דף כא
1. בעל קרי מהרהר. 2. הדין בספק. 3. הדין בהתפלל. 4. סמוכין.
א. בעל קרי מהרהר בק''ש 1. למ''ד הרהור כדבור, לא מוציא בשפתיו כמו בסיני. 2. לאו כדיבור, ומהרהר בק''ש כדי שלא יהא בטל, או משום דהוי דאורייתא.
ב. דין ספק האם אמר 1. בק''ש, פליגי אי חוזר או לא. 2. אמת ויציב, לר''י חוזר מפני יצ''מ. 3. תפלה, לר''א לא חוזר ולר''י הלואי שיתפלל כל היום.
ג. התפלל כבר 1. ביחיד פוסק מיד, וקמ''ל אפילו שהתחיל. 2. בצבור צריך לחדש, ולא סגי חידוש צבור. 3. אם טרם התפלל ורוצה להתחיל אחרי הציבור, פליגי אם צריך שיספיק קדושה או מודים, ונחלקו האם יחיד אומר קדושה.
ד. דרשת סמוכין 1. מכשיפה בסקילה, לחכמים בסמוכין לשוכב עם בהמה, ולר''י מאוב וידעוני שיצאו מן הכלל. 2. ר''י אוסר לשאת אנוסת ומפותת אביו, דבמשנה תורה לכו''ע דרשינן סמוכין. 3. והודעתם לבניך סמוך להר סיני, לאסור בעל קרי בד''ת, או למעלת המלמד תורה לצאצאיו.
ה. זב שראה קרי ת''ק מחייב טבילה ור''י פוטר, ש''מ בעל קרי מחויב להטהר אף לר''י. ותירץ 1. המח' בזב להודיעך כחן דרבנן, ודחי ממשמשת וראתה דם. 2. לר''י מהרהר, ודחי דלא ס''ל הרהור. 3. ר''י התיר כמו הלכות דרך ארץ.
ו. תוס' 1. אין מלכות שמים בתפילה, מלך העולם או קבלת עול מלכות שמים ולפי''ז אף בברהמ''ז ליכא, רש''י. 2. גרסינן ק''ש דאורייתא או דרבנן ואיכא עומ''ש. 3. בספק אומר אמת ויציב ולא ק''ש, כשמסופק שמא אמר ק''ש, או כשברור שקרא ק''ש ומסתפק אם אמר פרשת ציצית. 4. יכול להתפלל שוב רק במסתפק אם כבר התפלל. 5. כורע במודים עם הצבור אם אוחז במודים או בלא אמירה. 6. לרש''י שומע כעונה אבל עניה הידור טפי וי''א דהוי הפסק. 7. יש להזהר באמן של הקל הקדוש ושומע תפילה ולסיים שמו''ע אם התחיל מאוחר. 8. יחיד המתפלל עם החזן אומר עמו קדושה.
שאלות לחזרה ושינון
דף כא
א. מ"ט בעל קרי מהרהר בק"ש וכמאן (2)
ב. הדין בספק אם אמר ומ"ט (3)
ג. נזכר שהתפלל כבר (3)
ד. דרשת סמוכין (3)
ה. המח' בזב שראה קרי ודין טהרה לר"י (3)
דף כב
1. ת"ת לבעל קרי. 2. שלשה זקנים. 3. תשעה קבין.
א. דיני בעל קרי בת''ת 1. לת''ק אסורים בהכל, תנ''ך משנה גמ' הלכות ואגדות. 2. לר' יוסי שרי ברגיליות השגורות בפיו. 3. לר' יונתן אף משנה. 4. לר''נ אף גמ', ולא אזכרות. 5. לר''ע לא ידרוש כלל. 6. י''א לא יכנס כלל לביהמ''ד. 7. לר''י שונה הל' ד''א. 8. לריב''ב אין ד''ת מקבלין טומאה.
ב. הלכה כמו שלשה זקנים 1. ריב''ב בטבילה לד''ת דבטלוה. 2. ר' אילעאי בראשית הגז דנוהג רק בארץ. 3. ר' יאשיה בכלאים דחיב בחטה שעורה וחרצן.
ג. תקנת שפיכת תשעה קבין מים במקום טבילה בארבעים סאה 1. פליגי אם נשנית משום ביטול תורה או לחשה כדי שת"ח לא יהיו מצויין כתרנגולין. 2. כמו שארבעים סאה בטבילה כך תשעה קבין דווקא בנתינה. 3. בחולה המרגיל פליגי אם ארבעים סאה או תשעה קבין. 4. תחילת תקנת תשעה קבין, לאביי מעזרא ולרבא מתקנת חכמים. 5. להלכה בריא או חולה המרגיל בארבעים סאה, בריא לאונסו תשעה קבין, וחולה לאונסו פטור מכלום.
ד. לעצמו לת''ק ט' קבין ולר''י מ' סאה, ופליגי 1. בחולה לאנסו ולאחרים לת''ק סגי ט' קבין ולר''י מ' סאה. 2. ר''י דקאמר מ' סאה מ''מ, פליגי אי לאתויי כלים, או לאתויי שאובין ולעולם רק בקרקע.
ה. תוס' 1. לית הלכתא, לכן סגי בט' קבין או כריב''ב דד''ת לא מק''ט וה''ה לתפילה. 2. בשהה מח' אם חומר לראש, ובגברא חזי א''צ לחזור. 3. תפילתו תועבה, והוי מעוות, ולר''י יתפלל שוב.
שאלות לחזרה ושינון
דף כב
א. השיטות בדין בעל קרי בתלמוד תורה (8)
ב. הלכתא כמו שלשה זקנים (3)
ג. תקנת שפיכת תשעה קבין במקום ארבעים סאה (5)
ד. החילוק בין לעצמו ולאחרים, ומהו המקרה (2)