היום, י"ד באדר, חג הפורים, לפני 86 שנים (שנת תרצ"ד) במהלך שיעור בכיתה א' בבית הספר 'אחד העם' במושבה פתח תקווה, חובר שיר הילדות המשפיע ביותר על העולם היהודי: "הַשָּׁפָן הַקָּטָן", ע"י המחנך בנימין כספי.
לפני שלוש שנים פרסם פרופ' דוד אסף בעמ"ח בלוג 'עונג שבת' מאמר מקיף על גורלם של שירי ילדות, שיש אדמו"רים שלמדו מהם דברים נשגבים וקדושים.
נתחיל עם החוקר אליהו הכהן שחקר את שיר הילדות המפורסם 'הַשָּׁפָן הַקָּטָן', במחקרו הוא גילה שהמלחין הוא המחנך בנימין כספי שבעת שיעור בהלכות חג פורים הממשמש ובא בכיתה א', הוא חיבר שירים על חיות, כגון שפן, פרפר, דב, צפרדע, חסידה וקוף. למעשה השיר היחיד שהתפרסם, הוא השיר על השפן.
המדהים שבשנים האחרונות גדולי המשגיחים דרשו רמזים רוחניים נשגבים בשיר הקדוש.
תחילה נביא את לשונו הטהורה של השיר האהוב:
הַשָּׁפָן הַקָּטָן
שָׁכַח לִסְגֹּר הַדֶּלֶת
הִצְטַנֵּן הַמִּסְכֵּן
וְקִבֵּל נַזֶּלֶת
לָה לָה לָה אַפְּצִ'י
לָה לָה לָה אַפְּצִ'י
לָה לָה לָה אַפְּצִ'י
לָה לָה לָה לָה
נשאלו מספר שאלות על שיר זה: מה זכה השפן שנתחבר עליו שיר, מאי גרע מהארנב? מדוע שפן קטן, האם שפן גדול לא קר לו בחורף? מדוע יש לו דלת בכלל? מי מצטנן מדלת פתוחה? ומדוע חובר שיר מיוחד על שיר שכולו עוסק בצינון חורף?
מגלים לנו חכמינו רמזים נפלאים בשיר זה: השפן - אותיות נפ"ש, הנפש היא בהמית, ואם היא שוכחת לסגור את הדלת מהרחוב הקר ברוחניות, אזי הוא מתקרר ברוחניות.
מדובר בשפן קטן, כי בגיל קטן הוא לא יודע או שוכח לסגור את הדלת, ילד קטן חייב את הוריו שיסגרו בפניו את הדלת לרחוב הקלוקל. מה קורה שבכל זאת הילד לא סוגר את הדלת מהרחוב, אזי הוא מקבל נזלת, הנזלת היא המזל של האדם.
בסופו של מעשה, היאך מתקנים?! נביט את מילות סיום השיר ונבין: "לָה לָה לָה לָה" שכוונתו לשוב לה' ריבון העולמים. (הדברים נלקחו מדרשותיהם של גדולי מחזירי התשובה בדורנו: הרב מיכאל לסרי, הרב רביד נגר, ועוד).
האמת היא שלקחת שירי ילדות ולדרוש בהם רמזים נשגבים לא עשו זאת רק מחזירי התשובה, אלא גם גדולי החסידות.
מובא מאת שרף אלוקים הרה"ק כ"ק האדמו"ר רבי שלמה טברסקי מהורניסטייפול (1981-1923) בעניין מנהגי ליל הסדר: "אחר 'חד גדיא' היו שרים שירה זו: 'רוח, רוח, רוח, רוח, מן העץ נפל תפוח. הוא נפל מראש העץ, הוא נפל והתפוצץ. חבל חבל חבל, על התפוח שנפל, שנפל מראש העץ, שנפל והתפוצץ'", עד כאן לשונו. והדברים עומדים ברומו של עולם על פי סוד.
ובהערה ס"ב העיר המהדיר: "מי יעמוד בסוד קדושים? אך לפי פשוטו יש לומר דהשיר מקונן על גלות ישראל שנמשלו לתפוח, כדאיתא ב[מסכת] שבת (פח ע"א), ונפלו מאגרא רמה לבירא עמיקתא".
את השיר המקורי כתב אהרן אשמן (נולד בשנת 1896 בפודוליה באוקראינה נפטר בישראל בשנת 1981) עיסוקו היה מחזאי משורר ומתרגם.
אם נחפש ונחקור בנבכי החסידות, נמצא כבר בדורות ראשונים לתלמידי הבעש"ט שנהגו לגייר שירים כשהבחינו על נקודה רוחנית בשיר, המפורסם שבהם הוא הגה"ק רבי יצחק אייזיק טויב מקאלוב זי"ע (1751-1821) האדמו"ר הראשון לבית קאלוב.
מסופר שהרבי במהלך מסעותיו פגש רועה צאן הונגרי שר שיר הונגרי, הרבי התלהב על השיר ושילם לרועה על לחנו, ומיד הרועה שכחו, הרבי שינה מעט את המילים ושר שיר המתאר את הכיסופים לקץ הגלות.
הרבי סיפר, שהשיר הושר בבית המקדש ע"י הלווים: "קורא התרנגול".
"קורא התרנגול, הנה הבוקר אור - ביער ירוק, בשדה לבן, מטיילת לה ציפור. מה יפית ציפור! מה יפית ציפור! צהובת רגל, צהובת מקור מצפה לי הציפור.
חכי, חכי, צפור! חכי, חכי, צפור! אם לך יעדני אל, אתך אגיל בדרור.
קורא התרנגול, הנה הבוקר אור, יבנה המקדש, עיר ציון תמלא.
מתי יגאל דור? ושם נשיר שיר חדש וברננה נעלה, הגיע כבר התור...".
צאצאו בן אחר בן, האדמו"ר מקאליב זצ"ל, שורר את הניגון המרטיט באירועים חגיגיים.
- לקריאה נוספת ספר "מלכות שלמה" עמוד ריז (סימן ג), נדפס בשנת תשע"ו מכון באר התורה', בלייקווד שבארה"ב, בעריכתו של הרב יעקב ישראל (אגב בשנים האחרונות נפתח שטיבל של החסידות בביתר עילית, מענין לדעת האם נוהגים כך חסידיו בליל הסדר).
- ישראל שפירא, הינו מרצה ומדריך טיולים בארץ ובעולם המתמחה בהיסטוריה תורנית.
לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com