היום, ד' בשבט, לפני 114 שנים, הלך לעולמו הראשון לציון רבי חיים משה אלישר. לא רבים יודעים כי שמה של שכונת "גבעת שאול" הוא לא על שמו של שאול המלך ולמרות שאפשרי לצפות ממנה לתל "אל פול" שהיא גבעת שאול המקראית, בירתו של שאול המלך, אלא על שמו של אביו, הראשון לציון רבי יעקב שאול אלישר שנפטר בשנת 1906 בסמיכות להקמת השכונה.
בנו של הראשל"צ, ר' ניסים אלישר, היה בין היזמים לבנותה, ביחד עם ר' אריה לייב הרשלר שכונה גם ר' לייב דיין.
האדמה נקנתה בשנת 1908 ואוכלסה בשנת 1909 ע"י קבוצת תימנים (שכנראה היו "שפני הניסיון" להתגורר בשכונה המרוחקת). בשנת 1910 הגיעו משפחות "צ'אלמריות" מהעיר העתיקה ומאה שערים. השכונה חרבה במהלך מלחמת העולם הראשונה, ואח"כ נבנתה מחדש מכספי פיצויים של הבריטים.
בית כנסת מפורסם בשכונה הוא בית כנסת 'פרושים', בן למעלה ממאה שנים. הבניין עשוי אבן עתיקת יומין, בעל חלונות קמורים, מקפל בחובו הוד קדומים. מדרגות האבן הרחבות העולות לבית המדרש, שחוקות מרוב שנים, ספוגות באבק רגליהם של תלמידי חכמים. קירות האבן העבים שלו, דומה כאילו נתעבו מרוב תפילות ולימוד תורה של גדולי תורה ויראה שצמחו בבנין העתיק זה.
יסודו של הבית הזה נעוץ בימי הבראשית של גבעת שאול, במי שהוכר כ"מוכתר" של השכונה - רבי שמואל יעקב וינברג שהיה מראשוני המתיישבים, הוא עלה מרוסיה בתחילת שנת 1910 קנה אדמה על גבעת הטרשים, ובמו ידיו סיקל את האבנים ובנה את ביתו.
מסופר על תלאותיהם בימים ההם: יום אחד בעודו צופה לעבר עמק הליפתא שבאותה עת היה מאוכלס בבני דודינו ישמעאלים על כל המשתמע מכך הוא הבחין בישיש בעל- צורה רכוב על חמור, הנאבק בשארית כוחותיו עם ליסטים בני ישמעאל המבקשים לגזול את חמורו. או אז התערב רבי שמואל כשמוט ברזל בידיו והדף את המחבלים כל עוד רוחם בם.
רבי שמואל מוכתר השכונה הושיב את הישיש על גבי סלע, והתברר ששמו רבי צבי הירש לויטן המוכר בעולם המוסר "רבי הירשל הסלבודקאי" שגדל והתחנך על ברכי גדולי המוסר, אשר כל ימיו כמה לחונן את עפר ארץ הקודש. בהטעימו על פסק הרמב"ן כי מצווים אנו במצות "ישוב ארץ ישראל" גם בימינו.
בשנת 1902 עלה לאה"ק והתיישב בשכונת מוסררה הערבית הסמוכה לעיר העתיקה, רבי צבי הירש תדיר היה על "קו מוסררה מוצא" באמצעות חמור, במוצא הוא זכה להקים את "בית הרבנים המאוחד גידולי ציון".
בית רבנים זה הוקם לאחר שר' צבי, עם עלייתו לארה"ק, ראה שלומדי התורה מחו"ל הינם ברמה גבוהה ביותר מלומדי התורה של הישוב הישן בירושלים, ולכן הוא מצא מקום להתגדר בו וביקש ליצור אפשרות למצוינים להשתלם כפי כישרונותיהם ולגדול בתורה.
כדי שיוכלו להתמסר ולשקוד על התורה בצלילות הדעת, הוא הקים בית מדרש לטובי עולם הישיבות שהיו פורשים מביתם ועוסקים בתורה ובמוסר בכל ימות השבוע, ובכל ערב שבת היו חוזרים העירה לביתם בשיירת עגלות.
רבי הירשל דאג לכל מחסורם, לצורך זה הוא רכש חמור שיסייע לו במסעותיו מהכולל במוצא לירושלים, וכך בעת פגישתם של ר' הירשל והמוכתר ר' שמואל אחרי שהדפו את המחבל הישמעאלי, סיכמו שניהם להעביר את הכולל ממוצא לבית כנסת פרושים בגבעת שאול.
אגב, לא הרבה יודעים שגבעת שאול כמעט ונהפכה לשכונה לטבעונים בלבד...
היה זה בשנות ה-30, כאשר נפטר נדבן ששמו חיים אהרון ואלירו, בעזבונו הייתה גם חלקת אדמה בת 120 דונם בקרבת גבעת שאול. ב-1933 הוצעה האדמה חינם אין כסף לכל דיכפין. "אגודת הצמחונים" נענתה ברצון לאתגר ושמו של היישוב המתוכנן היה "גבעת שאול החדשה".
מבדר מאוד לקרוא בביטאון האגודה על חזון שכונת 'גבעת שאול החדשה': "יחיו התושבים בהרמוניה עם הטבע ועם יושביו, ההולכים על שתיים ועל ארבע כאחד".
"גבעת שאול החדשה", הטבעונית מעולם לא יצאה את גבולות הנייר, והתכניות מעולם לא קרמו עור וגידים - ובימינו בגבעת שאול אין שוויון בין ההולכים על שתיים להולכים על ארבע...