חושך, בנות ושיעורי יוגה; כך מונעים מחרדים להתפלל בגבעת המבתר בי-ם

המאבק על בית הכנסת היחידי בשכונת 'גבעת המבתר' בירושלים, עולה שלב, הציבור החרדי שלטענתו, הוא הרוב בשכונה, מודר מהשטח הציבורי כאשר הציבור הדתי לאומי שמונה מספר מצומצם של אנשים מדיר את רגלי החרדים - לא תמיד באמצעים כשרים.

תושבי השכונה השלווה 'גבעת המבתר', שבצפון ירושלים, לא חלמו שאי פעם הם יכנסו לדרמה שנדמה כאילו נלקחה ממותחן קובני בימיו המפוארים של צ'ה גווארה.

באותה התקופה, בשלהי שנות ה-60, התאגדו תושביה הדתיים של השכונה לבניית בית הכנסת, לצורך כך, הם רתמו את עיריית ירושלים, משרד הדתות, המועצה הדתית, משרד השיכון ותורם חשוך ילדים בשם יצחק רייך.

בית הכנסת נבנה ונחנך ברוב פאר והדר, בראשות הרבנים הראשיים לירושלים; הגאון הגדול רבי בצלאל ז'ולטי והגר"ש משאש, רב השכונה הגאון רבי משה פינקל, יחד עם ראש העיר דאז, טדי קולק, יו"ר המועצה הדתית, גדליה שרייבר ונשיא המדינה יצחק נבון.

העובדות הן כדלהלן: השטח שעליו נבנה בית הכנסת, היה שייך כאמור לעירייה, והוא נחשב כשטח עירוני ולא שטח ציבורי, מה גם שלפי דבריו של מר יצחק הירשוביץ - שדודו, יצחק רייך תרם סכום עתק לבניית בית הכנסת, הוא תרם את הסכום כדי שהמקום יהיה בית לתורה ולתפילה.

התושבים החדשים במקום שרובם משתייכים למגזר החרדי - אך לא רק, נאלצים לדבריהם לסבול מחוסר מקום לתורה ולתפילה, מכיוון שזה המקום היחיד בשכונה שמיועד לכך.

הירשוביץ האחיין מחזק את טענת החרדים ואומר: "במהלך בניית בית הכנסת, נקלעה הבנייה הקשיים, ולא הצליחו לסיים את השלד, דודי המנוח הנדבן מר יצחק רייך ז"ל העביר תרומה עצומה באמצעותי להשלמת בניין, בהתנאת כמה תנאי ייסוד, ובהם תנאי מרכזי שיהיה בקומה התחתונה מדרשה וכולל אברכים שאני יעמוד בראשותו, ואכן כמה שנים פעל הכולל במקום ולאחר כמה שנים הוא נסגר. כמו"כ הותנה מפורשות שהקומה למטה שבה יפעל המדרשה ולא תהפוך לאולם אירועים".

הירשוביץ, לא הסתפק במכתב לתושבי השכונה ואף כתב מכתב לראש העיר משה ליאון בו הוא כתב: "הנני פונה אליך , כדי שתעשה כל אשר לאל ידך כדי לסייע בפתרון שהתגלע סביב בית כנסת ע״ש "רייך" בגבעת המבתר . על אף שאינני מתגורר בשכונה, אבל לפני כ-40 שנה, סייעתי לקשר בין הנדבנים מר וגב׳ רייך ובין תושבי השכונה, קשר שהוליד תרומה נכבדה שבעזרתה בית הכנסת נבנה".

"עתה, כשקיים צורך לקיום מנין נוסף בבית כנסת, לקהילה שרוב רובה עולים חדשים מארה"ב, שומה על כולנו ובראש ובראשונה על ראש העיר ופרנסי העיר, להתכנס ולכפות פתרון ראוי על שני הצדדים. הפתרון הנראה כל כך ראוי וצודק, לחלק את מבנה בית הכנסת לשתי הקהילות , כשהקומה העליונה תמשיך לשמש את הקהילה הוותיקה והקומה התחתונה תשמש את הקהילה החדשה".

"במאמר המוסגר", מוסיף הירשוביץ וכותב "אבקש לציין שחלוקה זו היתה קיימת בעבר, עקב הפרדות של המנין האשכנזי ומנין ע״מ, ולמיטב זכרוני החלוקה בוצעה בעקבות מות אחד ממתפללי בית כנסת במהלך ויכוח. לא למותר לציין כי אין להוציא מכלל אפשרות לארוע חוזר מעין זה, וכולנו צריכים לשלב כוחות ולמנוע מדבר כזה לקרות שוב".

התושבים החרדים של השכונה זועמים וכועסים, בשיחה עם 'כיכר השבת', הם טוענים, "נעשה ניסיון לייצר אותנו כאנשים אלימים וככאלו שמנסים להשתלט, אך אין בכך ובין המציאות כלום, מלבד כך שההיגיון מלמד כי אם אנחנו הרוב בשכונה, כלומר אנחנו 150 איש מול 15 איש אחרים, שהשתלטו על שטח ציבורי, אנחנו לא מנסים להשתלט ומנסים להגיע לפתרון מוסכם".

מה פירוש פתרון מוסכם? למה אתם משתלטים על מבנה?

"מסכימים, אך יחד עם זאת זה מגוחך, אנחנו ציבור ענק שאין לנו איפה להתפלל. יש בשכונה מבנה ציבורי שעומד ריק לגמרי, קומה שלמה ללא שימוש וגודל האבסורד שההיתר שימוש שהם קיבלו מהעירייה זה שיהיה לכל הקהלים בשכונה מקום להתפלל והם בגלל צרות עין ורשעות בלתי מוסברת לא מוכנים שנכנס להתפלל".

"במבנה בית הכנסת, יש שתי קומות, הציבור הדתי לאומי הוותיק מתפלל בקומה למעלה, ובקומה למטה הוא משתמש רק בחגים כמו ראש השנה ויום הכיפורים. בשאר השנה המקום או עומד שומם או מושכר לשיעורי יוגה. בו בזמן שהייתה התחייבות לתורם בית הכנסת כי במקום יתקיימו שיעורי תורה וכולל כפי השלט במקום שמוכיח את זה".

אולי הם מפחדים לתת לכם את הקומה הראשונה, שאתם הרוב לא תשלטו להם על בית הכנסת בדיוק כפי שהשתלטתם להם על השכונה.

"קצת מצחיק להאשים אותנו בהשתלטות על השכונה, רוב מי שקנה פה דירות אלו חרדים חוצניקים שקנו בתים במיטב כספם ורוכשם ואף אחד לא מכר להם בכורח, זה שהציבור הדתי שהיה שם בחר לעשות 'אקזיט' ולהרוויח על הדירות שלו סכומי עתק זה לא אשמתנו, אנחנו רוצים מקום תפילה".

"ולעצם שאלתך על ההשתלטות, אנחנו עשינו הסכם בעל פה שגובה גם על ידי ראש העיר עם מתפללי בית הכנסת. ראש העיר התחייב לנו שידאג לנו להקצאה ועד שתמצא ההקצאה אנחנו נתפלל בקומה הראשונה, ההסכם התקבל וכולם היו מרוצים. לפתע הם החליטו לעשות שרירים ולהפר את ההסכם - ואז לרוץ לכל העולם ולטעון שאנחנו אנשים אלימים".

"אנחנו מוכנים", מוסיפים התושבים ואומרים, "בכל רגע נתון לבוא ולחתום עם ערבות כי לא נשתלט על הבית כנסת, אין לנו עניין בזה ואנחנו לא מחפשים מהומות, סך הכל אנחנו לא רוצים ללמוד בחושך דף היומי ואז לקבל גידופים ואיומים".

היו הסרטות של אלימות שלכם בליל שבת?

"ההסרטות האלו מראות תמונה מעוותת, היה מדובר על ליל שבת מסוים שהתחיל בלאגן אך מאז חזר השקט לשרור על כנו, ומי שהתחיל לעשות מהומות היו דווקא החברה מוועד בית הכנסת".

אילו מהומות הם עשו?

"ראשית, הם החליטו בצעד חסר תקדים להתחיל את תפילות ליל שבת בחורף בשעה 18 בערב ועד אז הבית כנסת נעול, אנחנו לא מכירים עוד בית כנסת שמקיים תפילה בשעה הזו ולפני שהגענו הם התפללו כמו כולם בזמן הדלקת נרות".

"כאשר הם ראו, שאנחנו רוצים להתפלל ואנחנו מגיעים גם בשעה 18, הם התחילו להכניס נשים בבית הכנסת שאף עוררו פרובקציות שלא יכלו להשאיר אדם חרדי בתוך בית הכנסת. ואם תשאל למה לא הסרטנו? מה לעשות את הפרובקציות שהם עושים בלהביא בנות חילוניות אנחנו לא יכולים להביא ולהסריט כמוהם בשבת - אנחנו שומרי שבת".

כך או כך, 'כיכר השבת', ימשיך לעקוב אחר המתרחש בשכונה, ובהמשך נביא עוד מהתיעודים והעדויות שיש בידי מערכת 'כיכר השבת'.

הטענות של וועד הבית כנסת

"לפי מה שכתבתם, נראה כי הוסתרו מכם עובדות חשובות ואף המידע שהוצג לכם הוא מטעה".

"קהילת בית הכנסת בגבעת המבתר חרטה על דגלה קירוב לבבות בין כל חלקי עם ישראל, ברוח "יחד שבטי ישראל" המשקפת את ערכי אהבת התורה ואהבת האדם. מזה כ-40 שנה פועל בית הכנסת לקיום תפילות בנוסחים שונים של קהילות ישראל ומוצאים בו את מקומם אשכנזים, ספרדים, דתיים לאומיים, חרדים וחילוניים, מכל הזרמים והעדות. בית הכנסת מהווה מופת לסובלנות וקירוב לבבות גם לקהילות נוספות ברחבי הארץ אשר אימצו את דרכו".

"עמותת בית הכנסת בגבעת המבתר מחזיקה בזכויות החכירה של בית הכנסת, אשר נבנה מכספי חברי הקהילה ומסיוע של נדבנים".

"החרדים מתפרעים"

"לצערנו, לאחרונה החל קומץ של מתפרעים מקרב תושבי השכונה המשתייכים לזרם החרדי לנסות ולפעול באמצעים אלימים להשתלט על מבנה בית הכנסת בניגוד לחוק. בין השאר פעלו אותם גורמים לפרוץ לבית הכנסת, גנבו ציוד וגרמו הרס ונזקים. בעקבות כך הוציא בית המשפט צו מניעה, ובקשה לבטלו נדחתה".

"בעקבות החלטות בית המשפט החלו אותם פורעי חוק לנקוט בפרובוקציות ובאלימות גלויה. בין השאר גייסו לעזרתם צעירים משכונות אחרות, אותם הם מסיעים בכל ערב שבת במוניות לשכונת גבעת המבתר, במטרה להפריע למהלך התפילות, לצעוק ולתפוס בכוח את בית הכנסת תוך ביזוי קודשי ישראל".

"העמותה לא חתמה שום הסכם עם הפורעים והיא פועלת למיצוי הדין עמם ועם שולחיהם בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותה, ולצורך כך הוגשו תלונות למשטרת ישראל אשר חוקרת את התלונות".

לסיום אומרים בוועד בית הכנסת: "העמותה נחושה לפעול גם להבא להבטיח את פעילותו של בית הכנסת מתוך אמונה עמוקה בצורך החיוני בפעילותו ובהשמעת קולו הייחודי במרחב הציבורי כגורם מאחד ומקרב".

"את יתר טענותיה כנגד הפעילות העבריינית שתוארה לעיל תעלה העמותה בבית המשפט ובפני גורמי אכיפת החוק המטפלים בנושא".