"ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה"
הביטוי הנפוץ אומר: מאיגרא רמה לבירא עמיקתא" (מגג גבוה לבור עמוק).
זה בדיוק מה שקורה ליעקב, עד עכשיו יעקב היה גר בבאר שבע היכן שאביו יצחק ("עולה תמימה") גר. וגם סביו, אברהם אבינו עליו השלום היה גר שם, וקדושה אינה זזה ממקומה... שם היה "אש"ל אברהם" ("ויטע אש"ל בבאר שבע") וממנו הפיץ את בשורת האמונה.
"באר שבע" מסמל מצב של שלוה ורוגע. שהרי למה נקרא שמה באר שבע? בתורה ישנם שני הסברים: א. אברהם קרא לבאר שבע על שם השבועה שנשבע לאבימלך. שבע מלשון שבועה. זה מסמל מצב של שלוה ורוגע שאברהם כורת ברית עם הגויים שסביבו. ב יצחק קרא לבאר שבע על שם הבאר השביעית שחפר שם. שבע מלשון שֶבַע. וגם זה מסמל שלוה ורוגע שהרי יש לו ממה לחיות - באר מים חיים.
בחסידות מבואר שבאר שבע מסמל שבע עומקים בנפש. יש לנפש שבע כוחות שנותנים לה כוח להתמודד עם אתגרי החיים. נשמה לפני שיוצאת לאויר העולם, (כשהתינוק עוד במעי אמו) "משביעין (ל' שבע) אותו תהי צדיק ואל תהי רשע" השבועה הזו היא גם נתינת כח להתמודד עם אתגרי והבלי העולם.ומ"באר שבע" הולך יעקב ל"חרן".
ולמה נקרא שמה "חרן"? אומרים חז"ל שהוא "חרון אף של מקום". האנשים שם היו רעים ורשעים והכעיסו את המקום ברוך הוא.
מאיגרא רמה, מ"באר שבע"...
לבירא עמיקתא, ל"חרן"...
ומתברר שדווקא ב"חרן", עיר נחור ולבן, דווקא שם נולדו רוב בני יעקב. רוב מנין ורוב בנין של בני ישראל נולדו בגולה. הלא דבר הוא.
יכול האדם לחשוב: אם ה' רוצה שאעבוד אותו תחילה שיסדר לי אשה נאה דירה נאה כלים נאים שֶׂכֶל טוב וכך יהיה במה לעבוד אותו... מה שנקרא בשפתנו ארגז כלי עבודה...
אבל כאשר הכל דפוק ותקוע איך אפשר לעבוד את ה'??? נִישטָא קֵיין גֶעלט, אין ממה לתת צדקה... נִישטָא קֵיין שֶׂכֶל, אין במה ללמוד תורה...
מבאר הרבי מליובאוויטש שזה מה שהתורה רוצה ללמד אותנו בפרשת ויצא, הצלחה יכולה לבוא דווקא מתוך הקושי. "הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה" דווקא כאשר יש קושי בחיים, מתוכו אפשר לצמוח. זה בדיוק מה שקורה עם יעקב. דווקא ב"חרן", עם לבן "גרתי" (בחינת גירות) ו"תרי'ג מצות שמרתי" מתוך מסירות נפש זו צמח עם ישראל.
אלא שלכל זה צריך להיות הכנה רבה וחשובה והיא "ויפגע במקום..." וכפי שרש"י מבאר "אין פגיעה אלא תפילה" יעקב נעמד להתפלל. אכן "בא השמש" נהיה לילה ו"החושך יכסה ארץ" יעקב לא נרתע מהחושך אלא נעמד להתפלל לפני הקב"ה.
בחלום הוא רואה סולם עם ארבע שליבות (כמבואר במדרש) שמסמלים את ארבעת הגלויות הנוראיות שעתידים לפקוד את עם ישראל... חושך נוראי... אך ליעקב ברור ש"והנה ה' ניצב עליו - ומלוא כל הארץ כבודו ומביט עליו" ואם כך אין ממה לחשוש. ומתוך הכרה זו "ויקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה" גם בתוך הקושי, ואפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה גם שם בודאי נמצא ה' יתברך.
מספרים שה"פני מנחם" בהיותו ילד שאל את המלמד שלו: למה יעקב לא טיפס על הסולם? הרי יעקב ראה מלאכים עולים ויורדים. אז למה הוא לא טיפס עליו? אמר המלמד: זו שאלה טובה, תשאל את אבא. הלך ה"פני מנחם" לאביו ה"אמרי אמת" מגור ושאל את השאלה הנ"ל. ענהו אביו: זה היה רק חלום. ה"פני מנחם" לא ויתר והקשה: למה בחלום הוא לא טיפס על הסולם? ענה ה"אמרי אמת": כי "הנה ה' ניצב עליו", מה צריך לטפס למעלה אם ה' נמצא כאן...
המשמעות היא ברורה:
לפעמים אדם חושב אני נמצא במצב דפוק... ותקוע בגלות... וכי אפשר לעבוד במצב שלי את ה'???
על זה ההוראה: כן! כן! כן!
גם במצב הכי דפוק בעולם שאחיך רודף אחריך להורגך. ואחיין שלך (אליפז) גירד ממך את כל רכושך "רק נשאר המקל"... והנה הגעת לעיר נחור ולבן הארמי... והנה הרמאי סידר אותך ובמקום רחל ("יפת תואר ויפת מראה") הכניס את לאה (ש"עיניה רכות" מרוב בכי. לאה מלשון עייפה) לחופה... כן, גם במצב זה ודווקא מתוך מצב זה נולד עם ישראל.
הגיע חסיד להרבי הצמח צדק מליובאוויטש וביקש ברכה לעלות לארץ ישראל. אמר לו הרבי: "מַאך דָא ארץ ישראל" (תרגום: עשה כאן ארץ ישראל).
זה העידוד ונתינת כח לכל אדם באשר הוא. הקב"ה רוצה אותך במקום בו אתה נמצא. מה' מצעדי גבר כוננו" ובתוך כל הקשיים שלך נמצא היעוד שלך. ומתוך הקשיים שלך תצמח הגאולה הפרטית שלך. וממנה ואיתה נצעד לגאולה הכללית.
שבת שלום ומבורך!
לתגובות והארות: Misraeli770@gmail.com