כחלק מהעבודות להקמת פארק 'אקו-ספורט' בדרום העיר אשקלון, נערכה במקום חפירה ארכיאולוגית נרחבת, בה התגלה אזור תעשייה קדום, שחשף: התפריט הרומי הגיע גם אל השולחן הארץ-ישראלי.
בחפירות, בהן השתתפו גם תלמידי בית הספר מקיף ו' באשקלון, ששטח החפירה מצוי ממש מאחוריו, נמצאו עדויות להעדפות הקולינריות של הרומאים והביזנטים שישבו על אדמת ישראל לפני 2000 שנה, כפי שמסבירה ד"ר טלי אריקסון גיני מרשות העתיקות: "הרבה לפני הרוטב של הפסטה והפיצה, המטבח של הרומאים הקדומים התבסס על ציר דגים: מקורות היסטוריים מספרים על ייצור רוטב הדגים המיוחד, ששימש תבלין בסיסי למאכלים בתקופה הרומית והביזנטית בכל אגן הים התיכון".
"מספרים, שהצחנה שהיתה כרוכה בהכנת ציר הדגים הזה, הרחיקה את אזורי הייצור שלו לשולי היישובים. ואכן, גם במקרה זה, נמצאו המתקנים במרחק של כשני ק"מ מאשקלון העתיקה".
לדברי אריקסון-גיני, "זו תגלית נדירה באזורנו. מוכרים רק מתקנים בודדים מסוג זה במזרח אגן הים התיכון. גם בכתובים יש אזכור לכך שהיה גארום יהודי כשר. חשיפתו של מתקן כזה באשקלון מעידה על כך שהטעם הרומאי נדד לרחבי האימפריה לא רק בפריטי הלבוש, אלא גם בהרגלי האוכל".
עם השנים ננטש האתר הרומי, אך התנאים הטובים שמציע האזור לגידול ענבים איכותיים ליין נותרו בעינם, ובמאה החמישית לספירה, בתקופה הביזנטית, החל לפעול במקום מנזר שנראה כי התפרנס מתעשייה זו: במקום נבנו שלוש גתות וכנסיה מפוארת, שאמנם לא שרדו, אך פריטים מתוכם, כמו פריטי שיש מעוצבים וחלקי פסיפס מרשימים שעיטרו אותה, נמצאו באתר.
לא רחוק מהגתות נחשפו גם שרידי בית יוצר ענק לקנקני חרס, ששימשו לשיווק היין - שככל הנראה שווק לייצוא.
ד"ר אריקסון-גיני מוסיפה: "האתר, ששימש כאזור תעשייה לאורך מספר תקופות, ננטש שוב לאחר הכיבוש המוסלמי במאה השביעית לספירה, ולאחר מכן התיישבו במקום משפחות נוודים, כנראה באוהלים, ואלה פרקו את חלקי האתר השונים ומכרו את החלקים העתיקים כחומרים לבנייה בעבור כסף".
עדויות לפעילות זו נמצאו בבורות האיגום של הגתות, שהפכו לבורות אשפה, ובהם כמות גדולה של עצמות חיות גדולות, כגון חמורים וגמלים.
ראש עיריית אשקלון תומר גלאם בירך על הממצאים החשובים, והוסיף: "אשקלון היא אחת הערים הקדומות בעולם, ומפעם לפעם אנחנו מקבלים הוכחה לכך. מדובר בחשיפה באחת השכונות החדשות והיפות בעיר, דבר שיוצר שילוב מיוחד בין העבר העשיר של העיר לבין ההווה המתפתח והעתיד המתקדם שלה".
יצוין, כי ביום ראשון, ה-22.12, נר ראשון של חנוכה, תפתח רשות העתיקות את החפירה לביקור הציבור, ללא תשלום, בשעות 12:30-16:30.