אנו חיים בעידן שדוגל בהשקעה בבריאות שלנו. כל יום אנו מוצפים במידע אודות דיאטות, שיטות כושר וטיפולים שונים ומשונים לגוף ולנפש. התוצאה? אנו מחונכים להפליא, אך חשים אשמה גדולה בנוגע להנאותינו. ובכל זאת, בהתחשב בכל מה שאנחנו יודעים כעת, המדע מבהיר כי חלק מההרגלים הרעים שלנו באמת נוראיים עבורנו וחזרה עליהם שוב ושוב כבר ממש לא מומלצת.
האם אתם גוררים את עצמכם למיטה בשעה מאוחרת מדי? האם אתם מרגישים שאתם זקוקים לכוס (או שתיים) של יין מדי לילה כדי להירגע? האם אתם נמנעים מביקור בחדר הכושר למרות המנוי היקר שרכשתם? האם אתם קונים יותר מדי למרות שאתם בחובות? האם אתם מרימים את קולכם בעתות של לחץ למרות שזה לא יאה?
לכולנו יש דברים שאנחנו צריכים לעבוד עליהם - אפילו אם רובנו לא מדברים עליהם באופן גלוי. אך למרות שההרגלים המגונים שלנו אינדיבידואליים, כולנו מצדיקים אותם על פי תכנית אוניברסלית - כפי שהגדירה זאת מומחית האושר וההרגלים, גרטשן רובין: יש מושג שנקרא "פרצות" והוא עומד במרכז כמעט כל החלטה לקויה שאנו מקבלים.
פרצות הן הסיפורים שאנו מספרים לעצמנו על מנת להישאר תקועים בלופ של הרגלים בעייתי; הן התירוצים שבהם אנו משתמשים בכדי להרפות מעצמנו, לאפשר לעצמנו להימנע מעשיית הדברים שעלינו לבצע ולהמשיך לעשות את הדברים שאנו יודעים שאסור לנו.
ברגע שאתם מכירים את הפרצות שלכם, מסבירה רובין, אתם יכולים להשתמש בהן כדי לשבור את ההרגל הרע - ולהתחייב לטוב. היא מציעה טיפים מרובים לאיתור, הבנת ודחיית הפרצות שלכם. אבל ראשית, היא מגדירה אותן. הנה כמה מהמועדפים עלינו:
פרצת "הבחירה השקרית" - "אני לא יכול לעשות את זה, כי אני כל כך עסוק בזה". לדוגמא: "אני לא יכול למצוא את הזמן לקבוע תור לבדיקה אצל הרופא שלי, כי אני עסוק מדי בעבודה". או: "אני לא יכולה לפנות זמן להתעמל, כי הצרכים של הילדים מגיעים ראשונים".
הכרת הפרצה הזו דורשת הבנה שאפשר לקבוע ימים עם חסימות זמן, שבהן ניתן להימנע מהזמן שבא לידי בזבוז ולנצלו באופן יעיל, להבין שאמירת "לא" היא עוצמתית בדיוק באותה מידה כמו להגיד "כן" וכי רשימת מטלות אינה עניין של הכל או כלום.
פרצת "רישוי מוסרי" - רובין מגדירה את זה כ"הייתי כל כך טוב, זה בסדר שאעשה את זה". לאן נעלמה הקופסה של העוגיות?" ממש מתחת לפרצה הזו, כנראה.
פרצת "מימוש עצמי מזויף" - או כמו שאנחנו קוראים לה: פרצת (YOLO (you only live once. "חיים רק פעם אחת! צריך לחבק את הרגע!”. כל הוצאה כספית מיותרת בארון שלנו החלה מכאן.
פרצת "זה לא נחשב" - "אני בחופשה" או "אני חולה" או "זה סוף שבוע". רובין כותבת: "אנחנו אומרים לעצמנו שמסיבה כלשהי הנסיבות האלה לא 'נחשבות', אלא שלמעשה, למרות שאנחנו תמיד יכולים לבחור לחרוג מההרגלים [הטובים] שלנו, חשוב לזכור שאין מתנות חינם ולכל מעשה יש תוצאה. זהו סוד הבגרות. הכל נחשב".
אז מה עושים ברגע שמזהים פרצה? מודעות היא הכל. ברגע שאתם שמים לב לפרצה, מקדו את תשומת לבכם אליה, כך שתוכלו (בתקווה) להצליח לדחות אותה. "כשאנחנו מנסים ליצור הרגלים [חיוביים] ולשמור עליהם, לרוב אנו מחפשים פרצות, אחר הצדקות שיעזרו לנו לשמור על הרגל מסוים במצב הספציפי הזה", כותבת רובין.
המפתח הוא לתפוס את עצמכם בזמן אמת של תירוץ התירוצים. "כשאנחנו מזהים את הפרצה, אנו יכולים אולי לדחות את הרצון לוותר לעצמנו". שינוי, היא מסבירה, הוא תוצאה של המון החלטות קטנות וטובות שנערמות. בכל פעם שאנו זורמים עם הפרצה ונכנעים לה, אנו מתנערים מאחריות ומרחיקים את עצמנו מהמטרה שלנו.