הפעם, באמת בנפשנו הדבר / יצחק שינפלד

רוה״מ בנימין-נתניהו שולט בלעדית על סדר היום התקשורתי. בבוקר שבו אץ, רץ בחיפזון תמוה, היועמ״ש אביחי מנדלבליט להגיש את כתב האישום, ״מדינת ישראל נגד בנימין בן בן-ציון נתניהו״! כשרוה״מ ופמלייתו בשליחות היסטורית בארה״ב, ׳מפץ׳. לפנה״צ עוד האמינו בפרקליטות לקבל כותרות צבעוניות מרעישות ואת מרכז תשומת הלב במדיה ובתקשורת הכתובה. אחה״צ השתנה סדר היום והסיקור התקשורתי העולמי לחלוטין, הנשיא האמריקאי דונאלד-טראמפ הגיש לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, את הענק והגדול שבהשגיו הפוליטיים-מדינאים. פרסום ׳תכנית המאה׳ האמריקאית. גולת הכותרת, הכשרת ואזרוח ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון רבתי בחסות אמריקאית והסכמה אירופאית/כלל מערבית שבדיעבד, היינו כחולמים. לקינוח ואולי המנה העיקרית, תמיכה פומבית של חלק ממדינות הליגה הערבית, תמיכה חלקית ממצרים וערב הסעודית. כל הטוב הזה, ללא ׳תנאי-סף׳ של הסכמת ושת״פ מהצד הפלשתינאי, כלל ועיקר. המילה הנדושה: ׳מהפך׳! קטנה על הסיטואציה המדהימה! הכותרות בתקשורת הכלל עולמית בהתאם. מי זוכר את האצן האולימפי מנדלבליט! וצייקני הפרקליטות?

סקרי דעת הקהל שהתפרסמו לאחר ׳המפץ׳, מגלים, שהירידה הבלתי נמנעת שהייתה צפויה בתמיכה בליכוד ובגוש-הימין בגין הגשת כתבי האישום נגד רוה״מ, קוזזה לחלוטין. בחלק מהסקרים הליכוד התחזק במנדט ויותר. בסקרי ההתאמה לתפקיד, הפער באחוזי התמיכה האישית ברוה״מ, מול הטוען לכתר בני גנץ, חזר להבדל דו-ספרתי מבטיח, לטובת בנימין נתניהו.

מאידך, מפת הגושים כמעט ולא משתנה. באם נתייחס לסקרים שמתפרסמים ב׳אמון מינימאלי׳, דבר ׳מסופק׳ לחלוטין! התוצאות הקבועות, מפתיעות ומדאיגות את מי שמקווה לקואליציית ימין צרה. מלבד חילופי מנדטים בודדים בתוך הגוש, ימינה ויהדות התורה מנדט נוסף או פחות, שעובר לליכוד בגוש הימין. בגוש השמאל מנדט יותר או פחות למשותפת הערבית ולשמאל-הציוני לטובת או ע״ח, כחול-לבן. איווט-ליברמן יציב על 7/8 מנדטים ומחזיק את המפתחות לקואליציה או בחירות רביעיות.

אין ספק שהמרכז-שמאל מיצה את כוחו בכנסת הנוכחית. אחוז ההצבעה הגבוה בבחירות האחרונות, פלוס העליה המשמעותית באחוז ההצבעה במגזר הערבי, הביא לשמאל ולמשותפת תוספת כוח משמעותית. ב׳חוכמה שלאחר מעשה׳ מתברר, שבלייני חוף הים והעצלנים או המיואשים, מספרם הרבה פחות בימין. מספר הקולות שהספיק לגוש הימין לבלוק חוסם של 60 מנדטים בכנסת ה21, הספיק ל55 מנדטים בלבד בכנסת ה22. עוד לא התחשבנו והתייחסנו לקולות ימינה של בנט-שקד וזהות של פייגלין שירדו לטימיון בכנסת ה21.

למה? ולהיכן נעלמו קולות הימין בכנסת הנוכחית? ישראל-ביתנו של איווט-ליברמן ליקטה עשרות אלפי קולות ימין של שונאי דת ודתיים. איווט-ליברמן מ5 מנדטים בקושי בכנסת ה21, התחזק ל7 וכמעט 8 מנדטים בכנסת ה22. שוב מתברר שהסיסמה האנטישמית, ׳הכה בחרד ותצליח׳, שווה. האם הקולות יישמרו לליברמן שבגד בימין, בקרוב נדע. סיעת כחול-לבן שמרה על כוחה הפרלמנטרי, למרות עליית אחוז ההצבעה ועליית המדד לחישוב מנדט, עשרות אלפי קולות שעברו מגוש הימין לכחול-לבן שגדלה ביותר ממאה חמישים אלף מצביעים. מתברר, שמצביעי ׳כולנו׳ של כחלון, לא הגיעו לליכוד. כיום לימין אין מפלגת לווין שיכולה ללקט קולות ימין, שהסיסמה ׳רק לא ביבי׳ מדברת אליהם, דבר שיכול להיות קריטי וגורלי בהרכבת קואליציה חדשה.

אין ספק שאלפי מצביעי ימין-רך פוטנציאלים, נשבו בקסם של קמפיין ׳רק לא ביבי׳, לא כולם הצביעו נגד, חלקם הגדול נשאר בבית. בנוסף, מפילוח הצבעות שנעשו במעוזי הליכוד לאורך שנים, עולה המסקנה העגומה, שהליכודניקים לא נערכו לבחירות האחרונות עם ׳סכין בין השיניים׳. עשרות אלפים נשארו בבית. הקמפיינים שנוהלו רק במדיה האלקטרונית כאהבת בנימין-נתניהו, מפספסים קהל מצביעים ליכודניקי פוטנציאלי. אי שיתוף ראשי הרשימה והחכי״ם בקמפיין, אי הירידה לשטח ויצירת אווירה והתלהבות המונים, פגעה אנושות. מאידך קמפיין ההתמקדות הבלעדית ברוה״מ! פועלו והישגי ממשלתו לא הוכיחו את עצמם כשובר שיוויון, בלשון המעטה. את המסקנות האופרטיביות נראה כבר בשבועות הקרובים.

מי שיכול להציל את גוש-הימין זו סיעת ׳יהדות-התורה׳ וסיעת איחוד מפלגות הימין ׳ימינה׳, של הציונות הדתית והמסורתית. ׳ש״ס׳ שהתחזקה משמעותית בכנסת הנוכחית, מביאה קולות ימין פוטנציאלים מהמאגר הקיים. בהחלט יכול להיות שש״ס תביא מספר אלפי קולות, שבלעדיה יישארו בבית, רווח נקי לימין, אך לא קולות חדשים ולא קולות משמעותיים מהימין-הרך. ל׳ימינה׳ שמזוהה עם הימין-הדתי-התנחלותי, יהיה קשה להעביר חזרה קולות ימין-רך לגוש הימין, אותם הקולות שליקטה ׳כולנו׳ של משה כחלון לגוש הימין. ׳ימינה׳ חייבת להתמקד בקולות ימין שלא רוצים ליכוד-נתניהו ורוצים ימין. את קולות הבייס של הציונות-הדתית, יש לה. גם באם בעקבות כך, ׳ימינה׳ תאבד קולות חרדלי״ם ליהדות התורה וש״ס! זה הפסד שכולו רווח עתידי. העובדה שבראשות ימינה אילת שקד המסורתית, ונפתלי-בנט מכהן כשר ביטחון ומשדר אמירות ליברליות, אמורה לחזק את פוטנציאל ומאגר הקולות של סיעת ׳ימינה׳, שמורכבת גם מהרב פרץ ובצלאל סמוטריץ .

יהדות-התורה שמגמגמת בין 7 ל8 מנדטים לא ממצת את הפוטנציאל הקיים בשטח. הציבור שנאמן לרבותיו מצביע בכמעט 100 אחוז! ׳בנערינו ובזקנינו נלך כי חג ה׳ לנו׳. ״מצווה לשמוע בקול חכמים״. ללא אח ורע בקלפיות אחרות או בחוגים אחרים. למעט אלו שבוחרים לא להצביע ׳אמונית׳, או אידיאולוגית. ההתרכזות הבלעדית של ראשי ׳יהדות התורה׳ בדאגה סיזיפית לעולם התורה, לומדיו ומשפחותיהם, גורמת להרגשת ׳הזנחה׳ ולפחות אי-שיתוף, בקרב קהל החרדים העובדים, אנשי החולצה הכחולה, שנאמדים היום בעשרות אלפי קולות.

רובם, וודאי אלו ששייכים לחצרות חסידיות ו-או קהילות מוגדרות, נאמנים לרבותיהם ומצביעים כהוראת גדולי הדור. לא כולם ולא בלהט-קודש. לליכוד ולמפלגות ימין-ימין אחרות, אלפי קולות רבים בריכוזים חרדיים. ישנם רבים שלא בוער להם ללכת ולהצביע, בוודאי באם חזרו מיום בילוי בשעת ליל. באם יגיעו לקלפי ישלשלו ג׳, באם לא יגיעו! לא נורא. יום הבחירות הפך ליומא דפגרה. חלקם כועסים על המערכת, בגין קשיים בהשגת מקומות חינוך מתאימים לילדיהם. חלקם מרגישים נטושים, לא שייכים ולא מיוצגים ע״י הנציגות החרדית הקיימת, שאף במישור המוניציפאלי לא דואגת להם לייצוג. חרדים-עובדים, זרם מתרחב וגדל, לא מרגיש שותף ומיוצג, לא בריא ועלול לעלות ביוקר רב.

בנוסף ואולי עקב האכילס המשמעותי ביותר, קולות ה׳פלג-הירושלמי׳ שכן מיוצגים במישור המוניציפאלי וקיימים בכל ריכוז חרדי קיים, חסרים לימין נואשות. מדובר בעשרות אלפי קולות שחלקם הגדול ׳מחרים׳ את הבחירות לכנסת, רק מהיותו ׳לא מיוצג׳! במסגרת הקיימת. בדגל-התורה אידיאולוגית מסרבים לכל שת״פ, גם במחיר יקר של איבוד מנדט, מה שקרה הלכה למעשה. באגודת-ישראל החסידית היו שמחים לשת״פ, אך לא ע״ח היחסים עם דגל התורה ולא ע״ח המקום התשיעי של אגודת ישראל. בפועל קולות הפלג-הירושלמי החסרים, מאבדים מנדט ואולי יותר לסיעת יהדות-התורה המשותפת. חסרונם של קולות הפלג-הירושלמי יכול לסכל ולמנוע קואליציית-ימין צרה הנשענת על החרדים, וחקיקת חוק-גיוס מקל נוח ליהודים.

לקבל קולות מאנשי ה׳עדה החרדית׳ בבחינת ׳עת לעשות לה׳ הפרו תורתך׳ זה ׳קול קורא במדבר׳. אלו קולות אבודים ליהדות החרדית המאורגנת. סביב הגרעין הקשה של אנשי העדה החרדית וסאטמר, יש עוד אלפי קולות ירושלמים במוצאם וחסידויות קטנות שמרכזם בירושלים, שמעדיפים ׳שב ואל תעשה עדיף׳. על פוטנציאל קולות אלו חייבים להתמודד ואליהם להגיע, בטענה הניצחת ׳באם לא עכשיו אימתי׳, אפי׳ כהוראת שעה. הפעם עתיד החיים החרדים בארץ ישראל וגורל לומדי התורה ומשפחותיהם על כף-המאזנים ולא כפארפאזה. הביטוי ׳כל קול קובע׳ מעולם לא היה כל-כך אקטואלי ומעשי.

הקמפיינים המבריקים של מומחי הפרסום החרדיים, משכנעים את המשוכנעים, כך הם נראים ולזה הם מועילים, קולות חילוניים-מסורתיים הם מביאים אפס. הפעם חייבים שינוי! עבודת רגלים של מנהיגי הציבור וראשיו, לכתת רגליהם לכל ציבור וציבור, לשכנע כל חוג ובית כנסת, לפנות לכל חצר וכל קהילה. המשימה, גיוס פוטנציאל קולות חדשים, לא חיזוק המשוכנעים ממילא. זה בהחלט לא קל, ומחייב הערכות שונה לחלוטין. חומות של טינה, קנאה, והרגלים של שנים. סב לאב ואב לבן. הפעם באמת בנפשנו הדבר.