ה'חשיפה' היום (חמישי) בעיתון הכלכלי דה-מרקר השייך לקבוצת הארץ, על פעילותו ה'כאילו' אסורה, בקדם הנפקות בורסאיות של שר המשפטים אמיר אוחנה, הפתיעה! אך הייתה צפויה. העיתוי נבחר בקפידה.
לדברי העיתון העבירה-לכאורה, נעשתה בשנים 2013-2015. לפי הטענה, שר המשפטים אמיר אוחנה השתתף, עוד לפני שנכנס למערכת הפוליטית, בשלב המוסדי של הנפקות אג"ח גדולות, ונהנה מהנחה השמורה בדרך כלל למשקיעים מוסדיים.
לטענת דה מרקר בשוק ההון "תוהים כיצד עורך דין פלילי בעל משרד קטן הצליח לזכות במעמד של "משקיע מסווג" – שדורש הון של 12 מיליון שקל וניסיון עשיר".
ראש הממשלה בנימין נתניהו הזדרז לצייץ: "כל מי שמשרת את הפלת הימין - מאותרג. כל מי שמעז לבקר את המערכת - פותחים נגדו תיק. מהמקפצה, בלי בושה".
בדיעבד ולאחר מעשה מתברר, כי החוק הנוכחי שיוצר את 'העבירה-לכאורה', תוקן רק במארס 2016 - ובתקופה האמורה לא הייתה בו התייחסות מפורשת לאפשרות של חישוב ההון העצמי הנדרש לצורך מעמד משקיע מסווג.
בקיצור, הרבה מהומה, מעט תוכן, פלילים אין. היה צפוי. פרקליט המדינה עו"ד שי-ניצן שפורש החודש, הספיק להכיש ולהשאיר מתנת פרידה שתעכיר את האווירה הפוליטית. שוב שוגרה אזהרה בוטה והוכח בעליל, מבקרי המערכת המשפטית,'החונטה' כפי שהיא מכונה, לא ייצאו נקי. מי שנכווה, כבר 'יודע', מי שעלול להיות מאוים, יזהר שבעתיים.
בתשובה להצעת חוק על בימת הכנסת על שלטון הפקידים, התבטא שר המשפטים דאז, 'האבא של', טומי לפיד: "אתה מציע שפקיד (היועמ"ש) יוכל לפטר את ראש הממשלה? האם הדמוקרטיה לא יקרה לך?... אתה לא יכול להפקיד בידי היועמ"ש את הסמכות הבלעדית והמוחלטת לפיטורו של רה"מ". לבן-יהיר, שעדיין חולם על 'רוטציה', הדמוקרטיה ממש לא חשובה, הקריירה האישית הרבה יותר.
מתוך ויקיפדיה: דֵּמוֹקְרַטְיָה ביוונית: 'שלטון-העם', שיטת ממשל שבה כוחם של האזרחים בא לידי ביטוי בדרך של הצבעה. לאזרחי המדינה זכות חוקית להשפיע על המדיניות הציבורית במדינתם או בעירם, לדוגמה, באמצעות הבעת דעות בפומבי, הצבעה בבחירות או במשאלי עם, השתתפות בדיונים לפני ההחלטות ובהחלטות עצמן, התמודדות בבחירות או הצטרפות אל מפלגה המתמודדת בהן.
בישראל של המאה הנוכחית, הדמוקרטיה בסכנה משלטון הפקידים. פקידים הממונים פורמאלית ע"י נבחרי הציבור ומעשית ע"י ועדות מינויים שהם שולטים בם ועליהם. הפועל היוצא, חבר מביא חבר, האג'נדה מובילה ותורמת, סביבת לימודים ספציפית, הופכת למקפצה! הנפוטיזם שולט ברמה. הנבחרים שלא הולכים בתלם, לא לפי האג'נדה - מאויימים.
אמת, ישנם הרשעות של נבחרים. נשיא ורב-ראשי ישבו בכלא לצד שרים וראשי ערים. אך רשימת אלו שבסופו של הליך כלל לא הוגש נגדם כתב-אישום אך גורלם הפוליטי הוכרע בינתיים, ורשימת הזכאים בדין, ארוכה עשרת מונים. ללא פרופורציה ו-או יחס. היד קלה מאד על ההדק.
הבעיה המעיקה הינה סוגיית 'מבחן האדם הנאור'. אמירה מקוממת, זלזלנית, פוגענית, מבית מדרשו של כבוד הנשיא לשעבר, האדמו"ר אהרון ברק. מעבר למדיניות 'הכל שפיט והכל בגיץ', מוסרות השלטון מועברות בזאת לידי המערכת המשפטית ורק לה, ברק קבע 2 סוגי אדם. בקלפי ביום הבוחר, לכל אחד מהם יש זכות בחירה שווה, לכאורה. במציאות היומיומית, מבחן האדם-הנאור, הוא שישליך על ההחלטות השיפוטיות. מכוחו, ניתן לבטל חוקים והחלטות ממשלה, גם בעניינים ביטחוניים וודאי בעניינים שלטוניים וסוגיות אמונה ודת.
יו"ר ההסתדרות המיתולוגי יצחק בן אהרון ז"ל, בתשובה לשאלה על תוצאות הבחירות ב1977 שהעלו לראשונה את הליכוד לשלטון ענה: 'העם טעה'. לא, אינני מכבד את הכרעת העם. העם אינו מבין את אשר עשה ועוד יתחרט עליה. הלך רוח וקו מחשבה שמאפיין "עילית" מאד מסויימת, המאפשר לה 'לתקן' ולשנות את ההכרעות הדמוקרטיות של העם, בכדי להציל את העם מעצמו.
כל מי שזה מזכיר לו שלטון מלוכני ו-או שלטון תיאוקרטי-דיקטטורי, עושה זאת על אחריותו האישית בלבד. האדם-הנאור הוא הריבון, לא העם.
בשמאל הישראלי נואשו מהעם. העם עם הגולן והימין, ולא עם מדינת ת"א. למגינת לב השמאלנים, חזרה דמוקרטית לשלטון לא צפויה באם יסמכו רק על העם. בדלית ברירה ועם גב איתן בתקשורת העוינת מפילים את ממשלות הימין ע"י שלטון הפקידים והמערכת המשפטית. לא בוחלים באמצעים ולא חסרים אמצעים, קרנות אירופאיות אנטישמיות ושונאות ישראל מממנות כל רעיון ותעלול. לפעילות נגד מדינת ישראל ומנהיגיה, בארץ ובעולם. לא חסר כסף מאירופה העוינת.
הסיפור של השר אוחנה, ממחיש את עוצמת האיום הנשקף לדמוקרטיה הישראלית. לא תלך בתלם, נוליך אותך החוצה. תתקוף, נדרדר אותך לתהום. בתחום האפור יש מספיק זוויות ופינות, שהמערכת יכולה לטחון אותך. לא לכל אחד יש את העצבים, הכוחות והיכולות של רוה"מ בנימין נתניהו, להלחם. הטובים פורשים או בכלל לא מגיעים למגרש הפוליטי. רק משוגע בוחר בפוליטיקה כמשלוח-יד וקריירה. פלא שהפוליטיקה נראית כמות שהיא?