הניסיונות והקשיים שאנו עוברים בחיים נראים לנו לעתים כ'הסתר פנים', ונותנים לנו הרגשה כאילו ח"ו הקב"ה שכח אותו, או הפסיק לאהוב אותנו, היתכן?
אם כן, מדוע עשה זאת אלוקים לנו? למה נועד הניסיון והסבל, הקושי והצער?
הקב"ה רוצה ללמד את האדם ש'הכל אלוקות ואלוקות זה הכל', שהוא נמצא 'איתו עימו ואצלו' גם בקושי ובצער.
מטרת הניסיון: הקב"ה רוצה שהאדם: יחפש אותו, ידע שהוא שם - ויפנה אליו – כי דווקא בתוך הקושי וניסיון – ממש שם - הוא מצוי, רק שהקב"ה - מסתתר, שכמו שכתוב: "אל מסתתר" ש'אין שום מציאות בעולם חוץ מה' יתברך'.
תפקיד האדם בזמן ניסיון: אומר הבעל שם טוב הקדוש, תפקיד האדם לגבור ולשבור את המחיצה - החומה החוצצת בינו לבין הקב"ה, כשהאדם מרגיש חושך בחייו, והוא מחפש פתרון לבעייתו, וצועק: "איכה"? "איה מקום כבודו", הוא מגלה ש"אלוקים נגלה למשה מתוך הערפל - כי שם האלוקים", בתוך ערפל חייו של האדם, בדיוק שם - הוא יכול להכיר יותר בגדלותו של הקב"ה להתקרב אליו, והתוצאה, קשרי האהבה בינו לבין הקב"ה מתחזקים ומתעצמים, והאדם זוכה לניסים וישועות אף מעל הטבע.
השאלה שעולה ומתבקשת: כיצד ניתן להצליח לשבור את חומת הקושי הראשונית - ולנצח?
השלב הראשון: יש רק פתרון - אחד ויחיד! למצוא את הקב"ה בתוך הקושי והניסיון, בצורה מודעת וגלויה, הקושי נשלח לאדם מהקב"ה בכבודו ובעצמו, אין כאן שום טעות והקב"ה נמצא איתו שם ממש! "עימו אנוכי בצרה".
זהו סוד הגלות והגאולה! האדם שמכניס את 'אלופו' של עולם בתוך ה'גלות' – הקושי והניסיון, ורק כך יוצאים - לגאולה!
השלב השני: "וידעת היום והשבות אל לבבך" – לדעת בידיעת השכל והלב, שהקב"ה נתן לאדם את הניסיון – מחמלתו ואהבתו אליו, 'אין רע יורד מהשמים' כדברי המגיד כי בשמים אין מקור לרע, אלא, שזהו טוב מכוסה ונסתר.
השלב השלישי: שיאמין האדם ויבטח בקב"ה שהוא היחיד שיכול לפתור את הבעיה, ולהביא לו את הישועה שהוא מצפה ורוצה, ושיאמין באמונה ברורה, שאף אחד אחר בעולם לא יכול להושיע אותו! כמה שיסתובב ויסתובב, הוא בסוף יגיע לנקודת האמת ש'אין עוד מלבדו'.
השלב הרביעי: הוכחה האמיתית לכך שהאדם הפנים שרק הקב"ה יכול לפתור לו את הקושי: הוא פונה לקב"ה לבקשת עזרה, בדיבור ישיר או בתפילה ואמירת תהילים, מספר לו את הבעיה ומבקש עזרה והכוונה לפתרון הבעיה, ומה טוב, אם יודה לקב"ה על הטובות והחסדים שעשה עימו עד היום.
הקב"ה כביכול אומר לאדם - ניצחת! עצם זה שעל אף כל ההסתרות והפתרונות החילופיים - הגעת לאמת - הגעת לכתובת הנכונה, אתה משמח אותי, ועושה לי בעולמות העליונים הרבה - נחת ושעשועים! זאת הישועה הראשונה שלך! וכיון ש"קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת", ראוי אתה שאמלא לך בקשתך ורצונותיך, ואשלח לך את הישועה הנכספת.
דבר דבר בני היקר... מתוך החושך והאפלה... מתוך הערפל... שאלת 'איכה'? אני כאן, אני שומע... עוד קצת... קצת... והאור ה' מתחיל עליך לזרוח, האדם יראה את בהירות אור ה' בצורה שהכי טובה ונפלאה עבורו.
השלב החמישי: הקב"ה כביכול אומר לאדם, קבל על עצמך חיזוק קטנטן, כדי להוכיח לי שאתה רציני, משהו שישאיר בך רושם אפילו לימים ספורים.
חיזוק קטן מוכיח שיש לאדם רצון לשבור את המחיצות והחומות המבדילות בינו לבין הקב"ה, האדם פותח פתח קטן כחודו של מחט, והקב"ה פותח לו פתח ענק – שאין גבול ומידה ליכולותיו ונפלאותיו של מי שאמר והיה העולם.
מטרת הניסיון מומשה! האדם שבר עוד חומה ומחיצה והתקרב לה' יתברך, והוא זוכה לישועה הממתינה לו: "רצון יראיו יעשה ואת שוועתם ישמע ויושיעם".
עמידה בניסיון – אפילו בצורה לא מושלמת, שווה מאוד אצל בורא עולם.
חשוב להכיר בניצחונות: כי יש סיכוי סביר שהניסיון הבא יהיה קצת יותר קשה, ומדוע?
כל ניסיון שהאדם עומד בו מעלה אותו לדרגה יותר גבוה, ומוציא אותו עם כוחות ויכולות חדשים ומשודרגים ממה שהיו לו לפני הניסיון, כמובן שאנו תמיד מבקשים 'לא לידי ניסיון'.
מטרת הניסיונות שנשלחים לאדם: להתרומם בטיפוס בסולם שראשו מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, ומלאכי אלוקים עולים ויורדים שעל ידי זה, יתקרב וידבק יותר ויותר בה' יתברך.
אין הקב"ה מעמיד אדם בניסיון שלא יכול לעמוד בו, הקב"ה נותן לאדם את הכוחות היכולות הדרושים, ההתמודדות עם הניסיון מוציאה מהאדם את כוחות הנפש החבויים בו.
(ניתן להמחיש את הרעיון: הדבר דומה לאדם שרוצה להוציא תואר, הוא משקיע ולומד ולבסוף ניגש למבחנים הנדרשים שהם התנאי לקבלת התואר. ברור לכל בר דעת: כמה שהלימודים והמבחנים יותר קשים, בד"כ התואר נחשב וגבוה יותר, והמאמץ שהאדם ישקיע יניב בהמשך את התוצאה, שהיה שווה להתאמץ עבורה: משרה רמה, ומשכורת גבוה ועוד יתרונות).
הרווח של אדם מהעמידה בניסיון: "ואני קירבת אלוקים לי טוב" האדם מרגיש קירבה ודבקות בבורא עולם, שממלא אותו שמחה ותענוג בעבודת ה', היופי והמתיקות של התורה ומצוות מתעצמים בליבו, "טעמו וראו כי טוב ה'" – הטעימה נותנת טעם של עוד!
ימי הגדלות והקטנות: חיי האדם מורכבים מ'ימי גדלות' ו'ימי קטנות'.
הבעל שם טוב הקדוש אומר, שהעמידה בניסיון ב'ימי הקטנות' - ימי ה'חושך' הופכים את 'ימי הגדלות' - לאור נפלא, בבחינת ש'נמשך יתרון האור מכוח - זמן החושך' והאדם הופך לשמח ומאושר באמת, אושר אמיתי שאין לו שום תחליף אחר בעולם (עפ"י קדושת לוי פר' שמות, אמונת ישראל פר' לך לך, צפנת פענח פר' וארא).
"יקראני ואענהו - עימו אנוכי בצרה, אחלצהו ואכבדהו, אורך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי"(תהילים צא, טו –טז) דוד המלך סלל את הדרך העולה בית אל.
יהי רצון שנצליח לעמוד בניסיונות מתוך דבקות וחיבור למקור החיים, ויקויים בנו "לעושה נפלאות גדולות לבדו – כי לעולם חסדו", אמן.