זו השנה השישית שאני מגיע בהתלהבות עזה למופע 'צמאה' בי"ט כסליו - פסטיבל המוזיקה היהודית הטוב ביותר בעולם. מידי שנה אני שואל את עצמי, מה עוד אפשר כבר לעשות עם השירים האלה שעוד לא עשו על במת צמאה, ואז הם פשוט מראים לי...
הייתי במאות הופעות בחיי, מסוגים שונים ולפעמים גם משונים, אין שום מופע שמשתווה למופעי צמאה ברמת האנרגיות של הקהל ובהתעלות שהמופע מייצר. הקהל שכבר מכיר משנים קודמות את הקונספט מגיע חדור אנרגיות מהצליל הראשון ורק מחכה לאות הראשון כדי לקפוץ מהמקומות בהתלהבות מדבקת.
המופע השנה התייחד בכמה דברים, שילוב זמרים שעוד לא ראינו יחד: המלך הבלתי מעורער של מופעי צמאה - אברהם פריד, האיש והפסנתר וים האנרגיות - יונתן רזאל ופצצת האנרגיה הבלתי נגמרת - חנן בן ארי. שלושת ה"משוגעים" במובן הטוב של המילה, היוו ביחד פורמולה מנצחת, כשברור לעין שגם כיף להם ביחד.
דבר חדש נוסף שהתייחד השנה הוא עבודת הבימוי של יעקב אסרף, האיש שבדרך כלל אנחנו רואים על עמדת הגיטרה בהופעותיו הרבות של חנן בן ארי ואשתו הודיה הפועלים יחד כסטודיו 'סולם יעקב'. אסרף לקח השנה את המופע למקום יצירתי יותר משנים עברו ונראה היה שלאמנים עצמם יש מעט יותר חופש פעולה מוזיקלי אותו ניצל יונתן רזאל רבות במהלך המופע בעת הנגינה שלו וגם לקטעי ביט בוקס מקפיצים.
אחד הקטעים החדשים השנה היה מתן כבוד גם לנגנים המצוינים, חלקם מלווים את הפרויקט מההתחלה, דוגמת המתופף אסף זמיר שעובד עם המעבד והמפיק המרכזי של צמאה, נאור כרמי, עוד מימיו בלהקת 'הלב והמעיין'. זמיר קיבל השנה קטע סולו של התופים כשהוא עושה עם הקהל משחקי 'שאלה תשובה' כיפיים ומלהיבים שהסתיימו בקטע מלהיב במיוחד בו כל הנגנים עברו לתופף יחד עם זמיר כקטע פתיחה מקפיץ לשיר "על הסלע" בביצועו של פריד שמנצח על הקהל עם מקל תופים.
קטעי המעבר בין השירים, היו אומנותיים ופשוט מרתקים להאזנה. הזמרים כל אחד בתורו אמרו רעיונות חסידיים יפים כשהם מלווים במצגות מרתקות מבית היוצר של אסרף. הצורה בה מוגשים דברי התורה הופכת אותם לחוויה בפני עצמה שפשוט חיכיתי לה במהלך המופע כשאני גם יודע ובטוח שהדרך בה הועברו הדברים הפכה אותם להרבה יותר קליטים וזכירים גם לאחר המופע.
קצת תהיתי מדוע המופע נפתח בשירת "אני מאמין" הרגועה מידי מול האנרגיות האדירות שחיכו בקהל אך מהר מאד יונתן רזאל והפסנתר שהוצב במיוחד לכבודו על הבמה הקפיצו את הקהל בהתלהבות אדירה. רזאל ביצע על הבמה קטעי ווירטואוזיה עם הפסנתר שסחפו את הקהל בשירה אדירה במקהלת 3000 קולות.
מי שחגג כל שניה על הבמה היה הזמר חנן בן ארי, שניכר שהוא נהנה כל שניה מהבחירה בו למופע המרכזי. למרות שהייתי מנקה אחוזים ניכרים מהמניירות שלו על הבמה ומהאובר דרמטיות של תנועותיו, הוא בהחלט הקפיץ את הקהל כשהוא פונה לחלקים שונים באולם ובתנועת יד נלהבת הצית אותם לריקודים ושירה אדירה.
הזמרים סיפקו גם לא מעט קטעים משעשעים על הבמה, כולל הנפות פצוע של יונתן רזאל לחנן בן ארי וגם לשר בצלאל סמוטריץ' שהועלה לבמה לכמה שניות של ריקודים.
האיש והאגדה נאור כרמי, סיפק השנה קטע מעניין נוסף כשבחר לנגן את ניגון הד' בבות עם הטנבור הייחודי שלו. כלי המיתר המרגש היה מתאים במיוחד למעמד ולשיר ונתן לו נופך נוסף.
קשה להסביר במילים את העוצמות של 'צמאה' הן מבחינה מוזיקלית והן ביכולת להנגיש את השירים שהיו כל כך חב"דיים פעם והיום כל כך של כל העולם, והן בהנגשת הרעיונות החסידיים בצורה כל כך עכשווית ומדויקת גם לכאלו שממש לא גדלו על כך ואפילו חששו מתכנים כאלו.
קשה להאמין וזה נראה אפילו לא אנושי לבצע 12 הופעות שכאלו בחיות כל כך גדולה אבל גם האמנים טוענים ש'צמאה' זה מעל הטבע והכוחות שהם מקבלים מהקהל כל פעם מחדש הופכים את זה מעבודת פרך לחוויה שלא רוצים שתסתיים. השנה משתתפים במופעים 36 אלף בני אדם (ביניהם שני מופעי חצות במיוחד לבחורי ישיבות), כשכל הכרטיסים הסתיימו כבר לפני כמה שבועות. אם אתם אוהבים את עצמכם, רוצים פשוט לשמוח באמת עם כל הנשמה וגם הגוף, כדאי שתנסו להזמין כבר מעכשיו כרטיסים למופע בשנה הבאה, אני יכול כבר להבטיח לכם שיהיה אש!
לחיים לחיים.