היום, כ"א בשבט, לפני 331 שנים, (שנת תמ"ט) החזיר את נשמתו לבוראה הראשון לציון הראשון רבי משה גאלנטי זצ"ל.
מי יהיה לראש ולראשון?
סיפור מינויו מרתק במיוחד: עד ימיו שררה אנדרלמוסיה בין חכמי ירושלים, רבי רפאל מרדכי מלכי רב בירושלים בשלהי המאה ה-17, כתב: "אני מעיד לפני הקב"ה שבזמן י"ח שנים שאני דר בעיר זו, לעולם היו קנאה ושנאת חינם בין ת"ח זה לזה... והחנופה מגיע עד תשעה קבין הגיע... ומעיזים פניהם כנגד החשובים והזקנים".
מחמת המחלוקת העצומה בין חכמי ירושלים הוחלט למנות אחד מהם לתפקיד רבני שיפסוק את המחלוקות, אולם גם זה נידון לכישלון עקב כך שיש רבים החושבים עצמם למתאימים לתפקיד היוקרתי. ולכן חשבו על פתרון יצירתי, והוא: "ראשון לציון", שאינו תואר שררתי. ההסבר לכך היה כי בעוד התואר "רב" הוא מלשון "ריבוי", כלומר מעל לאחרים, מה שאין כן התואר "ראשון", שהוא בסך הכל ראשון ברשימה. בשל כך הסכים רבי משה להתמנות לרבה של העיר.
אחד מפסקי הדין המהדהדים שפסק הראשל"צ הגר"מ גלאנטי היה על פולמוס "קרן פרינסיפאל" שהוקמה בונציה ונועדה לתמוך ביהודי טבריה. לימים, הישוב היהודי בטבריה התמעט, וחשבונות הבנק של הקרן התמלאו, ובאו יהודי צפת בבקשה לתמוך בהם נכספי הקרן.
והסיפור הוא כך: בשנת 1688 הישוב היהודי בטבריה ננטש, ויהודי צפת דרשו לקבל את התשלומים שמיועדים ליהודי טבריה. בני משפחת פרינסיפאל, הגזברים על הקרן, לא הסכימו לכך בטענה שצריך לשמור לתושבי טבריה העתידיים, ואילו תושבי צפת טענו: "אנחנו הכי קרובים ונקראים תושבי טבריה", וכך הדיון בין הצדדים הועבר לרבני ירושלים.
יהודי צפת: מגיע לנו צדקה עבור השתטחות בקברים
טענתם של יהודי צפת הייתה שהיות והם משתטחים על קברי הצדיקים שבגליל ובטבריה וכיון שמטרת תרומת הקרן היא כדי שקברי התנאים לא יהיו למרמס, והנה יהודי צפת ממלאים את רצון התורמים, הרי שמגיע להם את הכספים.
ואכן פוסקים רבני ירושלים "אם אין צפת אין טבריא, ואם יתקיים ישוב צפת, יש תקוה שיתקיים ישוב טבריא".
בפסק החריף נאמר שמי שלא יציית לפסק זה הרי הוא גורם להחריב את צפת ואת קברי הצדיקים בטבריא, ומי שזוכה ותורם הרי שכרו גדול מאוד.
הכרוז הראשון יצא לאור בשנת תמ"ח וחתם עליו הראשון לציון רבי משה גאלנטי ובשנת תנ"א נחתם שוב הפסק עם רבנים נוספים.
עדיות על נטישתה של העיר טבריה
טבריה ננטשה והתמלאה חליפין, ועל כך מעיד הנוסע 'אוג'ן רוג'ה' בשנת 1630 כי בטבריה, ישנן תריסר משפחות יהודיות ממוצא פוטווגזי שבאו לחיות ולמות בה לפי ההלכה, מחסן בחוף הכינרת משמש להם כבית כנסת ובימי שבת בא לכאן רב מצפת ועורך איתם את התפילות.
ב-1652 מסר סוחר צרפתי בשם ברמונד כי בטבריה עדיין חיים תריסר משפחות יהודיות "בלבד". האנגלי ריצ'רד בל ב-1669 מסר שליהודים שבטבריה "אין להם אף ספינת דיג אחת".
ברוך ה' החל משנת 1740 הגיע מלאך ה' המקובל רבי חיים אבועלפיה והקים מחדש את הישוב היהודי בטבריה, אחריו הגיעו תלמידי הבעש"ט והגר"א וטבריה הייתה לאבן היסוד לישוב המתחדש בארץ הקודש.
השיא היה בשנת תש"ח שטבריה היתה לעיר הראשונה להיכנע תחת שלטון יהודי, ועל זה מסתבר שאמרו רז"ל "ומטבריה עתידין להיגאל" (תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ל"א, עמוד ב').
- לקריאה נוספת: הרב יצחק ברוך- תורה גדולה בקטנה, שו"ת זרע אנשים - החיד"א (סימן ל')