכבר הגיעו תיאורים מאיטליה על אחיות היושבות וממררות בבכי בבתי חולים ואין בידם להושיע".
ומה המצב בארץ?
ראש הישיבה כותב כי "בכל הארץ יש 300 [כן, שלוש מאות!] מיטות טיפול נמרץ נשימתי בלבד, והעומס עליהם הוא עצום במשך כל השנה, גם במיטות אשפוז בכלל יש מחסור גדול, וכן ברופאים ואחיות. מספר המיטות לנפש וכן מספר הרופאים והאחיות הם מהנמוכים ביותר בעולם המערבי! וכל מי שביקר בבתי חולים בארץ בשנים האחרונות יודע את המצב עוד לפני המגיפה, וכ"ש כעת ומה גם שחלק גדל והולך מהרופאים והאחיות נמצאים בבידוד".
"לפיכך", מזהיר הגר"י לנדא את שומעי לקחו, "במידה והיל"ת הדבקה המונית הרי שבמצב בו אלפי חולים זקוקים להנשמה עלולים להראות כאן מחזות מחרידי לב שאף אחד לא רוצה להעלות על דעתו . איך ירגישו המזלזלים החכמולוגים והמתבדחים למיניהם אם יראו את אביהם או דודם שוכב ומתייסר ואין דרך להצילו כי מערכת הרפואה קורסת!? מה יחשבו אותם מחותנים שעקפו את ההוראות והערימו על המשטרה כשיבינו שידיהם שפכו דם?".
סכנת ההדבקה
ראש הישיבה מחשב את התחזית השחורה בעולם החרדי שעלולה להתרחש באם לא יקפידו על ההוראות: "להערכת המומחים כל חולה מדביק בממוצע 2.2 חולים, כל אחד מאלו מדביק 2.2 אחרים וכך בזמן קצר המספרים מזנקים ממה או מאתיים חולים לעשרות אלפים כפי שקרה בכמה מדינות בעולם, אבל וכאן צריך להדגיש דבר גדול ונורא, כל זה הוא ממוצע סטטיסטי, אבל מה המצב בציבור החרדי?
"האיטלקי או הסיני הממוצע נמצא בבית עם המשפחה בת 4 או 5 נפשות, נוסע לעבודה [חלק גדול ברכב פרטי] עובד עם עמיתים בחדר, חמשה, עשרה אנשים, או אפילו מאות אבל במפעלים ענקיים עם אולמות ייצור של אלפי מטרים ורווח בין אדם לאדם. יש לו שני ילדים שלומדים בכתה עם עשרים וחמשה תלמידים בבתי ספר גדולים ומרווחים. אפשר להעריך שבממוצע הוא מגיע למגע קרוב ביום בין עשר למאה איש. ואז אחוז ההדבקה המשוער הוא אכן 2.
"ובציבור החרדי? נקח לדוגמא אברך עם עם משפחה ילדים כ"י הגר ברמות, מתפלל באהל יוסף לומד במיר, ובלילה בכולל ערב, עם כמה אנשים הוא מתחכך ביום? ששים שבעים איש בשחרית, מאות! בכולל בבוקר, מאות או עשרות אחרים בכולל אחה"צ! עוד שלושים איש במעריב, ועוד כולל ערב, והילדים בבית? והצפיפות העצומה במוסדות הלימוד שלנו? והרי ברור לכל בר דעת שכשאחד מבני הבית נדבק אז כל בני הבית בסכנה קרובה מאוד להידבק [כפי שהיה בטלז סטון שאב המשפחה הדביק את כולם!] ובמשפחות גדולות זה מכפיל את הסכנה פי כמה וכמה, ובעיקר שכל אחד מהם נמצא במקומות צפופים ועמוסי אדם. ואלה נתונים חמורים מאוד שככל הידוע לא נלקחו בחשבון על ידי המומחים שקבעו את ההוראות לציבור הכללי.
"אם כל חולה מדביק 2.2 אז בגל הראשון יש 3.2 [הראשון ו2.2 נדבקיו] וכל אחד מהנדבקים מדביק עוד 2.2 ולכן בגל השני יש 8 חולים [4.8 חדשים והקודמים] נמצא שלאחר 12 מחזורי הדבקה בלבד יהיו כ-23565 חולים, וזה הרבה. אבל אם כל אחד מדביק בגלל הצפיפות 'קצת' יותר = 3.5 אנשים למשל, הרי שלאחר 12 מחזורי הדבקה יהיו קרוב לחמשה מיליון חולים! כמעט פי מאתיים!! ושוב: זה חשש גדול שכנראה לא נלקח בחשבון ע"י המומחים המסתכלים על כלל הציבור".
הגר"י מוסיף וכותב כי "זה אומר שהמצב אצלנו גרוע ומסוכן במיוחד, פיקוח נפש דרבים כפשוטו, זה אומר שבלי אמצעי הזהירות הנדרשים המגיפה עלולה להתפרץ בציבור שלנו במספרים גדולים בהרבה ממה שראינו בחו"ל, קשה לתאר במילים את גודל הסכנה העומדת לפתחנו, קשה לתאר במילים את החומרה הנוראה של זלזול בהנחיות".
ראש הישיבה מזהיר אף מפני זלזול בהנחיותיהם של מרנן ורבנן גדולי ישראל: "גדולי ישראל ובראשם מרן הגרח"ק שליט"א הורו על המשך הלימודים במוסדות התורה למרות הסכנה, כי הסכנה בהעדר לימוד התורה חמורה יותר. ודבריהם דברות אש, כיוצאים מפי הגבורה, כלל ישראל מסר נפשו תמיד על התורה ויעשה את זה גם בעתיד בע"ה, אבל הם גם הורו על הנחיות זהירות נדרשות, ברורות ומפורשות, והזלזול בהנחיות האלו הוא חמור ומסוכן מאוד מאוד".
המשבר הכלכלי
לקראת סוף מכתבו פירט הגר"י לנדא את המשבר שעלול לבוא על עולם התורה והישיבות בעקבות הנגיף. "מגיפת הקורונה גרמה למשבר כלכלי בכל העולם וגם בארץ, ענפים שלמים של פרנסה נסגרו לחדשים ארוכים וכל העולם כולו נכנס לתקופה שאין איש יודע מתי היא תסתיים, ברחמי ה' הדבר קרה בתקופה בה המצב הכלכלי בארץ טוב, והשלטונות ערוכים למשבר, יש דמי אבטלה לכל השכירים שעזבו את עבודתם, ומן הסתם בימים הקרובים יהיו גם פתרונות לעצמאים.
"אבל אף אחד לא מתכוון לתת דמי אבטלה לאברכים שלא יקבלו מלגות! וגם לא לנשים שלא דיווחו על הכנסותיהם. מוסדות התורה עומדים כולם בחשש גדול מהעתיד, כאשר לא נראה באופק מקור שיחזיק את עשרות אלפי האברכים, הנתמכים על ידי הנדיבים הגדולים בחו"ל שכעת חלק גדול מהם במצב כלכלי קשה ואינם יכולים יותר לתמוך [מלבד העדר האפשרות של ראשי המוסדות לנסוע לחו"ל ] וזה מצטרף לקיצוץ הגדול בתקציבי הממשלה לישיבות, שקשה ל ראות מתי יתוקן וזה מצטרף למשבר הכללי במשק ולהפסקה של מקורות פרנסה רבים . שכ"א מהם פוגע לבסוף במעגלים אחרים המתפרנסים ממנו, וחוזר חלילה".
בדבריו מפרט ראש הישיבה את הכללים הנדרשים מכל אחד ואחד על מנת לשמור על כספו לזמנים הדחוקים שעלולים לבוא: "וזה מחייב כל אדם אחראי לכלכל את מעשיו בתבונה, זה לא הזמן לרכישת סטים מפוארים של שמלות לילדות לפסח! זה לא הזמן לשפץ את הבית, וגם לא להכנס לשום התחייבויות, צריך לצמצם ולרכוש את המינימום הנדרש, ולהיערך בזהירות לתקופה שלפנינו שאין איש בעולם שיודע להאריך את משכה, ואת הזמן שיקח עד תהיה התאוששות כלכלית בע"ה.
"המשבר הזה מתגלגל אל פיתחנו לאט לאט, יש זמן להתכונן ויש זמן לחשוב, ובעיקר יש זמן להתפלל, לשפוך שיח וזעקה פני שוכן מרום עבור בני ישראל החולים במחלה, ועבור הבריאים שלא יחלו ח"ו ,עבור עולם התורה הנמצא בסכנה עצומה שלא היתה כמוה עשרות שנים, ועבור כל אלו מבני ישראל שמטה לחמם נשבר, קומו קראו אל האלוקים בחזקה אולי ישוב וניחם מחרון אפו בנו. ויגאלנו בגאולה שלימה במהרה".
"וזה המקום להעתיק את הוראותיו של מרנא הגרעק"א בעת מגיפת הכולירה שהיתה בזמנו באירופה: גם הזהרתי פעמים הרבה באזהרה אחר אזהרה שיהיו ההגתם באכילה ושתיה כפי אשר סדרו ואשר שפטו הרופאים להזהר מזה, וירחקו כמטחוי קשת כאילו הם מאכלות אסורות, ולא יעברו על דבריהם אף כמלוא ימא, והעובר על ציווי הרופאים בסדר הה הגה חוטא לה' במאוד, כי גדול סכנתא מאיסורא, ובפרט במקום סכ ה לו ולאחרים שגורם ח"ו התפשטות החולי בעיר וגדול עוונם מנשוא...
"ליחד לבבם לד' עד אשר לא יבואו ימי הרעה ומורא מפ י פחד ד' והדר גאו ו לפשפש במעשים לתקן המעוות, לדפוק על פתחי ד' בתפלות ותח ו ים ולומר בקיבוץ יום יום ערב ובוקר וצהרים מזמורי תהילים כ דפס בסידורים וכו' ולומר בצבור יום יום ערב ובקר אחר פרשיות התמיד פיטום הקטורת וכל הסדר ולהרבות בצדקה המצלת ממיתה[ אגרות סופרים סי' ל]".
את מכתבו חותם ראש הישיבה בברכה ובקשה: "ובורא עולם יסיר מאתנו את הצרה הזו ויחון עמו ישראל לחיים חן וחסד ולרחמים ויגאלנו ברחמיו שנית לעיני כל חי".