השופט נאסר ג׳השאן קיבל לאחרונה ערעור שהגיש מנהל שהורשע בעבירת שימוש חורג. האיש ניהל בית ספר תיכון בסכנין, במבנה המיועד למגורים. במסגרת הערעור התחשב השופט בין היתר בכך שהוועדה המקומית לא התנגדה לפעילות בית הספר במשך מספר שנים, וביטל את ההרשעה.
על פי כתב האישום, מ-2014 פועל בית ספר תיכון ״אורית״ בשטח שמיועד למגורים על פי תכנית המתאר. המנהל ומוסד הלימודים הואשמו בעבירת שימוש חורג בניגוד להיתר בנייה והוראות התכנית המאושרת.
במסגרת ההליך הגיעו הנאשמים להסכמה עם הועדה המקומית לתכנון לב הגליל, לפיה הם יודו בעובדות כתב האישום למעט גודל השטח וייעוד המקרקעין.
בהמשך לכך, בית המשפט הרשיע את הנאשמים, ובין היתר, הטיל על כל אחד מהם קנס של 50,000 שקל.
בערעור טענו הנאשמים כי יש לאפשר להם לחזור בהם מההודעה. לדבריהם, ההסכמות שהגיעו אליהם הצדדים מעידות כי הם לא הודו בעובדות כתב האישום למעשה, שכן הם לא הודו בגודל השטח וטענו כי רק חלק ממנו הוחזק על ידי בית הספר והיתר שימש כמשרדים.
הם הוסיפו כי בית המשפט הסתמך על תכנית מתאר קודמת ששונתה בתכנית אחרת שהוסיפה לרשימת השימושים המותרים על הקרקע גם מסעדות וחנויות. כמו כן, הוועדה המקומית נתנה אישור לפתיחת בית הספר ומדובר בראיה פוזיטיבית שמעידה על הסכמתה לשימוש החורג במבנה.
לבסוף נטען כי היה מקום להימנע מהרשעת המנהל תוך התעלמות מהפצרותיו לעניין הנזק האדיר שייגרם לו. המנהל הדגיש כי להרשעתו יהיו השלכות רבות והיא תמנע ממנו לעסוק במקצועות מסוימים, תפגע בתדמיתו ובשמו הטוב בעיני הציבור, התלמידים, והאיגודים המקצועיים.
הוועדה טענה מנגד כי פסק הדין נכון ומבוסס כך שאין מקום להתערבות ערכאת הערעור.
לא למטרת רווח
השופט נאסר ג׳השאן מבית המשפט המחוזי בחיפה דחה את בקשת המערערים לחזור בהם מהודאתם. הוא הבהיר כי היתר לחזרה מהודאה יינתן רק כשהנסיבות מעוררות חשש ממשי לכך שההודאה ניתנה בניגוד לרצונו החופשי של הנאשם, מה שלא מתקיים במקרה זה.
עוד כתב השופט כי מחומר הראיות עולה בבירור כי בית ספר אינו נכנס בהגדרת השימושים המותרים. הוא הדגיש כי מטרת התכנית הייתה לאפשר שמירה על אזור שקט יחסית ובית ספר מטבעו ומהותו יכול לכלול עשרות תלמידים והדבר מהווה פוטנציאל להפרעה באזור מגורים.
השופט הוסיף כי בתי המשפט הבהירו בעבר שאין להקל ראש בעבירות לפי חוק התכנון והבנייה שהפכו לתופעה רחבת היקף הפוגעת בשלטון החוק.
עם זאת, הוא מצא לנכון לבטל את הרשעת המנהל לנוכח הנסיבות המיוחדות בתיק. בהקשר זה כתב השופט כי מדובר בבית ספר שהוקם ללא מטרת רווח שנועד לתת מענה לאוכלוסיות מוחלשות ולתלמידים בסיכון שנפלטו ממסגרות חינוך אחרות. זאת ועוד, המערער לא ביצע את העבירה למטרת רווח אישי אלא כדי לקיים את בית הספר באופן שתלמידים ימצאו מסגרת חינוכית מתאימה. כמו כן, הוועדה המקומית לא התנגדה להמשך קיומו של בית הספר במשך מספר שנים והמוסד המשיך לקבל רישיונות לפי חוק הפיקוח על בתי ספר.
בסופו של דבר ביטל השופט את הרשעת המנהל והקנס שהוטל עליו. במקום זאת, הוא הטיל עליו צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 120 שעות.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו״ד בעז עמיר עוסק/ת ב- דיני מקרקעין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה פורסמה באתר המשפט הישראלי "פסקדין"