דף מד
*בן יום אחד. *בת שלש.
א. דיני בן יום אחד 1. בתינוקת מטמאת בנדה ובת עשרה ימים בזיבה, שנאמר ואשה. 2. תינוק מטמא בזיבה, לר''י שנאמר איש איש ולרי''ש בריב''ב לזכר ולנקיבה כל שהוא. 3. מטמא בנגעים, אדם כי יהיה בעור בשרו. 4. מטמא בטמא מת, ועל הנפשות אשר היו שם. 5. זוקק ליבום, כי ישבו יחדיו שישבו יחד בעולם. 6. פוטר מיבום, שנאמר בן אין לו והרי יש לו. 7. מאכיל בתרומה שנאמר ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו וקרינן יאכילו. 8. פוסל מן התרומה שנאמר וזרע אין לה והרי יש לה, וקמ''ל אף דהויא גופא סריקא וכתיב כנעוריה פרט למעוברת אף שהיא גוף אחד, והמשנה דדווקא בבן יום אחד איירי בכהן שנשא גרושה ויש לו בן ממנה ויש לו בנים מאינה גרושה והחלל פוסל מתורמה את עבדי אביו עד שיחלוקו. 9. נוחל ומנחיל, לרב ששת נוחל את אמו ומנחיל מאחי האב, משא''כ בעובר כיון שמת לפני אמו, ולרבא נוחל אתי שממעט בחלק בכורה, ואם נולד לאחר מיתת אביו אינו ממעט שנאמר וילדו לו ולא נוטל פי שנים דבעינן יכיר. 10. ההורגו חייב דכתיב כי יכה כל נפש. 11. הוי כחתן שלם לענין אבילות בקים להו שכלו חדשיו.
ב. קטנה בת שלש שנים ויום אחד 1. מתקדשת בביאה לחכמים ולר''מ א''צ יום אחד, ואיכא בינייהו לרבי ינאי ערב ר''ה ולרבי יוחנן האם שלושים יום בשנה נחשבים כשנה, וי''א יום אחד בשנה נחשב לשנה והיינו בת שנתיים ויום. 2. ביאתה ביאה לענין יבום וחיוב אשת איש וטומאת בועלה בנדותה ואכילת תרומה אם נישאת לכהן ואם בא עליה מכל העריות מומתין עליה והיא פטורה. 3. בתוליה פחות מכאן כנותן אצבע בעין ובעי האם אינם ניטלים או הולכים וחוזרים, ונפ''מ להו''א שבעל בתוך ג' ומצא דם ואחר ג' ולא מצא ודחי שמא חוזר לאלתר, ולמסקנא בבעל בתוך ג' ומצא דם ואח''כ מצא דם האם הוי דם נדה ופשט דאמרינן כנותן אצבע בעין ש''מ שהולכים וחוזרים. 4. נכדתו של אנטונינוס אמרה שיכלה להתעבר מגיל שלש, ואף דאמרינן לר''מ קטנה משמשת במוך שמא תתעבר ותמות, הגויים בשר חמורים או פיהם דיבר שוא. 5. אשה שאמרה לר''ע שנבעלה בתוך שלש שנים, הכשירה לכהונה אף שאח''כ טעמה טעם איסור הויא הל''מ.
שאלות לחזרה ושינון
דף מד
א. דיני תינוק בן יום אחד (11)
ב. דיני קטנה בת שלש שנים ויום (5)
דף מה
*בת שלש. הגילאים.
א. קטנה בת שלש שנים ויום אחד 1. מתקדשת בביאה לחכמים ולר''מ א''צ יום אחד, ואיכא בינייהו לרבי ינאי ערב ר''ה ולרבי יוחנן האם שלושים יום בשנה נחשבים כשנה, וי''א יום אחד בשנה נחשב לשנה והיינו בת שנתיים ויום. 2. ביאתה ביאה לענין יבום וחיוב אשת איש וטומאת בועלה בנדותה ואכילת תרומה אם נישאת לכהן ואם בא עליה מכל העריות מומתין עליה והיא פטורה. 3. בתוליה פחות מכאן כנותן אצבע בעין ובעי האם אינם ניטלים או הולכים וחוזרים, ונפ''מ להו''א שבעל בתוך ג' ומצא דם ואחר ג' ולא מצא ודחי שמא חוזר לאלתר, ולמסקנא בבעל בתוך ג' ומצא דם ואח''כ מצא דם האם הוי דם נדה ופשט דאמרינן כנותן אצבע בעין ש''מ שהולכים וחוזרים. 4. נכדתו של אנטונינוס אמרה שיכלה להתעבר מגיל שלש, ואף דאמרינן לר''מ קטנה משמשת במוך שמא תתעבר ותמות, הגויים בשר חמורים או פיהם דיבר שוא. 5. אשה שאמרה לר''ע שנבעלה בתוך שלש שנים, הכשירה לכהונה אף שאח''כ טעמה טעם איסור הויא הל''מ.
ב. הגילאים השונים ודיניהם 1. בן תשע שנים ויום ביאתו ביאה קונה את יבימתו וכשיגדיל יבעול ויתן גט, אם בא על נדה מטמא, פוסל ואינו מאכיל בתרומה, בא על בהמה נפסלת למזבח ונסקלת על ידו ובא על העריות מומתין על ידו והוא פטור. 2. בת י''א ויום נדריה נבדקין ובת י''ב נדריה קיימין ובודקין כל י''ב וקודם לכן אינו כלום אף דחריפי ואמרי שיודעים למי נדרנו, ואח''כ חל אפילו שאומרים לא ידענו. 3. בן י''ב ויום נדריו נבדקין ובן י''ג נדריו קיימין, וזהו כרבי דדריש ויבן את הצלע שיש באשה בינה יתירה, ולר''ש בן אלעזר תינוק מחכים קודם מתוך שמצוי בבית רבו. 4. בן או בת שלא הביאו שתי שערות, לב''ה בגיל עשרים לב''ש י''ח ולר''א בזכר עשרים ובנקיבה י''ח, אם נולדו בהם סימני סריס יביאו ראיה על גילם והוו סריס ואילונית שאינם בחליצה ויבום, ובלא סימני סריס ממתינים עד רוב שנותיו.
שאלות לחזרה ושינון
דף מה
א. דיני קטנה בת שלש שנים ויום (5)
ב. הגילאים השונים ודיניהם (4)