עיתון הארץ פרסם השבוע נתונים פנימיים בצה"ל המורים על ירידה של 20% במס' המתגייסים החרדים לצה"ל בשנת 2018 , זאת על אף שכמות האוכלוסייה החרדית עלתה בשנה זו ב-4%.
ד"ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, דאג מיידית להסיק ולפרסם את מסקנותיו המתבקשות: הירידה נובעת מחמת היעדר חוק גיוס לחרדים.
לא בכדי צה"ל שומר בבית גנזיו ולא מפרסם כי החל משנת 2012 אין עמידה סיסטמתית (למעט שנה אחת) ביעדי הגיוס החרדי.
יצוין כי לא בטוח שצה"ל באמת מעוניין וזקוק לגיוס החרדי לשורותיו. הצבא קיצץ ארבעה חודשי שרות לכל חייליו הסדירים בשנים האחרונות, תעשיית ההשתמטות החילונית מצה"ל שוברת שיאים היסטוריים והעתיד הצה"לי מתקדם לאמצעים טכנולוגיים , חלקם כתחליף לסד"כ ולכ"א - הדבר האחרון שהפיקוד הצבאי שואף אליו הוא התעסקות עם חיילים חרדים במגבלות הסכמיות מאמצות לביצוע.
סגן הרמטכ"ל לשעבר, האלוף במיל' יאיר גולן, צוטט במספר ראיונות לתקשורת כי המגמה האמיתית בצבא היא לצמצם את גדוד נצח יהודה החרדי לכדי פלוגה בלבד. כל קצין לוחם בצה"ל יודע כי תפיסת ההפעלה הצה"לית המינימאלית לביצוע – היא בסד"כ גדוד. ובמקרה של נצח יהודה, המשמעות היא להכפיף את הכח החרדי, לסביבה אורגנית חדשה- חילונית ברוחה ובאורחותיה.
במילים פשוטות: הבטחנו לכם סביבה תורנית הרמטית להפעלה צבאית ברוח תורת ישראל, כעת הגיע הזמן לצפצף ולהפר את הסיכומים. במילים בוטות: בוא נהפוך את צה"ל למגרש המתקנים שמגבש ומפעיל תהליכי חילון בחברה החרדית.
האלוף גולן הוא בבחינת עשב קיצוני שוטה ששירת והוביל את הקו הפרוגרסיבי – ליברלי קיצוני בצה"ל. לא רק החברה החרדית טוענת זו. רוב עם ישראל סלד והזדעזע מהשוואתו את רוח מדינת ישראל לתהליכים בגרמניה הנאצית. ראוי להעמיד את דבריו במקומם בקרן זווית שולית ולהעמיד אמירות יציבות ומבוססות תחתיהן.
השאלה האמיתית שצריכה להישאל ע"י שר הביטחון ומדינת ישראל היא, מה אנו מצפים מהחברה החרדית, המתפתחת ביותר בישראל ואשר משנה פניה ממגזר נישתי למסה קריטית בציבוריות הישראלית.
השאיפה להקטנת הסד"כ החרדי לפלוגות, בתוספת גיבוי תקשורתי מגמתי סביב מספר פרשיות בגדוד נצח יהודה - מצביעה על מגמתיות בנוגע להשתלבות המערך החרדי בצה"ל. גם מסלול הקידום הפיקודי אינו שווה הזדמנויות לאופק ההתקדמות ומארג תפקידי הרוחב המונגשים לכלל מאגר קציני צה"ל.
הציבור החרדי הוא נושא דגל לימוד התורה לכלל עם ישראל, משימה שהיא חשובה לשיטתו ולשיטת רבים בעם, ומלווה את לוחמי צה"ל בהצלחתם במשימה. בלימוד ארוך שנים, מרובה שעות, תובעני, עמוק ומנותק משאון העולם הזה צוללים אלפי בחורים לעומקה של תורה. מקור ההצלחה בהשקפה היהודית מגיע מחיבור העם עם הקב"ה ועם תורת ישראל. את זה בונה הציבור התורני בישראל. חייבת להיות הכרת טובה של לוחמי צה"ל ללומדי התורה. לא פחות מהחובה להכרת הטוב לכל אחת מהמשימות האחרות המוטלות בצבא העם.
מאידך, לוחמי צה"ל (המהווים 10% מחיילי צה"ל) הם המחרפים נפשם למות במערכה על הגנת העם והארץ. במאמצים עילאיים, במיעוט שינה, בכובד אחריות, באומץ לב , באחריות לכלל ישראל – הם העומדים בגבולות והצועדים אל מול אוייב כדי לשמור על עם ישראל וארצו. חייבת להיות הכרת טובה של בני התורה ללוחמי צה"ל וחייליו.
בציבור החרדי כמו בכללי, לא כולם בנויים מאותן תכונות, כוחות וכישרונות. עם התרחבות המגזר החרדי, מתראים יותר ויותר חלקיו שרצונם הפנימי הוא להיות קשורים לחיי המעשה. אין הדבר אומר שהם שואפים להתנתק מעולם התורה ומהחשבת עצמם בני תורה. רצונם לפעול את קומתם האנושית כבני תורה בעולם המעשה על כל המשתמע: צבא, לימודים, תעסוקה והשתלבות בחיים האזרחיים הנורמטיביים בישראל.
האמון הבסיסי לבניית קשר בין הצבא למחנה החרדי, הוא לאפשר באמת ללוחמים, קצינים ותומכים להכות שורש בחברה הישראלית, מתוך כבוד והערכה לתורת ישראל. לשילוב הבין ציבורי הזה אסור להיתפס כנטל, אלא כהזדמנות לבנות עתיד משותף של כלל עם ישראל. זוהי משימה לאומית ראשונה במעלה בהתבוננות עשרים שנה קדימה.
צה"ל יכול להוות את מגרש האימונים והבנייה לציר ההתפתחות הזה. אולם אם ימעל באמון ויפר את ההסכמות להבניית סביבה תורנית בצה"ל, ניסיון הגישור בין המחנות יאבד את ערכו ואת אמינותו. משום כך חובה לשני הצדדים לעמוד בהבנות ולבצע את מיטב ההשתדלות.
השיח הציבורי הקיצוני, הוא פרי יד מכוונת של גורמים אינטרסנטיים ועתירי תקציב. מתחת לססמאות ולקוצים, נמצא עם ישראל שברמת הפרט אוהב זה את זה ויודע לטפוח בחברות על הכתף כדי לעבוד יחדיו.
ועוד נתון לתשומת לב. למעלה משליש מהעולם החרדי בנוי מבעלי תשובה. (נתוני הלמ"ס 2012,2018). רובם ישראלים בוגרי צבא, בוגרי אקדמיה או לימודים מקצועיים. השיח הקוטבי של חוסר ההכלה בין הצדדים, יכול להיות הרבה יותר רך ומונגש - אם אותו שליש הממוקם כיום במאסף המחנה החרדי כגלגל ספייר לעת מצוא, יעשה צעד קדימה ויתחיל להוביל צעדים אפקטיביים לחיבור והבנה הדדית מתוך הזדהות, הכרות וחברות עם שני צדדי המתרס.
הכותב: אלעד צדיקוב, קצין לוחם בשייטת 13 במיל', וכיום חבר מועצת העיר הרצליה ויו"ר פורום אחריות יהודית - בעלי תשובה להשפעה.