שמעתי מרב קהילתנו, שרבי יונה קמינקער, אחיו של רבי ברוך, הוציא משלוח שוורים כדאי למכור אותם בתקופה שהייתה מלחמה בין יוון לכפרים (רוסיה ופרוסיה), והגיעה שמועה שהיוונים שגזלו את השוורים של רבי יונה.
רבי ברוך גם כן שלח שוורים לדרך, והיה מתיירא שלא יגזלו גם את השוורים שלו.
על כן, שלחו את רבי יוסף מקמינקע אל הבעל שם טוב הקדוש, וכשהגיעו אליו הוא היה באמצע נטילת ידיים לסעודה, ולכן ציווה את רבי יוסף מקמינקע גם כן ליטול ידיו לסעודה.
לאחר ברכת 'המוציא' אמר הבעל שם טוב הקדוש: למה לא דיברו עמי בעת שהוציאו השוורים לדרך? כי הייתי משגיח עליהם.
לאחר מכן, פתח הבעל שם טוב הקודש את ספר הזוהר הקדוש, ועיין בו רגע אחד, ואמר: אני רואה את השוורים של רבי ברוך - הם חיים וקיימים ולא גזלו אותם.
שאל רבי יוסף את הבעל שם טוב הקדוש: וזה כתוב בזוהר הקדוש?!
השיב לו: זהו מה שאמרו חז"ל על פסוק: "וירא אלוקים את האור כי טוב", ואמרו: "כי טוב - לגנוז", כי באור של ששת ימי בראשית היו יכולים להסתכל מסוף העולם עד סופו.
והיכן גנז הקב"ה את האור? בתורה, וזה מה שאמרו בגמרא שגנזו "לצדיקים לעתיד לבוא", והפירוש הוא: שהאור נגנז לצדיקים - שעתידין לבוא בעולם. וכל מי שזוכה למצוא בתורה את ה'אור הגנוז' – יכול להסתכל ולראות בו מסוף העולם עד סופו.
עוד המשיך הבעל שם טוב הקדוש והוסיף: וכי אתה סבור שרק את השוורים בלבד ראיתי? כי באותה ראיה, ראיתי גם כן מעשה שנעשה בקהילת קודש אמשטרדם. וסיפר הבעל שם טוב הקדוש לפניו המעשה, ואני לא שמעתי.
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה לדרך' לשבוע טוב ומבורך:
שמעתי בשם הבעל שם טוב הקדוש שאמר: סגולה - כל מי שצריך רפואה, שיקבל על עצמו שכאשר יתרפא, יעשה סעודת הודאה ביום השלישי בשבוע הראשון לאחר שנרפא, לע"נ הנביא בארי.
ובעת שמקבל על עצמו לעשות את סעודת ההודאה, יאמר את שני הפסוקים שהתנבא הנביא בארי, בישעיה פרק ח, פסוקים יט – כ:
"וכי יאמרו אליכם דרשו אל האובות ואל הידעונים המצפצפים והמהגים הלא עם אל אלוהיו ידרוש בעד החיים אל המתים, לתורה ולתעודה אם לא יאמרו כדבר הזה אשר אין לו שחר" (עפ"י ליקוטי תורה מהרי"א מזידישוב פר' אמור).
הוסיף הבעל שם טוב הקדוש ואמר, שבכל צער שיש לאדם גשמי או רוחני, אם הוא יתן אל ליבו שהשכינה מצטערת עימו, ויתפלל על צער השכינה, יוסר ממנו הצער.
יהי רצון שאור התורה יאיר בנו, ונזכה להתברך בשפע ברכה והצלחה, אמן.