פתיחה
לאחר שיוסף פתר את החלומות ומונה למשנה למלך מצרים, הוא בכל זאת נמנע מלהודיע לאביו יעקב שהוא עוד חי. כמו כן, כאשר אחיו באים אליו לקנות אוכל, הוא מתנכר אליהם ומדבר אליהם קשות. נחלקו הרמב''ן והאברבנאל, מדוע יוסף התנהג כך:
א. הרמב''ן (מב, ט) כתב, שיוסף ראה בחלומותיו כעין נבואות שיש להגשימן. לכן בפעם הראשונה, כאשר באו האחים והשתחוו לו ללא בנימין, החלום הראשון בו אחת עשרה אלומות (שמסמלות את אחד עשרה האחים) משתחוות לו - לא התקיים. יוסף עשה את כל מה שעשה, כדי שהאחים ייאלצו להביא את בנימין וכל האחים ישתחוו לו יחד וכך החלום הראשון יתקיים. רק בחלום השני יעקב משתחווה לו יחד עם האחים, וכל עוד החלום הראשון לא התגשם - אי אפשר להביא את יעקב למצרים. ובלשונו:
''בראות יוסף את אחיו משתחווים לו זכר החלומות אשר חלם, וידע שלא נתקיים אחד מהם בפעם הזאת, כי ידע בפתרונם שכל אחיו ישתחוו לו בתחילה מן החלום הראשון, ופעם שנית ישתחוו לו השמש והירח ואחד עשר כוכבים בחלום השני, וכיון שלא ראה בנימן עמהם חשב זאת התחבולה שיעליל עליהם כדי שיביאו גם את בנימין לקיים החלום הראשון תחילה.''
ב. האברבנאל (שם) חלק וסבר, שמטרת יוסף הייתה להחזיר את אחיו בתשובה. משום כך דחק אותם למצב בו הם צריכים להחליט האם הם מתייצבים לצד בנימין, או שהם מפקירים אותו. אם האחים לא יפקירו את בנימין - מוכח שחזרו בתשובה.
עוד לפני שיוסף פגש את אחיו, פרעה קורא לו מבית האסורים כדי לפתור את חלומותיו. כדי שיוסף יראה מכובד, גילחו ורחצו אותו. בעקבות כך נעסוק השבוע בדיני גילוח, ובשאלה האם מותר להתגלח במשחת 'משעי' ובמכונות גילוח.
מקום האיסור
הגמרא במסכת מכות (כ ע''א) מונה שני איסורים התלויים בגילוח: איסור לגלח את פאות הראש, ואיסור לגלח את פאות הזקן. אם אדם מגלח את פאות הראש, הוא עובר על שני לאווין (ובנושא זה לא נעסוק הפעם), ואם גילח את פאות הזקן עובר בחמישה לאווין, כיוון שישנן חמישה נקודות בזקן אותן אסור לגלח.
היכן מיקום הפאות? הגמרא במכות (שם) כותבת, שהפאות מורכבות משתי נקודות מקבילות בכל צד של הלחי, ועוד נקודה אחת בסנטר: 'שתיים מכאן, שתיים מכאן ואחת מלמטה'. הרא''ש (ג, ב) הביא, שנחלקו הראשונים היכן בדיוק נמצאים אותן חמש נקודות, ולכן כתב שלמעשה ירא שמים לא יגלח כלל באזור הזקן עם תער, מחשש שמא ייפגע בנקודה אסורה בגילוח, וכך פסק השולחן ערוך (קפא, יא), ובלשונו של הרא''ש:
''ורש"י פירש, מקום חיבור הסנטר לעצם ואחת מימין הסנטר ואחת בשמאל שבולת זקן באמצע הרי שלוש, וחיבור הצדעין מכאן ומכאן הרי חמש, ויש מפרשים שעצם הלחי המחובר לצדעין הוא רחב ויש לו שתי פיאות הרי ד' פיאות במקום חיבורן, ואחת בשבולת הזקן. ויירא שמים יצא ידי כולם, ולא יעביר תער על כל זקנו.''
הרמ''א (שם) הוסיף בשם הסמ''ק, שגם באזור הגרון אין לגלח בתער. בטעם הדבר נימקו, שלפעמים במהלך הגילוח בטעות מגיעים למקום הסנטר בו אסור לגלח בתער - לכן יש לחוש ולא לגלח את אזור הגרון בתער. כמו כן בהגהות אשר''י הביא את דעת רבינו חננאל, שלשיטתו הפאה החמישית נמצאת באזור הגרון, וזאת סיבה נוספת שלא לגלח בתער (ועיין בט''ז).
טעם האיסור
מדוע נאסר הגילוח בתער? א. הרמב''ם בהלכות עבודה זרה (יב, א, ז) כתב, שדרך עובדי העבודה זרה הייתה לגלח כך את זקנם, לכן אסרה התורה את גילוח הזקן, וכן כתב הסמ''ג (לאווין נז), ובלשונו:
''אין מגלחין פאתי הראש כמו שהיו עושין עובדי כוכבים שנאמר לא תקיפו פאת ראשכם... דרך כוהני עובדי כוכבים היה להשחית זקנם, לפיכך אסרה תורה להשחית הזקן.''
יש לשים לב, שבדרך כלל הרמב''ם כותב את טעמי המצוות בחלק ג' במורה נבוכים, אך כאן הרמב''ם הכניס את טעם המצווה בגוף ההלכות ממש. הט''ז (יו''ד קפא, א) הבין מכך, שיש השלכה הלכתית לטעם המצווה - אדם שקרוב למלכות הגויים מותר לו לגלח את הזקן, כמו כל האיסורים שנאסרו משום חוקות הגויים, שהותרו מפני שלום מלכות.
הב''ח (שם) חלק וסבר, שהרמב''ם לא בא לומר שזה טעם המצווה, ובעקבות כך נגזרות קולות מסוימות. כוונתו הייתה להגדיל את חומרת האיסור. דהיינו, בנוסף לאיסור לגלח את הראש שהוא איסור עצמאי, עובר המגלח באיסור הליכה בחוקות הגויים.
ב. הטור (שם) חלק על הרמב''ם וטען עיקרון כללי - כלל אין לבקש טעמים למצוות, ויש לקיים את כל המצוות כגזירת מלך עלינו. ברור שלפי שיטתו אין שום היתר לגלח אפילו מפני שלום מלכות (אלא אם כן מדובר בסכנת נפשות וכדומה), וכך בפשטות נקטו הפוסקים להלכה, שהסכימו עם הב''ח שראינו לעיל, שגם הרמב''ם יודה שאין השלכה לטעם המצווה שכתב.
גילוח בתער
לאחר שראינו היכן אסור לגלח ואת טעם האיסור, נראה כעת את מחלוקת הפוסקים בשאלה במה נאסר לגלח:
בעניין איסור הגילוח נאמרו בתורה שני פסוקים: פסוק ראשון בפרשת קדושים (יט, כז) שאסור להשחית את פאת הזקן. פסוק שני בפרשת אמור (כא, ה), שאסור לגלח את הזקן. חז''ל (קידושין לה ע''ב) הבינו, שהפסוקים משלימים זה את זה, ולכן לא כל השחתת הזקן אסורה, אלא רק השחתה שמתבצעת באמצעות גילוח.
מלקט וריהטני
השלכה הלכתית לדין זה, מצויה במחלוקת חכמים ורבי אליעזר האם אפשר להוריד את הזקן באמצעות פינצטה וכדומה (מלקט בלשון הגמרא). חכמים טענו (בניגוד לר' אליעזר), שאמנם כאשר מסירים את הזקן באמצעות פינצטה מתבצעת פעולת השחתה, שהרי נעקר הזקן לגמרי, אך פעולת גילוח לא מתבצעת, ולכן אין בכך איסור. מדוע פעולת הגילוח לא מתבצעת? נחלקו הראשונים:
א. ריב''ן (מכות כא ע''א ד''ה גילוח) כתב, שמכיוון ולא רגילים להסיר את הזקן באמצעות פינצטה, אין זה נחשב גילוח - גילוח הוא רק
פעולה של הסרת זקן בצורה מקובלת. כדבריו כתבו גם התוספות במסכת נזיר (מ ע''א ד''ה אי). רבי אליעזר חלק וסבר, שגם הסרת שיער בצורה לא מקובלת נחשבת גילוח, ולכן נאסר לשיטתו גילוח בפינצטה, ובלשון התוספות:
''יכול אפילו במלקט ורהיטני יהא חייב, שאף הם משחיתים השער מעיקרו? תלמוד לומר 'ופאת זקנם לא יגלחו' והם אינם קרויים גילוח, שאינם רגילים לגלח בהם.''
ב. הרמב''ן (תורת האדם שער האבילות) כתב, שהסרת שיער נחשבת גילוח, רק כאשר מסירים את כל השיער (או לפחות כמות גדולה ממנו) בבת אחת. הסרת שיער בפינצטה אמנם מורידה לבסוף את השיער, אך מתבצעת בצורה בה מוסרת שערה - שערה, ולכן אין בפעולה זו גילוח שנאסר.
אמנם לא כל כך נהוג להוריד את הזקן באמצעות פינצטה, אבל בעבר היה נהוג להוריד את הזקן באמצעות 'משעי', משחה שהייתה מרככת את השיער וממיסה אותו. הריטב''א (ד''ה וחייב) פסק, שאין בשימוש במשחה כזאת איסור, כיוון שגם כאן לא מדובר בגילוח. כדבריו פסקו להלכה גם הנודע ביהודה (יו''ד פא), החיד''א (שיורי ברכה יו''ד קפא, ח) ועוד. אמנם, גם כאן יש להיזהר שלא להסיר את המשחה באמצעות ברזל אלא בעזרת מקל ארטיק וכדומה.
מספריים כעין תער
מקרה נוסף שהועלה בפוסקים, שמשליך ישירות על השאלה האם מותר להתגלח במכונת גילוח, הוא גילוח במספריים כעין תער. לפני שנראה בדיוק מה הם מספריים כעין תער, נעמוד על מחלוקת הפוסקים בשאלה, האם בכלל מותר להתגלח כך:
א. הרמב''ם (עבודה זרה יב ו -ז) כתב, שאדם המגלח את זקנו במספריים כעין תער - פטור. החינוך (מצווה רנב) הבין מדבריו, שאדם כזה עובר איסור דרבנן, וכמו בהלכות שבת, שכאשר הגמרא כותבת שאדם פטור, כוונתה לומר שהוא פטור מקרבן, אבל איסור דרבנן ישנו (למעט מספר מקרים בודדים)[1].
ב. הכסף משנה (שם) חלק על דברי החינוך וסבר, שהרמב''ם נקט את הלשון 'פטור', כי בלשון זו הגמרא התנסחה, אבל בעצם כוונתו לומר שגילוח זה מותר לכתחילה, וכך פסקו להלכה רוב הראשונים ובניהם התוספות (שבועות ב ע''ב ד''ה חייב) הריטב''א מכות כא ע''א ד''ה ת''ר) תרומת הדשן (סי' רצה) ועוד, וכך פסקו להלכה השולחן ערוך (קפא, י)והש''ך (שם, ז).
מכונות גילוח
אם כן, לאחר שראינו שדעת רוב ככל הפוסקים להתיר את הגילוח במספריים, יש לראות את מחלוקת האחרונים בשאלה, מדוע הותר הגילוח במספריים כעין תער, הרי לכאורה כמו שגילוח בתער אסור, כך מספריים כעין תער אמורים להיות אסורים. כפי שנראה יש שנתנו את הדגש על כך שהמספרים לא משחיתות, ויש כאלה שנתנו את הדגש על כך שהמספריים לא מגלחות:
א. הרב וואזנר (שבט הלוי ד, צו) סבר על פי הר''ן והריב''ן, שהחילוק בין מספרים כעין תער לתער ממש הוא שבעוד שמספריים חותכים סמוך לעור, אך לא בצורה צמודה לחלוטין כך שנשארות שערות, תער נצמד לבשר ומשאיר את העור חלק לגמרי.
לפי שיטתו עולה, שאין כלל היתר להתגלח בכל מכונת גילוח שהיא, כיוון שכל המכונות משאירות את העור חלק, וכך פסקו גם החזון איש (מובא בדברי הרב וואזנר) והמנחת יצחק (ד, קיג), ובלשון הרב וואזנר:
''אכתוב בקיצור, הנה תער בתורה לא כתיב, ושני יסודות האיסור בזה הם השחתה וגילוח, וגדר השחתה כתב הר"ן פ"ג דמכות כל שאין השערות ניכרות, ואם כן מכונות הנ"ל הוא תער דאורייתא ממש, ומספרים כעין תער הוא החותך סמוך לבשר דהיינו שמניח המספרים סמוך לבשר אך אין חותך סמוך לבשר.''
איזה אורך שערות צריך להישאר לשיטתם, כדי שהגילוח ייחשב כמספריים כעין תער? מדברי הביאור הלכה (רנא ד''ה אפילו) עולה, שאפילו אם נשאר 'קצת מן הקצת' של שערות - הגילוח נחשב גילוח במספריים כעין תער. דעה יותר מחמירה מופיעה בדברי רבי עקיבא איגר (יו''ד סג) והמנחת יצחק (שם), שצריך להשאיר שערה בגודל כ 5 - 2.5 מילימטר.
ב. דעה יותר מקילה מופיעה בדברי הרב פרנק (מנחת יצחק שם) והרב עובדיה (יביע אומר יו''ד ט, י) שכתבו, שמותר להתגלח במכונות גילוח אך ורק בתנאי שהמתגלח לא מהדק את המכונה לעור, כי בהצמדת המכונה לעור המכונה תופסת את השיער מהשורש ועוקרת אותו, ובלי ההידוק אמנם העור חלק, אך השערה לא בהכרח תעקר מהשורש (ומכל מקום כתב שהמחמיר תבוא עליו ברכה).
ג. הרב רבינוביץ' (מלומדי מלחמה קכב) חלק וסבר, שהחילוק בין גילוח במספריים כעין תער לגילוח בתער, כלל לא קשור בשאלה האם המכונה משחיתה, כלומר האם השערה נעקרת מהשורש או לא וכפי שחילקו הרב וואזנר והרב עובדיה (כיוון שאחרי הכל לעיני הרואה מבחוץ הגילוח נראה כגילוח בתער, ולכן אין זה משנה אם השערה נחתכה מהשורש או לא), אלא בשאלה האם המכונה מבצעת גילוח.
הוא טען, שבגילוח בתער אפשר להוריד כמות של שערות יחסית ארוכות בבת אחת, ולכן זה נחשב גילוח, מה שאי אפשר לעשות במספריים כעין תער. ראייה לדבריו הביא מהגילוח בפינצטה ('מלקט'), שכפי שכתב הערוך (ערך מלקט), כן משמשת ככלי תספורת, אלא שבגלל שהיא מסירה שערה - שערה, אין בה גילוח (וכך משמע מדברי הרמב''ן שראינו לעיל).
ד. דעה נוספת העולה מדברי הרמ''א (יו''ד שם) בעקבות תרומת הדשן, וכמותה מקובל שפסק הרב משה פיינשטיין, מחלקת באופן הגילוח. בעוד שבתער הגילוח מתבצע על ידי סכין אחת, במספריים כעין תער החיתוך מתבצע על ידי שתי מתכות. לפי שיטתם עולה, שאין בעיה להתגלח גם בצורה חלקה לגמרי (ושלא כדברי הרב וואנזר לעיל), אך מכל מקום חובה שיהיה הכשר למכונה, כיוון שיש מכונות שחותכות בצורה של תער, ויש שחותכות בצורת מספריים.
שבת שלום! קח לקרוא בשולחן שבת, או תעביר בבקשה הלאה על מנת שעוד אנשים יקראו[2]...
[1] כמו כן הצמח צדק (יו''ד צג) סבר, שיש בגילוח במספריים כעין תער איסור לא ילבש שמלת אשה, כיוון שבזמנו ככל הנראה רק נשים היו ללא זקן. מכל מקום בזמננו שהרבה גברים הולכים מגולחים - אין בגילוח איסור לא ילבש. עוד יש להוסיף, שבוודאי אין כאן איסור הליכה בחוקות הגויים, כי כפי שראינו בעבר (קדושים שנה א'), איסור הליכה בחוקות הגויים קיים רק כאשר הפעולה שעושים הגויים היא ללא טעם.
[2]מצאת טעות? רוצה לקבל כל שבוע את הדף למייל, לשים את הדף במקומך או להעביר למשפחה? מוזמן: tora2338@gmail.com