כל הפגנות השבת מאז קום המדינה נכשלו כליל, ורק הוסיפו חילול שבת וחילול השם.
אני זוכר מימי ילדותי את הזעזוע שלי מתמונות שצולמו בשבת: שוטרים יהודים מכים וגוררים מפגינים יהודים בשבת, ואלה ואלה מחללים שבת – הכל באשמת מארגני ההפגנות הללו. שום אדם לא התקרב לשמירת שבת בגלל ההפגנות הללו – להפך!
ידוע מראש, שהפגנה בשבת תביא למקום את המשטרה, את מד"א ואנשי ההצלה, ואת אנשי התקשורת, שהרי מטרת כל הפגנת מחאה היא הד תקשורתי, וכל חילול השבת הזה חל על ראשם של המארגנים! לא חשוב כלל כמה הם מתנענעים בתפילותיהם, וכמה יכו על חטא בימי החול שאחרי השבת –
זה לא חילול שבת בשוגג, כי הם פועלים בכוונה תחילה, ובפרהסיא!
זה לא 'גרמא', כי התוצאות ידועות מראש בוודאות, ונגרמות במישרין ומיד, מרגע פרסום ההפגנה! גם אי אפשר לומר על זה 'פסיק רישא דלא ניחא ליה', כי המפגינים רוצים בהחלט למשוך תשומת לב ציבורית למחאתם, ולהפעיל לחץ ציבורי על מקבלי ההחלטות, כך שחילול השבת של אנשי התקשורת הוא המטרה העיקרית של מארגני ההפגנה.
אם יהודים נוסעים לים בשבת במיניבוס עם נהג שאיננו יהודי, אין שם חילול מדאורייתא אלא עבירות מדרבנן, שגם אני מצטער עליהן.
אם במוצאי שבת, בשעה די מאוחרת, תתקיים עצרת מחאה נגד פריצת גדרי השבת בגבולות העיר בני ברק, ויהיה די זמן למשטרה, למד"א, ולאנשי התקשורת להתכונן אחרי צאת השבת – זוהי מחאה לגיטימית ומכובדת, בתנאי שלא יתרחשו בה מעשי אלימות שיגנבו את כל התמונות ואת כל המסכים, ויהפכו טוב לרע.
אבל הפגנה בשבת היא חילול שבת בכוונה תחילה ובפרהסיא, ופוסקי ההלכה חייבים לומר זאת בלשון נחרצת, כדי שלא ישאו גם הם באחריות.