חריג: בית המשפט העליון הפך לאחרונה את החלטת בית המשפט המחוזי להוציא מערעור מס שתי חוות דעת מקצועיות שהגישו חברת הפיתוח המוניציפלי "ג.ש.ר חפירה וחציבה" ובעליה – כדי להוכיח את טענתם כי פקיד שומה ירושלים שגה בחישוב הרווח הגולמי של החברה. השופט עופר גרוסקופף התיר לצרף את את חוות הדעת לאחר שהתרשם כי הן דרושות להוכחת שומת האמת. זאת, למרות טענת פקיד השומה כי מדובר בהרחבת חזית אסורה משום שהטיעון לגבי הרווח הגולמי הועלה לראשונה בערעור ולא נכלל בצורה מסודרת בהשגה על השומה המקורית.
לפני כ-3 שנים דחה פקיד השומה השגה שהגישו החברה ובעליה והוציא להם צווי שומה לפי מיטב השפיטה עבור הכנסות החברה בשנים 2008-2013 והכנסות הבעלים ב-2003-2012.
בערעור שהגישו באמצעות עו"ד ז'ק יצחק ברששת ועו"ד יהושע (שוקי) ג'אנה, נטען בין היתר כי צווי השומה התבססו על תחשיב רווח גולמי שגוי, שלא תואם את המציאות ואף לא את הנהוג בענף.
בהמשך, צירפו המערערים שלוש חוות דעת להוכחת הטענה: חוות דעת הנדסית על הפרויקטים של החברה, חוות דעת כלכלית על רווחי החברה וחוות דעת חשבונאית שבמסגרתה נערכו מחדש הדוחות הכספיים של החברה.
פקיד השומה ביקש להוציא את חוות הדעת בטענה שהוגשו כדי לבסס טענה חדשה, שלא נטענה בפניו בשלב ההשגה, ומשכך מדובר ב"הרחבת חזית אסורה". המחוזי קיבל את בקשתו באופן חלקי והורה על הוצאת חוות הדעת החשבונאית והכלכלית (בחלקה).
בבקשת רשות ערעור שהגישו עוה"ד ברששת וג'אנה בשם החברה ובעליה נטען כי ההחלטה שגויה. ראשית, משום שהטענה בנוגע לרווח הגולמי הייתה ידועה לפקיד השומה כיוון שהועלתה במסגרת הדיונים בהשגה. שנית, מדובר בטענה מרכזית והכרחית לקביעת שומת אמת, ויש לאפשר למערערים להציג את התמונה המלאה בפני בית המשפט טרם הכשרת שומות מס של מיליוני שקלים.
נטען כי לנוכח חשיבות הטענה לא היה מקום להיצמד לכללים דיוניים, מה גם שחוות הדעת לא היו אמורות להפתיע את פקיד השומה, שכן הטיעון על הרווח הגולמי הופיע עוד בנימוקי הערעור והוא לא התנגד לו.
עו"ד טליה נעים מטעם פקיד השומה ירושלים התנגדה וטענה כי ערכאת הערעור לא אמורה להתערב בשיקול הדעת של הערכאה הדיונית.
לא מפתיע, לא מזיק
אך השופט עופר גרוסקופף קבע כי זהו מקרה חריג שמחייב התערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי. השופט הפנה להלכה שקובעת כי בית המשפט רשאי לאפשר לצדדים לערעור מס להעלות טענות חדשות כאשר הדבר דרוש לבירור שומת אמת, ואם השתכנע כי לא ייגרם נזק דיוני לצד השני, והדבר לא ייפגע ביעילות הדיון ובתוקף הליך ההשגה.
המקרה הנוכחי עונה על כל התנאים האמורים, קבע. זאת, לנוכח העובדה שהטענה לגבי השגיאה בחישוב הרווח הגולמי עלתה בדיונים בפני פקיד השומה והוא היה מודע לה. מלבד זאת, פקיד השומה שתק כשנתיים עד שטען להרחבת חזית, אף שהטענה האמורה הועלתה בנימוקי הערעור, בקדם המשפט ובהזדמנויות נוספות.
לפיכך הותר למערערים להגיש את חוות הדעת. לא נפסקו הוצאות.
- ב"כ המערערים: עו"ד יצחק ברששת, עו"ד יהושע (שוקי) ג'אנה
- ב"כ המשיב: עו"ד טליה נעים
הכתבה פורסמה באתר המשפט הישראלי "פסקדין"