הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר-נתן פרסם היום (שלישי), את דו"ח הוצאות השכר בשירות המדינה ובגופי הביטחון לשנת 2018. מהדו"ח שמשתרע על פני יותר מ-200 עמודים עולה, כי השכר הממוצע במשרדי הממשלה בשנת 2018 עמד על 16,623 ש"ח, במערכת הבריאות הממשלתית עמד השכר הממוצע על 18,534 ש"ח, בגופי הביטחון עמד השכר הממוצע על 17,627 ש"ח, ובמערכת החינוך הממשלתית הגיע השכר הממוצע ל- 12,846 ש"ח. השכר החציוני במשרדי הממשלה עמד על 14,640 ש"ח - עלייה נומינלית של 2.4% לעומת 2017.
שוב שכרם של בכירי זרועות הביטחון בכלל הוסיף להיות גבוה באופן חריג. כך לדוגמא, מפכ"ל המשטרה לשעבר, רוני אלשיך, השתכר 93,091 שקל לחודש, ושכרה של נציבת שירות בתי הסוהר לשעבר, רב גונדר עפרה קלינגר, היה גבוה אפילו יותר ועמד על 93,891 שקל, הרבה יותר משכרם של שרים ואפילו ראש הממשלה.
לפי הדו"ח, אנשי הקבע בצה"ל מרוויחים סכומי עתק, שכרו החודשי של אלוף בצה"ל מגיע ל-67,738 שקל, שכרו החודשי של תת אלוף ל-55,996 שקל, אלוף משנה מרוויח 40,525 שקל, סגן אלוף מרוויח 32,054, סרן 14,351 וסגן 9,982 שקל. במשטרה, רב נגד משתכר 24,567 שקל, רב סמל בכיר 20,638 שקל, רס"ר 13,945 שקל, רב סמל 10,352 וסמל 7,761 שקל. במשטרה, ניצב מגיע לשכר של 55,699 שקל בחודש, ובשירות בתי הסוהר גונדר משתכר 55,673 שקל.
עוד עולה מהדו"ח, כי הפורשים ממערכת הביטחון זכאים להטבת פנסיה תקציבית גדולה בהרבה מהפנסיה במגזר הציבורי. זאת בשל גיל הפרישה המוקדם (47 ממוצע בצה"ל ו-54 במשטרה), המעמיד את סך תשלומי הקצבה שפורש ממערכת הביטחון צפוי לקבל על כארבעה מיליון שקל בממוצע. פורשי צה"ל צפויים לקבל סכום שעשוי להגיע אף לשמונה מיליון שקל (5.9 מיליון לפורשי המשטרה). זאת בעוד שעובדי מערכות הבריאות והחינוך צפויים לקבל שני מיליון שקל "בלבד". אופן חישוב פנסיית הגישור נדון בימים אלו בין משרד האוצר לגופי הביטחון ובראשם צה"ל זאת בשל הסכומים החריגים שמאמירים למיליארדים רבים.
חצי מתקציב המדינה: שכר עובדי המדינה
מדו"ח הממונה על השכר עולה, כי 50% מתקציב המדינה מועבר ישירות למשכורות העובדים בשירות המדינה - שעמדו בשנת 2018 על 184 מיליארד שקל. עוד עולה מהדו"ח כי באותה שנה הועסקו במשרדי הממשלה 36 אלף עובדים, במערכת החינוך הממשלתית 130 אלף עובדים, במערכת הבריאות הממשלתית 33 אלף עובדים, במשטרת ישראל 27.4 אלף עובדים ובשירות בתי הסוהר 8,400 עובדים. מספר העובדים במערכת הביטחון חסוי.
בחמש השנים האחרונות חל גידול של 15% במספר המשרות במערכת הבריאות הממשלתית ובמערכת החינוך הממשלתית, לצד גידול של 10% באוכלוסייה בישראל. לעומת זאת, מספר המשרות במשרדי הממשלה גדל רק ב-8%.
השכר החודשי הממוצע במערכת הבריאות הממשלתית, שעמד בשנת 2018 על 18,534 שקל, היה הגבוה ביותר מבין כל התחומים הממשלתיים. לשם השוואה, השכר החודשי הממוצע בגופי הביטחון עמד על 17,627 שקל ובמערכת החינוך הממשלתית על 12,846 שקל בלבד.
כ-1,600 רופאים השתכרו בשנה שחלפה בין 40 אלף ל-77.6 אלף שקל בחודש, כ-600 רוקחים הגיעו לשכר שנע בין 15 אלף שקל ל-35,265 שקל בחודש, וכ-900 עובדי מעבדה השתכרו בין 17 אלף שקל ל-35 אלף שקל ברוטו בחודש.
עובדים בדירוג רופאים הם בעלי ההכנסה הממוצעת הגבוהה ביותר במערכת הבריאות, בפער משמעותי מיתר הדירוגים. המדינה מתמרצת רופאים לעבוד בבתי חולים פריפריאליים, ולכן שכר הרופאים בבתי חולים בפריפריה גבוה באלפי שקלים משכרם בבתי החולים במרכז הארץ. כך מנהלי בתי חולים בפריפריה מגיעים לשכר חודשי ממוצע של 69,666 שקל לעומת 49,948 שקל בממוצע במרכז הארץ. רופא מומחה בכיר משתכר בפריפריה 52,400 שקל, לעומת 35,062 במרכז הארץ.
חלק מהמהנדסים בבתי החולים הממשלתיים ובתאגידי הבריאות העוסקים במחקר, הגיעו לשכר חודשי של עד 109,093 שקל, ורופאים שעבדו בבתי החולים ממשלתיים ובמקביל בתאגידי הבריאות הגיעו עד לשכר של 102,231 שקל ברוטו לחודש.
מחברי הדו"ח מציינים, כי בגילאי 34-45 ניכרת ירידה מתמדת בשעות העבודה הנוספות משנה לשנה, ואילו עלייה בשעות המחלה בקרב עובדי משרדי הממשלה. בנוסף, ניתן לראות כי חלה עלייה משמעותית בשיעור העובדים מהבית, כאשר בשנת 2002 עבדו רק 1.5% מהעובדים בביתם ואילו בשנת 2018 היו כבר 4% שעבדו מהבית.
עוד עולה מהדו"ח כי 61% מהעובדים במשק מגיעים לעבודתם ברכבם הפרטי, כאשר השימוש ברכב הפרטי גדל בקצב מהיר יותר מקצב גידול התשתיות. בין השנים 2014 ל-2018 עלה אחוז העובדים שמגיעים לעבודה ברכבם הפרטי מ-48% ל-61%. ב-2018 37% מהעובדים נסעו יותר מחצי שעה לעבודה, לעומת 29% בשנת 2009.
מעניינת במיוחד טבלת השכר הממוצע לפי דירוגים במגזר הממשלתי: מוקבלי שופטים (כל מי שצמודים לשכר של שופטים או לאחוז מסוים משכרם) עם שכר של 55,752 שקל ברוטו בממוצע בחודש; יועצים משפטיים עם 43,374 שקל; מנכ"לים עם 42,218 שקל; רשמים עם 39,789 שקל; עובדים בכירים בחוזים מיוחדים עם 34,991; עובדי מחקר עם 35,592 שקל; סנגורים ציבוריים עם 25,093 שקל; פרקליטים עם 24,054 שקל; מומחים עם 23,818 שקל; שירות החוץ עם 22,658 שקל; משפטנים עם 21,825 שקל; כלכלנים עם 19,613 שקל; משפטנים עם 19,113 שקל; הנדסאים וטכנאים עם 18,111 שקל; מהנדסים עם 17,713 שקל; עובדים במנהל מקרקעי ישראל עם 16,940 שקל; עובדי לשכות שרים ומנכ"לים בחוזים מיוחדים עם 16,538 שקל; עובדי הוראה בתפקידי מטה עם 16,244 שקל; עיתונאים בשידורים הציבוריים עם 15,793 שקל; אקדמאים עם 15,537 שקל; עובדים סוציאליים עם 14,967 שקל; אקדמאים בחוזים מיוחדים עם 13,797 שקל; עובדים מנהליים עם 13,483 שקל; עובדי מעברי הגבול עם 12,998 שקל, וקלדני שופטים עם 10,299 שקל.
בדו"ח מציינים את מקבלי השכר הגבוה באופן מיוחד: מהנדסים בעלי מומחיות מיוחדת שהם פיסיקאים בתחום הטיפול בסרטן, הגיעו עד לשכר ברוטו ממוצע לחודש של 109,093 שקל. עובדי מנהל ומשק הגיעו עד לשכר של 88,640 שקל. בין מוקבלי השופטים יש שמשתכרים 75,156 שקל, בין היועצים המשפטיים יש שמשתכרים 53,021 שקל ובין הרשמים יש שמשתכרים 49,225 שקל. מבין שליחי המדינה בחו"ל, השכר של חלקם מגיע ל-46,708 שקל, ובין עובדי המחקר יש המשתכרים 56,553 שקל.
לעומת זאת, בין מקבלי השכר הנמוך במיוחד ניתן למצוא קלדני שופטים המשתכרים רק 7,232 שקל, אקדמאים שמשתכרים רק 8,401 שקל ועובדי הוראה ששכרם הוא רק 8,249 שקל.