נראה שלמרות שחלק גדול מהציבור החילוני אינו מכיר באמת את הציבור החרדי, הוא מעסיק אותו מאוד לטוב ולרע.
מצד אחד פוליטיקאים רבים חורתים על דגלם לעודד את שילובם של החרדים בשוק התעסוקה מצד שני הם מונעים מהם עזרה משמעותית בעיקר בשל בורות וחוסר ידע.
רוב אוכלוסיית החרדים אינה נראית כלל לעין החילונית מכמה סיבות: העבודות התורניות אינן נתפסות אצלם כעבודה. מדובר בעבודות: כגון משגיחי כשרות, שוחטים, מוהלים, מורי הוראה, מדריכי טהרה, אנשי חינוך והוראה בתלמודי תורה ומוסדות בית יעקב וכו'.
מאחר ואין לרוב החילונים ממשקים עם החרדים הם אינם מודעים לכמות העובדים נותני השירות החרדים הפועלים בתוך הציבור החרדי: אנשי עסקים, אנשי סיעוד ורפואה, אנשי תקשורת וכו'. חרדים רבים בעלי מקצועות חופשיים מעדיפים לעבוד אצל מעסיק חרדי מטעמים כמו צניעות, טכנולוגיה שמורה והתאמה לשעות לימוד התורה וכן מסיבות חברתיות.
כתוצאה מכך החילוניים מכירים אך ורק את החרדים העובדים אצל מעסיקים חילוניים איתם הם נפגשים ביום ביום ואלו הם כאמור אחוז קטן יחסית מכלל החרדים העובדים.
החילונים לא רק שאינם מודעים לכמות האמיתית של חרדים עובדים הם גם אינם מודעים להיררכיה בתוך תתי הקבוצות של הציבור החרדי הנובעת מהערך העליון (על כל המשתמע מכך) שמנווט כל יהודי אמין ויהודי חרדי בפרט: העולם נברא ע"פ התורה והתורה מקיימת את העולם וללא לימוד התורה העולם יחזור לתוהו ובוהו. החילונים שרואים בלימוד התורה לימוד אקדמי לכל דבר שייחודו הוא בתרומתו להמשך קיומה של היהדות, אינם מודעים ליחסי הכוחות בין החרדים הלומדים לעובדים כתוצאה מערך לימוד התורה.
רוב החילוניים כנראה לא סיירו ברחובותיה של עיר חרדית ולא נתקלו בשלט מעל תלמוד תורה המצהיר בגאון "תלמוד זה הינו לילדי אברכים בלבד". החילונים אינם מודעים לאפליה הקשה בקבלה למוסדות תלמוד תורה ו/או שידוכים, ואינם מודעים לחוסר הקבלה החברתית פעמים רבות של קבוצת הלומדים את קבוצת העובדים.
אולי אם הם היו מודעים לכמות הגדולה של חרדים עובדים מחד ולמצוקה החברתית / חינוכית מאידך אולי הם היו מרימים את הכפפה ופותרים שתי מצוקות במגזר החרדי: בעיית החינוך ומצוקת הדיור, ע"י פתיחת השערים של הערים החילוניים לבניית שכונות לחרדים העובדים.
רשויות ערים חילוניות נמנעות מקבלת חרדים בעיקר בשל תירוצים של פחד מהדתה ושבירת הסטטוס קוו החברתי הקיים בין דתיים לחילוניים וחשש מגירעון כלכלי אליו יכנסו אם "יממנו מכספי משלמי המיסים פרזיטים עניים שאינם עובדים למחייתם" כדבריהם.
אך כאמור הטענות הללו מקורן בבורות אדירה. החרדים העובדים (מעצם הגדרתם) אינם מסכנים את המצב הכלכלי של הרשויות והם אינם קבוצה משיחית המתיימרת להחזיר את העיר בתשובה.
החרדים העובדים רוצים מקום לגדל בו את הילדים שלהם בשקט ובכבוד ללא ההרגשה שהם סוג ב' ונחותים מלומדי התורה מחזיקי העולם. הם רוצים תלמוד תורה שיוקם עבורם בשכונה בה יגורו, תלמוד תורה שבו ילדיהם יהיו שווים בין שווים. הם רוצים ללכת לבית הכנסת / לשיעורים היומיים שלהם בלי להרגיש שהם צריכים להתנצל על הבחירה שלהם לפרנס בכבוד את משפחתם במקום לשבת בבית המדרש. הם רוצים שקט ושלווה והדתה / שינוי הסטטוס קוו החברתי בעיר ממש אינה המטרה שלהם.
לכן כל הפוליטיקאים החילוניים שבעיקר ערב בחירות מדברים על שילוב חרדים בשוק התעסוקה, כדאי שיחשבו על פתרונות מערכתיים מתוך ידע אמיתי על הציבור עליו הם מדברים.
אלו שבוחרים שלא לעזור עזרה אמיתית ומכבדת, מן הראוי שיידעו שלמרות המילים המתייפייפות שלהם, בסופו של יום, הם שותפים מרכזיים להדרה קשה וכואבת של תת קבוצה בתוך קבוצה שמלכתחילה מודרת בחברה הישראלית.