משטרת ישראל הגישה לאחרונה את תשובתה לבג"ץ, במענה לעתירה שהגישו ארבעה חרדים, תושבי ירושלים, נגד הפעלת מכת"זית (מכונית התזה) ו'בואש' נגד מפגינים.
כזכור, כפי שדווח ב'כיכר השבת', שמואל קרויס, ישראל מנדלסון, בנימין מייקל ואשר בן-שעיה, הגישו עתירה לבית המשפט בדרישה שיורה למשטרה להפסיק את השימוש באמצעים הללו כדי לפזר הפגנות, לאחר שהם ובתיהם נפגעו מכך בעבר.
בעקבות כך, הורו שופטי בית המשפט העליון למשטרה להבהיר את עמדתם בנושא, תוך שהנשיאה אסתר חיות אומרת לעותרים, ברמז די ברור: "לאחר כמה תביעות נזיקין, המדיניות הזאת כנראה תיעלם".
לאחרונה, כך מתברר, הגישה המדינה את תגובתה לבג"ץ, במהלכה היא מגלה כי שונו הנהלים לפיזור הפגנות על ידי האמצעים הללו, לאחר דיון מיוחד בצמרת הפיקוד המשטרתי.
"לאור המשמעויות הסביבתיות הכרוכות בשימוש בבואש, ובפרט הפגיעה האפשרית באוכלוסייה אשר אינה מעורבת בהפרת הסדר", מפרטת המשטרה, "התקיימה על ידי הגורמים הרלוונטיים במשטרת ישראל בחינה נוספת אשר לאופן הפעלת האמצעי, ולאחר דיון בראשות ראש אגף השיטור הוחלט, לפרט בנהלי המשטרה אמות מידה אשר ינחו את בעל הסמכות להפעלת הבואש, בטרם הפעלתו בשטח בנוי וצפוף. אמות מידה אלה, נוגעות להשפעת השימוש בבואש על אוכלוסיה תמימה והנזק הסביבתי שעלול להיגרם מכך".
"כך, על הגורם המוסמך להידרש לשיקולים הבאים: רוחב הציר, חיוניות הציר, מאפייני הציר, מאפייני הסביבה שעלולה להינזק, היקף הפרת הסדר, חומרתה ומשכה והאמצעים החלופיים העומדים לרשות מפקד האירוע לטיפול בהפרת הסדר".
"בין אמות המידה אשר פורטו לעיל, יש לערוך איזון, בהתאם למאפייני האירוע, שכן יש מביניהן אשר יטו את הכף להימנעות משימוש בבואש, ולהיפך. כך לדוגמה, ככל שמדובר באירוע הפרת סדר ברחוב צר; שאינו מהווה ציר חיוני ומתאפיין בסביבת מגורים; אשר מצוי בשלביו הראשוניים והיקפו הוא כזה המאפשר למשטרה שליטה בניהול האירוע או התמודדות באמצעים אחרים, הנטייה תהיה להימנע משימוש בבואש. בהתאם להחלטה זו יעודכן נוהל הפעלת הבואש".
עוד קודם, כתבה המשטרה בתשובתה לשופטים: "להלן התייחסותנו לאפשרות השימוש במכת"זית ובואש, לצורך פיזור אירועי הפרות סדר, בשטח בנוי, לרבות רחוב מגורים צר וצפוף, בהתאם לנהלים בעניין: ההחלטה האם לעשות שימוש באמצעים אגב פיזור הפרת סדר, כמו גם ההחלטה באילו אמצעים להשתמש, מתקבלת בהתאם לנהלי המשטרה ועל פי נסיבות העניין, לרבות הצורך לצמצם את החיכוך בין השוטרים לבין מפרי הסדר, במטרה להפחית את מספר הנפגעים".
"פעילות המשטרה להתמודדות עם אירועי הפרות סדר נעשית בהתאם לנוהל הטיפול המשטרתי בהפרות סדר, המפרט את עקרונות הטיפול המשטרתי, הכללים המנחים והמענה המבצעי שניתן על ידי המשטרה באירועים אלו, לפיהם השימוש במכת"זית ייעשה רק במקרים של הפרות סדר ממדרג ג', קרי; הפרות סדר קשות, המאופיינות בהתפרעויות, חסימת צירים וכן באלימות כלפי שוטרים (ללא שימוש בנשק)".
בשלב זה חושפת המשטרה: "הגורם המוסמך לאשר את השימוש באמצעי זה, הוא מפקד מרחב או סגנו, מפקד תחנה גדולה או מפקד מפקדה משימתית או סגנו. כמו כן, נוהל הפרות סדר קובע כי יש לעשות שימוש באמצעים לפי רמת החומרה והמדרגים של הפרת הסדר, וכי יש לעשות שימוש באמצעים בצורה מידתית".
"אשר לאופן ההפעלה והשימוש של המשטרה בנוזל הבואש: זה נעשה בהתאם להוראות 'נוהל הפעלה ושימוש בנוזל בואש', מס' 90.221.111.008, שאושר הן על ידי קצין הרפואה הראשי של צה"ל, והן על ידי הייעוץ המשפטי של משטרת ישראל. כמו כן יצוין, כי נוהל זה מתוקף מעת לעת, בהתאם ללקחים המופקים מהשימוש בו".
לפי המשטרה, "על פי הוראות נוהל זה, השימוש בבואש באירועי הפרות סדר אפשרי באירועים במדרג ג' (הפרות סדר קשות), באישור הגורם המוסמך כפי שנקבע בנוהל הפרות סדר. בנוסף, השימוש בבואש יעשה בהתאם למאפייני הפרת הסדר וכלל הנסיבות הקשורות, על פי שיקול דעתו של מפקד האירוע.
"ההפעלה תיעשה", כך מתברר כעת, "על ידי צוות מוגדר שאומן, הוכשר והוסמך לכך, ולאחר הזהרת מפרי הסדר באמצעות כריזה ומתן פרק זמן סביר לפיזור ההפגנה לאחריה - טרם השימוש בבואש. כמו כן, ההפעלה תיעשה באופן מדורג, ותופסק מיד עם קבלת האפקט הנדרש... וכן יבוצע תיעוד ודיווח אודות השימוש באמצעי, ובמקרים חריגים יבוצע תחקיר".
המשטרה ממשיכה ומפרטת: "בנוסף, עצם השימוש במכת"זית כאמצעי לפיזור המון באמצעות התזה, נעשה בהתאם ל'נוהל הפעלת מכת''ז', מס' 90.221.111.004, הקובע בין היתר כי השימוש באמצעי זה אף הוא ייעשה על ידי צוות משטרתי אשר הוסמך והוכשר לכך, וכן קובע הנחיות ודגשים לעניין אופן ההפעלה, לרבות הפעלת האמצעי בשטח בנוי או בנסיבות בהן עלולה להיפגע אוכלוסיה תמימה".
"אשר למגבלות ההפעלה והשימוש בנוזל הבואש, סעיף 7 בנוהל מפרט מספר מגבלות. כך, לפי סעיף 7(ה), התזת נוזל 'בואש' תתבצע אך ורק בשטחים פתוחים. סעיף זה נועד להבטיח, כי שימוש בנוזל הבואש יעשה במקום פתוח, שאינו מקורה, החשוף לאוויר ולרוח, באופן המאפשר לחומר להתנדף. על מנת להסיר ספק, ולהבטיח כי לא ייעשה שימוש בנוזל הבואש בחללים בהם החומר לא יכול להתנדף, נקבע גם סעיף 7(ו) לנוהל, על פיו במקומות סגורים לא יבוצע שימוש בבואש. כוונת סעיף זה, כאמור, לאסור על הפעלת הנוזל בחללים סגורים, בהם החומר נכלא למעשה בחלל הסגור ואינו מתנדף".
בשלב זה מתייחסת המשטרה ישירות לטענות העותרים החרדים, וטוענת כי "רחוב מגורים צר וצפוף הוא שטח פתוח אשר קיימת בו חשיפה לאוויר ולרוח, באופן המאפשר התנדפות החומר, שכן לא מדובר בחלל סגור אשר הנוזל נכלא בתוכו. לכן, הפעלת המכת"זית בשטח בנוי, לרבות ברחוב מגורים צר וצפוף, אינה סותרת את הוראות הנוהל - זאת, לצד בחינת יתר מאפייני הפרת הסדר והנסיבות הקשורות, ועמידה בכלל ההוראות בנהלים הרלוונטיים".
"השימוש במכת"זית ובבואש", מתעקשים במשטרה, "נעשה בהתאם לנהלים, ובאירועים בעלי מאפיינים חמורים, של התפרעויות, חסימת צירים, אלימות כלפי שוטרים ואי ציות להנחיות המשטרה והוראות הפיזור שניתנות על ידיה. אירועים אלו מהווים סכנה חמורה למפרי הסדר עצמם וגם לציבור בכללותו, ופוגעים באופן כבד וממשי בשגרת החיים של שאר התושבים והציבור למשך שעות ארוכות".
פרקליטות המדינה, שייצגה את משטרת ישראל בעתירה זו, כותבת: "כאן המקום לשוב ולהזכיר, כי הפרות סדר הן מטבען אירועים דינאמיים, שאינם צפויים מראש, ואשר קיים פוטנציאל גבוה להסלמתם ולהתגברות האלימות והפגיעה בסדר הציבורי ובשלום הציבור. באמצעות השימוש במכת"זית ובבואש לצורך פיזור ההמון, נמנעת הסלמתן של הפרות סדר ונחסך הצורך בשימוש באמצעים חמורים ופוגעניים יותר. הניסיון מלמד, כי אמצעים אלו אפקטיביים לפיזור המון באירועים בעלי מאפיינים חמורים, בצד פגיעה פחותה במפרי סדר, שכן על אף אי הנוחות הנגרמת למפרי סדר ולתושבי האזור, לא נגרם להם נזק גופני משמעותי בעקבות השימוש בהם".
"על כן", מדגישה המשטרה, "אמצעים אלה נחשבים אמצעים מידתיים. נזכיר, כי על פי נתוני המשטרה השימוש במכת"זית ובבואש נעשה פעמים בודדות, וזאת אל מול עשרות הפגנות ואירועי הפרות סדר (כך מתוך בחינת הנתונים בירושלים בשנת 2018), שמרביתן מתרחשות באזורים אורבניים - דווקא במטרה לשבש את הסדרי התנועה ואת חיי השגרה בעיר, כשהן יוצרות סיכון חמור במקרה של אירוע חירום, לאור חסימת המעבר לרכבי ביטחון, חירום והצלה (כב"ה, מד"א וכדו')".
ולסיום: "משאמרנו זאת, נציין כי בהתאם לנוהל הפעלת מכת"זית, השימוש בשטח בנוי ייעשה בהתאם להנחיות הקובעות, בין היתר: בשטח, כגון שטח בנוי או בנסיבות אחרות, שהשימוש במכת"ז עלול להביא לפגיעה באוכלוסיה תמימה או לנזק סביבתי, יש להמעיט ככל הניתן את השימוש בו, ורק בנסיבות שבהן הדבר אומנם מביא תועלת והשימוש סביר בהתחשב בפוטנציאל הפגיעה והנזק. כמו כן, ככל שהוחלט שסביר להשתמש במכת"ז, יש להקפיד ולהימנע מפגיעה סביבתית מעבר לסביר. על כן, דין העתירה להידחות".
יצוין, כי כבדרך אגב מזכירה המשטרה, "למען שלמות התמונה" כהגדרתה, כי ביום 23.9.19 ניתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה שנחתם במסגרת תביעת נזיקין שהגיש אחד העותרים בגין נזק שנגרם לעסקו משימוש במכת"זית, לפיו על המשטרה לשלם לו סכום פיצוי בסך 17,000 שקל.