בשעה שהרחובות עמוסים בילדים מחופשים בשלל תחפושות ומתווכחים ביניהם של מי התחפושת יותר מקורית... לא רבים יודעים כי ישנו פולמוס הלכתי עז על התחפושות.
דעתו של הגאון רבי מאיר מזוז היא שהתחפושות הינם העתקה של יהודים אשכנזים, מראש השנה הנוצרי המכונה 'סילבסטר', שבה התקנאו היהודים בשכניהם החוגגים - ולכן נתנו לבניהם להתחפש בפורים.
קדם לגר"מ מזוז, מרן ה'שולחן ערוך' שכתב: "מה שנהגו ללבוש פרצופין... אין איסור בדבר... ויש אומרים דאסור, אבל המנהג כסברא הראשונה", ועל זה כותב ה'משנה ברורה': "עין ביורה דעה... שכתב שם הט"ז בשם הב"ח שיש לבטל מנהג זה", (משנ"ב הלכות מגילה תרצ"ו).
ממשיך הגר"מ מזוז: "ויש מצווה חדשה שלא שיערו אבותינו וזה התחפושות. כל אחד כמה שמרבה להתחפש הרי זה משובח... אבל המנהג הזה מקורו מהגויים... וגם הבן איש חי לא מזכיר אותו. ובכל עדות ספרד לפני מאה שנה לא הכירו ולא ידעו מזה... בספר כתר שם טוב גאגין כותב[1] שבזמן שמגיעה תחילת השנה של הנוצרים היו אנשים מבוגרים מתחפשים לכל מיני שטויות, ומביאים מתנות וכסף לילדים כי זה אותו האיש (בחו"ל קראו לו פפא נואל, פפה זה אפיפיור) באו נערים יהודים והלכו להורים שלהם, ואמרו להם: הנה ילדי השכנים שלנו מתחפשים ומקבלים כסף, גם אנחנו רוצים להתחפש ולקבל כסף, אמרו להם: עוד מעט תגיע חנוכה וניתן לכם כסף, 'חנוכה געלט', ותחפושות ניתן לכם בפורים. אח"כ מצאו טעמים לזה, למשל אסתר שהתחפשה...".
ולגבי תחפושות של איש שמתלבש בבגדי נשים כותב הגר"מ מזוז במתק לשונו: "הרמ"א (סימן תרצ"ו ס"ח) ראשון שהתחיל לדבר על המנהג הזה, וכתב שמותר להתחפש אפילו איש לאשה ואשה לאיש. אבל צעקו על זה, וההלכה כהאוסרים בזה. רבי יהודה מינץ יורד על תלמיד חכם בשם גרשום בונה פאצ'ו, קילל אותו וחירף אותו ועשה עליו חרם, למה? כי הוא אמר שאסור להתחפש ביום פורים איש לאשה ואשה לאיש, והוא חולק על רבותינו הקדמונים שהתירו התחפושת כזאת. אבל אח"כ התברר שתלמידו של רבנו תם אסר, והרמב"ם אסר. ולכן תחפושת איש לאשה אסורה מן התורה, ותחפושת רגילה מקורה מהגויים", (עלון בית נאמן פורים תשע"ט).
ובשו"ת סנסן ליאיר, סימן י"ב, כותב באריכות הגר"מ מזוז: "עיקר מנהג התחפושות בפורים לא נמצא בראשונים... ואין לו זכר בש"ס ומדרשים והרי"ף והרמב"ם והרא"ש וכל הפוסקים, עד המאה השלישית לאלף השישי", (היינו לפני 500 שנים לערך. י"ש).
ולאחר שמביא את דעותיהם של הפוסקים ב-500 השנים האחרונות, שמביאים מקור מדברי חז"ל ,כותב הגר"מ מזוז: "אבל מקור אמיתי למנהג אין. וקרוב לוודאי שנשתרבב במנהג ממנהגי הגויים יושבי אירופה בימי אידיהם שעורכים חגיגות "קרנבל" ומתחפשים איש לאשה ואשה לאיש ושוקעים בחמישים שערי טומאה כידוע, וילדי ישראל ביקשו להתחקות עליהם וביקשו מהוריהם ענין דומה לזה, ונתנו להם בפורים להתחפש ולא הקפידו על ילדים קטנים שיתחפשו ילד לילדה וילדה לילד דלא נפיש יצרייהו, ואח"כ המשיכו לעשות גם גדולים ובחורי ישיבות, כמו שרואים לצערנו כיום נכנס בחור ישיבה מלווה עם "בחורה" ונעשה להם זה עיקר שמחת פורים, ונשתכחה מצות לבסומי בפוריא".
הגר"מ מזוז מביא את דברי הגאון רבי שם טוב גאגין זצ"ל שכתב: "מנהג לבישת הפרצופים בא לנו בירושה מהיהודים האיטלקים בסוף המאה הט"ו למניינם והם ירשו אותו מהרומיים שכן היו נוהגים, ומאיטליה פשתה המספחת בכל עולם הישראלי".
• • •
[1] ראש ישיבת עץ חיים בלונדון, מחכמי מצרים ולונדון בתחילת המאה ה-20, הוסמך לרבנות ע"י ראש ישיבת וולוזין רבי חיים ברלין בנו של הנצי"ב מוולוזין, חיבר עשרות ספרים. י"ש.
- ישראל שפירא, הינו מרצה ומדריך טיולים בארץ ובעולם המתמחה בהיסטוריה תורנית.
לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com