דף מב
*טומאת בית החיצון. *בית הסתרים.
א. הטומאה בבית החיצון ומנין 1. בנדה שנאמר בבשרה, וזהו לר''ל כל שנראה כשתינוקת יושבת לרבי יוחנן עד בין השינים ולברייתא מקום שהשמש דש. 2. בזבה נאמר זובה בבשרה. 3. פולטת ש''ז לת''ק מטמא שנאמר יהיה ולר''ש אינו מטמא דדיה כבועלה שמטמא רק בחוץ ואינה טמאה מחמת ששימשה דאיירי שהטבילוה במטה ולא התהפכה אבל מתהפכת אסורה כל שלשה ימים לאכול בתרומה. 4. משמשת טמאה מהש''ז אף לר''ש שנאמר ורחצו במים וטמאו עד הערב ואפילו דזהו בית הסתרים, והאיבעיא האם הויא רואה או נוגעת לל''ק לר''ש לענין לסתור ולטמא בכל שהוא ולל''ב בעי האם גמרינן מסיני רואה ופשט דהויא רואה. 5. ביולדת המקרה להו''א שנעקר ממנה דם לבית החיצון ואח''כ טבלה טמאה, ולא הויא טומאה בלועה דעשאוה כנבלת עוף טהור שמטמאה בגדים בבית הבליעה. ומטמא רק לכשיצא בחוץ, ולמסקנא בלידה יבשתא והולד הוציא את ראשו חוץ לפרוזדור דמאז הויא לידה ונטמאת.
ב. דיני בית הסתרים 1. אותו מקום של אשה לאביי הוי בלוע ולרבא בית הסתרים דאמרינן שמטמא רק מגזירת הכתוב דהוי בית הסתרים ומטמא בגזיה''כ, ולאביי חדא דבלועה ועוד דבית הסתרים הוי, ונפ''מ לתחבה חברתה כזית נבילה דמטמא במשא רק בבית הסתרים. 2. בבית הבליעה ששם טומאת נבלת עוף טהור פליגי כנ''ל ונפ''מ לתחב חבירו כזית נבילה לתוך פיו, ואביי מייתי ראיה דממעטינן שנבלת בהמה אינה מטמאת בבית הבליעה שנאמר לא יאכל לטמאה בה וזו טמאה קודם שיאכלנה וא''א ללמוד בק''ו מנבלת עוף טהור שאין לה טומאה בחוץ דנתמעט שנאמר בה ולא באחרת והאוכל אתי לשיעור כזית. 3. מקום קומטו הוי בית הסתרים, בשרץ טהור דאינו בר מגע ובנבילה טמא משום משא, ואם נכנס לאויר התנור טמא ואינו תוך תוכו והיסט ע''י קנה זב שהסיט טהור דבעינן נגיעה וטהור שהסיט זב נטמא כיון שנשאו.
שאלות לחזרה ושינון
א. הטומאה בבית החיצון ומנין (5)
ב. דיני בית הסתרים (3)