היטוריה ואקטואליה

בהלת ה'קורונה': זה מה שהחיד"א עשה בבידוד

עשרות אלפי ישראלים שוהים בבידוד בשל התפשטות נגיף ה'קורונה', וכל השאר נאלצים לבלות בביתם ולא לצאת שלא לצורך, מחשש להידבקות בנגיף. ישראל שפירא חושף מה עושים גדולי ישראל בבידוד (היסטוריה)

|
8
| כיכר השבת |
החיד"א (צילום: מתוך ויקיפדיה)

בידוד מחשש להתפשטות מחלה הוא לא דבר חדש. בימינו, זה החל בישראלים שבאים מחו"ל שהוצרכו להישאר בבידוד והמשיך עד להנחיות המחמירות האחרונות האוסרות התקהלות של מעל עשרה אנשים. פעם, זה היה הפוך.

אחד מגדולי ישראל המיוחדים במינם היה רבי חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי - החיד"א (1724-1806). למעלה ממאה ספרים חיבר הגאון החברונאי.

בתור ת"ח הוא נשלח כשד"ר (שלוח דרבנן) מארץ ישראל לאסוף תרומות בחו"ל למען הקהילה היהודית. באחד ממסעותיו, בשנת 1774, הגיע החיד"א לליוורנו שבאיטליה וכיוון שהגיע מארץ אחרת, צריך היה להישאר בהסגר כדי לוודא שהוא אינו נושא עמו מחלה מידבקת.

בבידוד לא היה לרב כלל ספרים! כיצד העביר החיד"א את הזמן? ביומנו, שיצא לאור תחת השם 'מעגל טוב', הוא כותב (עמ' 66 בתרגום חופשי): "יום א' פרשת בהר הלכנו ל'בית מצורעים' והזמינו לי בית טוב עם בית התבשיל ובית הכסא והיתה עליה אחת ובצדו עליה אחרת, ליאודה מדבון ומשרתיו וגוי תוניסינו שבא עמו, ואני ושני נערי בעליה אחרת... ובלאזאריטו התחלתי וסיימתי שם הגדולים".

שלושה שבועות היה החיד"א בבידוד ובהם הוא כתב את הספר 'שם הגדולים'.

שער הספר שם הגדולים, שנדפס עוד באותה שנה

למי שאינו יודע מה הוא 'שם הגדולים', מדובר באנציקלופדיה. בספר הזה החיד"א עובר על כל גדולי ישראל אחד אחד לפי האל"ף בי"ת, וכותב על כל אחד מתי חי, מי היו רבותיו, אילו ספרים חיבר ועוד. אחר כך הוא עובר אחד אחד על כל הספרים שחוברו על ידי גדולי ישראל לפי סדר אל"ף בי"ת, וכותב מי חיבר אותם ובמה הם עוסקים. ספר זה הינו מחקרי ממדרגה ראשונה, שלא רק גדולי ישראל סומכים את ידיהם עליו, אלא אף בעולם המחקר נעשה בו שימוש רב.

האוצר הביבליוגרפי הזה התחבר על ידי אדם אחד, בזמן שהיה בבידוד, ללא כל ספרים, והכל על סמך זכרונו העמוק של החיד"א שבמהלך נסיעותיו הרבות ברחבי העולם נחשף לספרים רבים. (ניתן להניח שהוא עבר הגהה טרם הדפסתו, אולם גם אם כן, בימיהם ללא תוכנות ספרים, הדבר מהוה ראיה עצומה לזכרונו ה פנומנלי של החיד"א).

(צילום: נתנאל אסרף - חדשות 24)

ידוע על גדולי הדורות שפעמים גדלותם התורנית שנויה במחלוקת (כגון רבי נפתלי בכרך, מתלמידי האר"י) אך זכה החיד"א וגדלותו התורנית קבעה בספרו מי ראוי לבוא לקהל, ומי לא (נציין בתור דוגמה, לגבי תורת האר"י קובע החיד"א שרק רבי חיים ויטאל הינו תלמיד מוסמך, ולא האחרים).

כולי תקוה שהחיד"א יהווה עבורכם השראה למי שבצר ובמצוק נכנס לבידוד מהעולם החיצון, וינצל את זמנו כהוגן.

  • ישר כח לידידי עוז צוקרמן על העזרה בהכנת הכתבה

הכתבה הייתה מעניינת?

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
תוכן שאסור לפספס

8 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

7
החידא כתב על מגפות וקשר לפאה נכרית
מישה יודע מ ה המקור?
6
רבי נפתלי בכרך לא היה מתלמידי האר"י. הוא כתב את ספר עמק המלך על קבלת האר"י. לא היה פקפוק על "גדלותו התורנית". היו מתלמידי רבי חיים ויטאל שחלקו על מה שכתב בספרו. זו מחלוקת פנימית בקבלה. הספר עמק המלך נלמד ע"י תלמידי הבעש"ט. מה שכתוב בכתבה זה שילוב של בורות וחוצפה.
שלמה שטרן
מה שכתבת תלמידי הבעש"ט זה לא פשוט בכלל. בחב"ד נהוג שלמדו עמק המלך(למי שמבין לדוגמא רבי הלל מפאריטש שהרבה לעסוק בו)אך בזידיטשויב קאמרנא ועוד לא נגעו אפילו בהבטה על עמק המלך או שאר תלמידי האר"י וכן כידוע הזהיר ביותר הרש"ש והחיד"א
עעע
5
הדברים מובאים בכף החיים (סופר) סי' נה' אות עט - כדאי לקרא
מאיר
תוכן שאסור לפספס

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
עכשיו בכותרות