בצל המתיחות

יום השואה צוין לראשונה בפרלמנט האוקראיני

ה'וורחובניא ראדה' אירח לראשונה בתולדותיו אירוע לציון יום השואה הבינלאומי ו-75 שנה לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ, בצל המתיחות האחרונה בין ירושלים לקייב (בעולם)

|

הפרלמנט האוקראיני, או בשמו המקומי ה'וורחובניא ראדה', אירח אתמול (חמישי) לראשונה בתולדותיו, אירוע לציון יום השואה הבינלאומי ו-75 שנה לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ.

האירוע אורגן במשותף על ידי הרב יונתן מרקוביץ‘', קונסול הכבוד של ישראל באוקראינה מר אולג וישניאקוב ויו"ר האגודה הפרלמנטרית ידידי ישראל-אוקראינה חבר הפרלמנט מר אלכסנדר קוניצקי.

האירוע נערך בצל מתיחות בין ירושלים לקייב על רקע תהלוכות זיכרון שנערכו בתחילת השנה האזרחית בקייב ובקרקוב לציון 111 שנה להולדתו של מנהיג ארגון הלאומנים האוקראינים סטפן בנדרה, שהיה אחראי לרציחתם של אלפי יהודים. בימים האחרונים משרד החוץ הישראלי פרסם הודעת גינוי מיוחדת כנגד האדרה של אישים מסוג זה.

במהלך האירוע סיפר הרב מרקוביץ' כיצד אבי סבו, שעל שמו הוא קרוי, נרצח במהלך השואה בידי הנאצים ומשתפי פעולה אוקראינים. "אני רוצה לספר לכם על משפחה יהודית שחיה באוקראינה בזמן מלחמת העולם השנייה, משפחת אוסטרייכר".

"לאב המשפחה קראו הרב יונתן בנימין, ולאשתו קראו פייגע אסתר. הרוצחים הכניסו את המשפחה הזו לחדר, ביחד עם שלושת נכדותיהן ושרפו אותם. אני גאה לעמוד כאן היום בפניכם, ולומר שאני, נושא את שמו של סבא-רבה שלי שנשרף על אדמה זו רק בגלל היותו יהודי".

שגריר ישראל, מר יואל ליאון, הזכיר בנאומו את העובדה כי זוהי הפעם הראשונה שהפרלמנט האוקראיני מציין את יום השואה הבינלאומי. "מבין ששת מיליון היהודים שנרצחו בשואה, 1.5 מיליון יהודים, גברים, נשים, ילדים ותינוקות, נרצחו כאן, בשטח אוקראינה", אמר ליאון בנאומו.

"ליאון הוסיף כי הנאצים רצו להכחיד את העם היהודי, אבל תשובת העם היהודי הוא "בכך שאני עומד כאן היום, עונד סיכה עם מגן דוד כחול, לא צהוב, ומייצג את מדינת ישראל". ליאון ניצל את ההזמנות וקרא לממשלת אוקראינה לאמץ את הגדרת IHRA לאנטישמיות באמרו כי אמנם מעשי האנטישמיות באוקראינה נמצאים בירידה, אבל עדיין ישנן התבטאויות אנטישמיות במדינה.

דניאל גטמנצב, יו"ר ועדת הכספים של הפרלמנט, המשמש אף בתור יו"ר משותף של קבוצת הידידות הבין-פרלמנטרית ישראל-אוקראינה, אמר בנאומו כי "השואה היא אסון. אבל לא רק של העם היהודי, אלא של כל העולם, ובכלל זה של העם האוקראיני. במהלך מלחמת העולם השנייה המשפחה שלי גרה בקייב הכבושה. בבניין גרו כמה משפחות. באחד הימים נלקחו השכנים היהודים שלהם בידי הנאצים. את המשפחה של סבתי השאירו, משום שהם לא היו יהודים. אבל את השכנים לקחו, רק בגלל זה שהם היו יהודים".

"אלו היו אנשים נדיבים והגונים, אבל הם לא חזרו לעולם. הם נותרו בבאבי-יאר. אני רואה בכך טרגדיה אישית. ואם מישהו לא רואה בכך טרגדיה אישית - משהו איתו לא בסדר. לכן בזוכרינו את האסון שאירע בתאריך הזה בארצנו, עלינו להגיב בחריפות, במהירות ובהחלטיות לכל ביטוי של אנטישמיות".

באירוע השתתפו גם ונשאו דברים: יו"ר אסיפת הלאומים של אוקראינה רובשן טגייב, חברי ועדת התקציבים של הפרלמנט האוקראיני, אנטולי ז'בורט ואלכסנדר טרוחין. וכן ראש נתיב באוקראינה ומולדובה מר פליקס גורביץ, לצד ניצולי שואה, וחברי פרלמנט נוספים. האירוע נחתם בהדלקת נרות נשמה לזכר הנספים ובאמירת קדיש.

הכתבה הייתה מעניינת?

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

תוכן שאסור לפספס

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
עכשיו בכותרות