היום, כ"ח בשבט, לפני 38 שנים (תשמ"ב), הלך לעולמו גֵרְשׁם שָׁלוֹם מגדולי חוקרי הקבלה ואספן ספרי חסידות ומיסטיקה יהודית. מגיל 18 החל ללמוד את הזוהר הקדוש, בהגיעו לגיל 80 מנתה הביבליוגרפיה שלו כ-600 מחקרים בתחום הקבלה. השפעתה של תורתו חרגה מעבר לעולם האקדמיה ומדעי היהדות, והיא ממשיכה להשפיע על רבים גם לאחר מותו.
לזכרו נעסוק במחקרו הגדול: מהו מקור מגן דוד?
קביעה נחרצת קבע שלום בספרו "מגן דוד, תולדותיו של סמל" כי המגן דוד אינו סמל יהודי ולא נזכר כלל במקורות יהודיים כולל בספר הזוהר ובכתבי האר"י, ונספח ליהדות רק במאה ה-19!
מרתק לדעת שכך גם סובר כ"ק האדמו"ר בעל המנחת אלעזר ממנוקאטש זי"ע שהביא מאביו בעל הדרכי תשובה שהמגן דוד שמצוטט באחרונים כאילו היה בשימוש בצבאו של דוד המלך, הרי שהכוונה למנורה, ולא לכוכב הידוע בימינו!
נביא את לשונו הטהורה: "הצורה הידועה, אשר עשאוהו הציאניסטע"ן הכופרים חוק לעבודתם ותחבולות מזימתם, ולא לטובה כוונתם אך למען תפוש את בני ישראל בלבם, וצורה הנזכרת היא תור שלהם...".
בהמשך, כותב הרבי זי"ע, שגם אם ימצא מקור ביהדות למגן דוד, הרי שהוא נפסל בשימוש מפני אימוצו על ידי התנועה הציונית. טוען הרבי כי "הצורה שלא מצינו חביבותא בתורה ולא בדברי חז"ל, ושנואה היא עתה בעיני כל יראי ה' ושרידי בני ישראל לאשר הציונים הכופרים וכסילון ממאיר לאמונת ה' ותורתו – דוקרים המה עשאוהו חוק לעבודתם וכפירתם, על כן בודאי אין להשימה על שום דבר דבקדושה".
בהמשך דבריו דימה ה'מנחת אליעזר' את המגן דוד לצלב(!!): "בפרט המעמידים צורת המגן דוד הראשי גגות בתי הכנסת, ומפני ריחוק וגובה עמידתם נראית כצלם שתי וערב של שמונה קצוות... על כן בוודאי יש להסירה מגובה בית הכנסת".
כידוע, בעל ה'מנחת אלעזר' היה גדול הלוחמים כנגד התנועה הקומוניסטית, התנועה הציונית, המזרחי ואגודת ישראל, ואף מצא לכך טעם, ודרש על אמרת חז"ל: "על קמצא ובר קמצא חרוב ירושלים" - לטענת האדמו"ר, קמצ"א הינו ראשי תיבות של "קומוניסטים מזרחיסטים ציוניסטים אגודאיסטים", שכולם אותו הדבר.
• • •
מעשה מפורסם על הרבי שלמה (הראשון) מבאבוב זי"ע שחיטט יום אחד בארון הקודש, ושלף אולר זעיר והחל פורם בדבקות את חוטי הרקמה המוזהבים שעל אחד המעילים! חסידיו אומרים שהיה זה לאחר שבאותה שנה הרצל הדפיס לראשונה את עיתונו ושמו 'די וועלט' ואת שער העיתון עיטר בסמל 'מגן דוד', וחשש הרבי מסמל זה.
וכן מסופר על הגאון רבי ברוך ליבוביץ [ראש ישיבת קמניץ] שפעם אחת נכנס לאולם בית המדרש והבחין לתדהמתו שמישהו חרט על הסטנדר את סמל מגן דוד, ומיד הגיב ואמר, "מי הוא שחרט צלם על ארון הקודש של תורה שבעל פה?!".
הגאון רבי יוסף משאש כתב על היחוס של מגן דוד: "לא ראיתי שום זכר לזה לא בש"ס או במדרש.. והערבים אומרים כי שלהם הוא, וכן נמצא על מטבעות נחושת עתיקים של מלכי ערב של מרוקו, ולא שמענו שמו 'מגן דוד' עד אחר פרסום הציונות.. ונראה כי האות של מגן דוד אינו נובע ממקור ישראל, וכן דעתי נוטה".
• • •
למעשה, השנים הראשונות שהשתמשו בסמל מגן דוד ביהדות הם הקראי יהודה בן אליהו הדסי (חי במאה ה-12) בספרו 'אשכול הכופר' (הובא ילקוט יוסף תפילה סימן צ'), הקראי הנ"ל שנלחם ברבותינו הראשונים מצוקי ארץ.
וכן מסופר על משיח השקר דוד אלרואי (מאה -12) שהכריז על עצמו כמשיח עד שגילו את השקר ונהרג בידי מתנקש באמצע שנתו. (יש לציין שבתוכנת 'היברו בוקס' עשו 'מחאה' על כך שהכניסו את ספר 'אשכול הכופר' לצד ספרות של גדולי ישראל).
על הרבי מחב"ד מסופר שבשנת 1954 ביקר במחנה הקיץ "גן ישראל", הרבי הבחין שעל השער (שנבנה לא ע"י חסידי חב"ד) ישנו מגן דוד, והורה להסירו אבל בלי להוציא לאף אחד את העיניים...
כמו כן מסופר שהוכנס ספר-תורה ל'בית רבקה' (מוסד חינוך לבנות בקראון הייטס), והתורם רקם על המעיל מגן דוד - הורה הרבי להסירו, למרות שהיה בזה הרבה אי נעימות מצד התורם הציוני. עם זאת, על גביע הקידוש של הרבי שבו השתמש ברבים היה חרוט מגן דוד, מכך מוכח שלא היה זה ממש 'יהרג ובל יעבור', אלא השתדלות שלא יבלוט הסמל לעיני כל, וכיון שהחריטה היא עדינה ולא משהו שאפשר להבחין בלא התבוננות - הרי לא נעשה מכך.
אצל אדמו"רי ראחמסטריווקא לדורותיהם הקפידו בחג השבועות לעשות את העשבים לקישוט הבית המדרש בצורה של מגן דוד גדול על פני כל תקרת בית הכנסת. היו יהודים שהדבר גרם להם להדיר רגלם מבית הכנסת ביו"ט של שבועות, אך האדמו"רים לא הניחו לבטל המנהג עד ימינו אנו ועד בכלל.
• • •
ואכן, נכון שכבר לפני אלפי שנים, "מגן דוד" מופיע בתרבויות המזרח הרחוק ותרבויות אלה משתמשות עד היום בצורת המגן דוד, גם אצל עובדי אלילים פָּגָנִיִּים, גם בנצרות ובאסלאם ישנם השתמשו במגן דוד טרם היהדות אימצה אותו.
אגדות יהודיות מאוחרות מספרות שהשם "מגן דוד" הוא כיון שהסמל הופיע על המגנים של צבא דוד המלך.
וכך כתב רבי אברהם חיים כהן זצ"ל (לפני למעלה מ-250 שנה) "למלכי ישראל היה מגן בעל שלש קצוות, ולמלכות בית דוד היה של ששה קצוות להורות שיש לה אחיזה במדת מלכות ומקבל שפע מן ששה קצוות". (וכבר הבאנו לעיל את הרבי ממונקאטש שסבר שהמדובר במנורה) וכן מסופר על רבי יהונתן אייבשיץ שצייר צורה של מגן דוד בקמע בתור רפואה.
בדורות האחרונים פסק מרן הגרי"ש אלישיב שמותר לעטר את רצפת בית הכנסת בסימני מגן דוד, למרות שאנשים ידרכו על זה, היות ואין בסמל זה קדושה.
כאמור גֵרְשׁם שָׁלוֹם לאחר ששמע שדגל ישראל יכלול את המגן דוד, החליט שהדבר לא ראוי, שסמל פגני אלילי קבלי ייהפך לסמל של הדגל ואז ישב וכתב את חיבורו ולאחר מחקר הוא קבע שאין לסמל שום מקור יהודי עתיק, והוא שולב ביהדות ברבבות השנים. זכה גֵרְשׁם שָׁלוֹם שהוא מצוטט אצל חוקרים תורנים גם בימינו - המבקשים לדעת את ההיסטוריה של עולם הקבלה. (למשל בחוברת שיצאה נגד הספר חמדת ימים, אמר לי המו"ל שהרבה הסתמך על גרשום.)
שלום מוזכר אף בקבצים תורנים בני זמנינו שכותבים בהם גדולי ישראל מפורסמים (ואומנם בדרך כלל הביאו את דבריו באופן נסתר, שהרי שלום "כפר" בקבלה, וישנה מחלוקת אם נחשב ככפירה).
אומנם יש קיצונים שתוקפים אותו כגון הגאון רבי יעקב שמעון קויפמאן מקרית יואל במאמר הנושא את השם "אתא קלילא דלית בה מששותא – ציור ה-מגן דוד" האם הוא מדוד המלך או לא...?".
הוא הסכים עם קביעתו של גרשם שלום שאין מקור יהודי למגן דוד, וכתב: "והציונים ימ"ש העתיקו מבלי לברר כיאות", ואף העתיק את חקרו של שלום כמעט מילה במילה, אבל תקף אותו באופן חריף במיוחד:
"למען דעת מי היה הכופר הידוע לשמצה גרשם שלום שר"י, ונכון לדעת זאת מפני שבימינו יש שמביאים מספריו, ויש הבלים מחסרון ידיעה, מפני שכמה מספרי הקבלה הנמצאים כעת הוציא לאור הכופר הנ"ל. הכופר גרשום שלום שר"י היה ראש מחלקת הקאבאלא (במכון למדעי היהדות) באוניברסיטה העברית בירושלים, חיבר את החיבור "מגן דוד תולדותיו של סמל", היה גוי גמור לכל הדעות [אביו היה יהודי מתבולל שחגג בביתו את חגאות הנוצרים!". (יש לציין שדבר זה לא נכון, כי אביו היה דווקא נגד אלו שהתבוללו ויש חלופת מכתבים בינו ובין אימו בעניינים שונים בהם ניכר שמתגאים שהם יהודים י"ש).
ממשיך הרב יעקב שמעון קויפמאן: "ועבר ביום הכיפורים רח"ל, נשא בברלין אשה גויה, כשנולד נקרא בשם "גערהארד סאלאם", ובימי בחרותו נמשך לציונות. והיות שלמד ושלט בשפת העברית משנות צעיריו מסיבת מחקריו, שינה את שמו מ"גערהארד סאלאם" ל"גרשום שלום", ומשעלה לארץ ישראל התחיל להיקרא רק בשם "גרשם שלום", פגר ומת בשנת תשמ"ב לפ"ק".
יהי רצון שנזכה לדעת מה היה רשום על המגנים של חייליו של דוד המלך, ונזכה לראות את צאצאו משיח בן דוד גואל את עמינו במהרה בימינו אמן.
- ישראל שפירא, הינו מרצה ומדריך טיולים בארץ ובעולם המתמחה בהיסטוריה תורנית.
לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com