בתגובה למכתבו של אחיין האדמו"ר מאמשינוב, הכין מקורב לחסידות אמשינוב ולקהילת הגר"ש אלתר מכתב, שתוכנו אושר על ידי הרבי, באמצעות בנו הרה"ח רבי משה מיליקובסקי.
הסיפור מתחיל, כפי שדווח בהרחבה ב'כיכר השבת', בפגישות שנערכו בין הגר"ש אלתר לבין האדמו"ר מאמשינוב, לפני הקמת הקהילה העצמאית של ראש הישיבה, עם כמה מפורשי חסידות גור.
בהמשך, במכתב מענה לחסיד גור מהעיר בית שמש שביקש להצטרף לקהילתו, כתב כי הוא עונה לו רק מכיוון שעדיין לא קיבל מענה מהאדמו"ר מאמשינוב.
בתגובה לכך, אחיינו של האדמו"ר מאמשינוב, בנו של גיסו האדמו"ר מלובלין, שיגר מכתב הכחשה אל הרב אברהם בנימין זילברברג, מהוועדה הייעודית שהקים האדמו"ר מגור לנושא זה, כאשר האחיין כתב כי המכתב שלו עבר את הגהת האדמו"ר מאמשינוב.
כעת, מגיעה ההבהרה, שנכתבה כאמור על ידי מקורב לשני החצרות, והוכנסה אל האדמו"ר מאמשינוב על ידי בנו. הרבי שינה מספר מילים בניסוח, ואישר לפרסם את המכתב, המובא כאן במלואו:
"בעניין המכתב שיצא מבן משפ' בעניין דעת דודו ה"ה כ"ק אביך שליט"א, ובתוך הדברים הרבה שיבושים וחצאי אמיתות אשר כידוע המה גרועים משקר, העליתי על הכתב את סדר ה'דברים כהוויתן' ודעת קדשו האמיתית בעניין, אבקשך להראות את הדברים דלהלן בקו"פ.
א. בענין מה שאומרים שלא תמך או תומך בראש ישיבה, אמר שאינו יודע מה הכוונה 'תומך', ולא נתבקש לזה מעולם, ואינו צד בענין כלל לתמוך בכל חסידות כלשהי.
ב. מה שכתב שאינו עונה על שאלות בענין זה, אמר שמחמת העומס אינו יכול לענות לרוב השאלות באופן כללי, מלבד עניני רפואה, או אנשים שהם קשורים אליו.
בענין הטענה ששכנע אנשים להישאר בגור , המכוון הוא בכגון דא שנאמר לאחד שהסיבה שרצה לעבור לקהילה של הראש ישיבה, היתה משום שרוצה לשמוע את שיעוריו, שאי משום הא, יכול לשמוע את הקלטות משיעוריו גם בהיותו בגור. מלבד זה דעתו שבד"כ אין איסור ללכת למקום שחושב שיכול להתעלות בעבודת ה' ואין חיוב לאדם להישאר במקום שבו נמצא.
ג. לגבי אלו שכבר עשו צעד, אמר כך: 'היות שאינם יכולים להמשיך בחסידות גור, לכן להם אכן אמרתי שמכיוון שאין להם מקום להיאחז בו, שילכו לקהילתו של ראש הישיבה'.
ד. לגבי הפגישות עם הראש ישיבה: בפגישה הראשונה הראש ישיבה הביע את חששו לכך שתתהווה מחלוקת מפתיחת מוסדות לקהילה, הרבי ענה שאכן גם אם תהי' תועלת גדולה בעבודת ה' להרבה יהודים מפתיחת מוסדות לקהילה אבל אם תתהווה מחלוקת אזי הנזק שיגרם ממחלוקת יהי' גדול יותר.
ובפגישה השניה שהתקיימה בביתו של ראש הישיבה נידונו באריכות העניינים, ראש הישיבה הבהיר שבני הקהילה אין יוצרים מחלוקת מצידם והמריבה לא באה מהם, ואמר שהמציאות מוכיחה שגם בהישארות במקום יימשכו הרדיפות והמחלוקת וא''כ אין בפתיחת הקהילה ומוסדות משום עשיית מחלוקת, כל זמן שאין זה מצידם, ומצד אחרים בלאו הכי תהיה מחלוקת. ואד''ש אמר שאם אכן כך הנתונים אז הדברים שאמר בפגישה הראשונה אינם שייכים לענין זה.
ואמר שבוודאי שהחובה ע''פ הלכה לכבד תלמידי חכמים, וגם אם לא אוחזים בדרך שנקטו אין לדבר בביזיון על תלמידי חכמים גם אם בשל כך עלולים לאבד משרה.
אשמח אם תואיל להודיעני אחר הכנסת הדברים לכ"ק אד''ש ואישורם על ידו".
בנו של האדמו"ר מאמשינוב החזיר כעבור מספר ימים את המכתב אל השולח, בתוספת ההבהרה הבאה: "המכתב הנ"ל הוכנס על ידי לכ"ק אד''ש ועבר בדקדוק הגיה תיקן ואישר את הנוסח כפי שמצורף לעיל. אפשר לפרסם".