בית הדין לעבודה בחיפה קבע לאחרונה כי מורה למתמטיקה שביקש לחזור אחרי 3 שנות חופשה ללא תשלום (חל"ת) ולא שובץ לעבודה נחשב כעובד שפוטר. השופטת איריס רש קבעה כי אמנם תביעותיו לפיצויים על פיטורים ללא שימוע, מענקי פרישה והסתגלות ודמי הודעה מוקדמת התיישנו מאחר שחלפו יותר מ-7 שנים מיום שסורב ועד שהגיש את התביעה, אך הוא עדיין זכאי לפנסיה תקציבית. התוצאה: המורה יזכה בגמלה חודשית מעתה ואילך ובנוסף ישולמו לו הפרשים של כ-172 אלף שקל.
המורה (56) החל לעבוד בתיכון בדלית אל כרמל ב-1986. ב-2004 יצא לחל"ת כדי לעבוד במועצה המקומית, ומדי שנה האריך אותה. ב-2007 הוא הגיש בקשה להארכת החל"ת בשנה נוספת אך משרד החינוך דחה את בקשתו. בעקבות זאת ביקש התובע מספר פעמים שיבוץ בבית הספר אך הודיעו לו כי אין משרות מאוישות.
בתביעה שהגיש ב-2015 טען התובע כי משרד החינוך למעשה פיטר אותו ללא שימוע, ללא הודעה מוקדמת ובניגוד להסכמים הקיבוציים.
מנגד טען משרד החינוך כי התביעה התיישנה. לגופו של עניין נטען כי התובע לא היה מעוניין באמת לחזור למשרד החינוך. לפי הנטען, העובדה שהמשיך לעבוד במועצה המקומית בשכר גבוה יותר מזה שקיבל כמורה מעידה כי הוא לא היה רציני ולמעשה זנח את העבודה והתפטר מרצונו החופשי תוך ויתור על זכויותיו.
השערות לא מבוססות
השופטת רש קיבלה את טענת התובע כי מדובר בפיטורים ולא בהתפטרות. אין מחלוקת, קבעה, כי לאחר דחיית בקשתו להארכת החל"ת הגיש התובע בקשה לשיבוץ מיידי ונדחה. "בנסיבות אלו, בהן התובע מבקש לחזור לעבודה בתום תקופת החל"ת והנתבעת אינה מצליחה למצוא לו שיבוץ ולספק לו עבודה מתאימה, המדובר בפיטורים לכל דבר וענין", כתבה.
בתוך כך השופטת דחתה את הטענה כי עבודתו האחרת מעידה על כך שהתובע לא באמת רצה לחזור להוראה. השופטת הבהירה כי אין זה מתפקידו של המשרד להיכנס לשיקולים האישיים של התובע ולהחליט עבורו היכן הוא מעדיף לעבוד, ומכל מקום מדובר בהנחות והשערות לא מבוססות.
משכך נקבע כי לנוכח העובדה שלא הועמדה בפני התובע אפשרות שיבוץ ממשית הוא נחשב לעובד שפוטר.
ואולם, בצד זאת השופטת קיבלה חלק מטענת ההתיישנות. נקבע כי מאחר שהסירוב של משרד החינוך היה בנובמבר 2007 (ולא בתאריך מאוחר יותר כפי שטען התובע), ומאחר שמאז ועד למועד הגשת התביעה בינואר 2015 חלפו יותר מ-7 שנים חלה התיישנות על תביעותיו למענק פרישה, מענק הסתגלות, תמורת הודעה מוקדמת ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין.
עם זאת נפסק שהתובע עדיין זכאי לפנסיה תקציבית כיוון שעילה זו מתחדשת מדי חודש בחודשו. עם זאת, זכאותו להפרשים רטרואקטיביים מוגבלת לפי החוק לשנתיים לפני הגשת התביעה.
משכך נקבע התובע זכאי להפרשי פנסיה בסך 55,053 שקל עבור השנתיים שלפני הגשת התביעה ול-116,760 שקל עבור הפרשים מיום הגשת התביעה ועד למתן פסק הדין. בנוסף הוצא צו הצהרתי שמחייב את משרד החינוך לשלם לתובע פנסיה חודשית בסך 2,085 שקל. לתובע נפסקו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 16,000 שקל.
- ב"כ התובע: רמי חלבי, עורך דין לענייני עבודה
- ב"כ הנתבעת (מדינת ישראל - משרד החינוך): עו"ד נסרין ח'ורי
עו"ד דקל מנחמי עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה פורסמה באתר המשפט הישראלי "פסקדין"