בג"ץ הוציא צו ארעי המעכב את גיוסם של בחורי ישיבות שעתרו נגד שר הביטחון ומפקד יחידת מיטב בצה"ל, בדרישה להעניק להם דחיית שירות, ולבטל את קבלת הדיחוי בקבלת אישור מ'ועד הישיבות'.
את העתירה הגישו שני תלמיד ישיבות בסיוע 'איחוד הישיבות בארץ ישראל' דרך עורכי הדין נדב גדליהו ושמואל הורביץ, עם דרישה להוציא צו על תנאי להעניק להם דחיית שירות, לבטל את צווי הגיוס ובמקביל להודיע כי אין צורך במילוי האישור של ועד הישיבות בארץ ישראל.
בעתירה טענו עורכי הדין כי הם מבקשים את הוצאת צו הביניים כדי למנוע פגיעה בבחורי הישיבות, ולהביא אותם למצב בו יוכל צה"ל להוציא נגדם צווי מעצר.
לטענת עורכי הדין, צה"ל שלל את מעמדם של שני הבחורים כ"בני ישיבה" ללא עריכת שימוע תקין, תוך קבלת החלטות לא סבירות, לא כתובות ולא מנומקות שאף הובילו להוצאת צו גיוס.
על אחד הבחורים פירטו עורכי הדין כיצד החל בהליך דחיית שירות בלשכה בירושלים, אך לא השלים את ההליך שכן הגיע למקום ללא תעודת זהות. כעבור זמן קצר התייצב הבחור במדור בני הישיבות בלשכת הגיוס בתל השומר והגיש בקשת דחייה מלאה. כאשר פג תוקף הדחייה, לא קיבל כל זימון להגשת בקשת דחייה מחודשת, בשל היעדר ניסיונו בפרוצדורת הבקשות, הניח בתום לב כי מכיוון שהגיש שתי בקשות רצופות לפני שנה תוקף הדחייה יפוג רק לאחר שנתיים.
מנגד, בצה"ל טענו כי הנפיקו צווים, אך לא היה להם כל הוכחה כי הצווים אכן נשלחו בפועל, ולא הוכחה כי הבחור קיבל את הצווים. הבחור מצידו, מכחיש וטוען כי הצווים לא הגיעו אליו.
בסופו של דבר, חייגו מצה"ל לאביו של הבחור והודיעו לו כי לבנו נותרו שלושה ימים לבד כדי להסדיר את דחיית שירותו - אחרת יגויס לצה"ל. האבא עדכן את בנו, אך הוא, הלומד בישיבה בטירת הכרמל, ובשל המורכבות הביורוקרטית של הכנת בקשת דחייה הכוללת החתמת גורמים שונים, לא הגיע במועד.
בהמשך פורשים עורכי הדין מגוון טענות משפטיות, בין היתר בנוגע למועד השימוע שנערך לבחור אחרי שלילת מעמדו כבן ישיבה, הזמן בו החליטו להוציא לו צו גיוס, ועוד.
"בסופו של דבר יש כאן עתירה כי המשיבים יפעלו באופן הגון וחוקי, לא ינצלו את כוחם לרעה ויפעילו שיקול דעת בעת הפעלת סמכות וינמקו כפי שהם מחויבים בחוק את ההחלטות שלהם".
בנוגע לעותר השני, מדובר גם כן במקרה בו הוא טוען כי ההודעות עם העדכון כי עליו להסדיר את דחיית השירות לא הגיעו אליו, מלבד מכתב אחד שקיבל במהלך שבוע ה'שבע ברכות' לאחר נישואיו.
עורכי הדין מציינים כי הזימון התקבל אצל הוריו של העותר אשר סברו לתומם כי אינו רלוונטי, לא רק בשל התאריך שעבר כבר, אלא בעיקר בשל הנוהל של "יציאות מרוכזות" המקובל בישיבתו של העותר (כמו בכלל עולם הישיבות. ח"ג) בו מתייצבים כלל הבחורים ביום התייצבות מרוכז המוסדר על-ידי הישיבה וההורים היו משוכנעים כי עניינו של בנם מוסדר במסגרת זו.
לסיכום כותבים עורכי הדין כי העותרים סבלו מפגיעה במעמדם עקב התעלמות המשיבים מחובתם לביצוע שימוע ועקב אי-ההבנה של המשיבים כי "עם כוח גדול - באה אחריות גדולה". השימוש של המשיבים בכוח שניתן להם בסעיף 12 לחוק נעשה לעיתים ללא הפעלת שיקול דעת ובאופן שרירותי ולא סביר".
"לבסוף, התנערות המשיבים מחובתם כלפי האזרחים וסירובם לתקן את הטופס לבקשת דחיית שירות ולהודיע על כך ברבים מהווה התנהלות לא תקינה ובית המשפט הנכבד מתבקש להתערב בעניין זה".
כאמור, בג"ץ נענה לעתירה הדחופה להוצאת צו ארעי והורה על עיכוב גיוסם של העותרים. בנוסף קבע כי העתירה תובא לדיון בהקדם האפשרי.
עו"ד שמואל הורביץ ממשרדו של עו"ד נדב גדליהו מסר בתגובה ל'כיכר השבת': "אנו נמשיך בסיוע עמותת "איחוד הישיבות באר"י" (העותרת 3) לפעול שרשויות שלטון כמו צה"ל ישתמשו בכוח הרב שניתן להם בהתאם לחוק. אנחנו מקווים שעתירה זו תסייע למיגור תופעת האצבע-הקלה-על-ההדק בעת קבלת החלטות להנפיק צווי מעצר לצעירים (כמו העותרים 2-1) שלכאורה לא שיתפו פעולה עם זימוני התייצבות וזאת ללא שטרחו לבצע ביקור בית לראות מה (כמו שהם עושים עם חילונים) או לכל הפחות לשלוח את הזימונים בדואר רשום לוודא שהתקבלו".
עו"ד הורביץ הוסיף כי "לא יתכן שבהוצאה לפועל ואפילו בהליכים פליליים לא חושבים להנפיק צו הבאה או מעצר ללא שברור לשופט כי אותו אדם ידע בוודאות שהיה עליו להתייצב - ובחר להתחמק.
"כמו כן, לא ברור התעצלות משרד הביטחון וצה"ל לחסוך טרחה רבה לתלמידי ישיבות ולהודיע בהודעה ברורה כי אין צורך בעמותה פרטית ("ועד הישיבות") לצורך הגשת בקשה לדחיית גיוס ומדוע הם לא מורידים את החלק שדורש את חתימת אותה העמותה מהטופס. תלמידים רבים (כמו העותר 2) ממתינים חודשים עד שאותה העמותה תואיל להנפיק להם טפסים וכך קורה שהם מאחרים במועד ההגשה וצה"ל מתנער מהאחריות להטעיית הציבור".