כולנו רוצים שהילדים שלנו יגלו עניין במדע, אבל איך אנחנו מעודדים זאת? ובכן, לדברי האב לשניים (וגם האסטרופיזיקאי), ניל דהגראס טייסון, זה מתחיל בכך שלא תצאו מכליכם כשהם ישרבטו על הקירות בבית שלכם וילכלכו אותם. זו רק דרך אחת מני רבות, שעל ידה הם מגיעים לבחינת הסיבה והתוצאה, הסביר טייסון בפרק האחרון בפודקאסט "מוח של אמא", בתרגום חופשי, בהגשת דפני עוז והילאריה בולדווין. הנה חלקים מובחרים ממנו:
בולדווין: "אז תכל'ס, איך נוכל לגרום לילדינו להתעניין במדע?"
דהגראס טייסון: "כשהייתי ילד, היו לנו צינורות כאלה שנכנסו לחדר שהם היו בעצם מקור החום. אני זוכר שגיליתי כי ציור על הצינורות האלו היה כל כך מהנה וההורים שלי זרמו ואפשרו את זה. זה היה ניסוי. אז, תפקידכם אינו: כיצד נעורר עניין במדע? אלא: איך נוודא שהעניין לא ייעלם. איך אתה עושה את זה? חבקו את הבלגן. אין לכם ברירה".
"ילדים נולדים סקרנים", הוא ממשיך. "במידה ואין לכם 12 משרתות שמתרוצצות אחריהם, סביר להניח שאתם לא שומרים על משק בית מסודר. יש לכם ילדים והם יוצרים כאוס גדול. מהו הכאוס הזה? הוא בא מניסויים שהם עושים. לדוגמא: 'או, מה זאת הכוס הוורודה על השולחן? אני אקח אותה ואשחק איתה ו - אופס! היא נפלה'. דוגמא נוספת: 'מה זה העציץ הזה על המדף? האם אוכל לתלוש את העלה הזה? הו! זה נשבר'".
"הייתי בפארק אתמול", הוא מספר. "וירד גשם קצת מוקדם יותר באותו היום וראיתי אישה שהולכת באחת ממסלולי ההליכה עם הילד שלה, שהיה בערך בן 6. הוא לבש מעיל גשם ונעל מגפיים והיתה שם שלולית גדולה. ואמרתי לעצמי, 'הילד הזה רוצה לקפוץ בשלולית. בבקשה תני לילד הזה לקפוץ בשלולית, את יודעת שהוא רוצה לקפוץ בשלולית. שיזנק! תני לו לקפוץ!' ומה היא עשתה? היא משכה אותו הצידה. אז הילד הפסיד בניסוי הכולל הזה. מה קורה אם אני קופץ לתוך השלולית? זהו ניסוי כיצד מייצרים מכתשים. איך אתן חושבות שמכתשים בירח קורים? לא על ידי ילדים שקופצים בשלוליות, אלא שמשהו מכה ומתיז ויוצר את שפת המכתש. אבל היא לא רצתה לנקות מגפיים מלוכלכים. זה לא אמור להיות הלך הרוח כשמגדלים ילדים".
עוז: "כי אז יש להם כפות רגליים רטובות עד שהם מגיעים הביתה".
דהגראס טייסון: "נכון. אבל אין ניסוי טוב יותר מזה שאתם מבצעים בעצמכם. כן, תרצו לעקוף דברים שעלולים לפגוע בהם. אתם צריכים להחזיק אותם בחיים. אבל מעבר לזה, תנו להם לרוץ".