כמה שעות לאחר צאת השבת, התבשרו הכתבים הפוליטיים על כך שמועצת גדולי התורה אישרה את 'שדרוגו' של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, לתפקיד שר, בעקבות מצבו המשפטי של השר הממונה, ראש הממשלה בנימין נתניהו, המחייב אותו להתפטר מהתיקים בהם הוא מחזיק.
לגיטימי שליצמן, למרות כל החשדות העומדים על ראשו, חושב שהוא מצליח בתפקידו במשרד הבריאות, ולכן הוא רוצה להמשיך להחזיק בתיק זה, ולשם כך הוא נזקק כעת להתמנות לשר. אך מה שלא לגיטימי, היא העובדה שהוא הופך אותנו, ציבור המצביעים החרדי, לעדר של כבשים.
מי שירענן מעט את זיכרונו, ויעוף עשר שנים לאחור, ייזכר בימי הקמת ממשלת נתניהו הראשונה, אז ליצמן, מתוקף היותו במקום בראשון ברשימת יהדות התורה, היה זכאי לבחור גם את התפקיד הראשון.
והוא באמת החליט לבחור בתפקיד, בו החזיק גם בעבר, של יו"ר ועדת הכספים. אך מה לעשות, ובאותה העת עמיתו לסיעה ח"כ מאיר פרוש (איש 'שלומי אמונים') כעס עליו בשל תמיכתו בניר ברקת לראשות עיריית ירושלים, ולא בו. בעקבות כך, הכין לו פרוש נקמה מתוקה: בסבב ההצבעות בסיעת יהדות התורה, הוא תמך דווקא ביו"ר 'דגל התורה' ח"כ משה גפני לתפקיד יו"ר ועדת הכספים - וניצח.
ליצמן, המאוכזב, נאלץ "להסתפק" אז בתפקיד של סגן שר במשרד הבריאות, תיק אותו הוא בחר, מחוסר ברירה מופגן, מתוך שלל תיקים שנתניהו הציע לו לשמש בהם כסגן שר.
למרבה הפלא, ליצמן הצליח היכן שאחרים הצליחו פחות, ועשה מהפכה בשירותי הבריאות. זה החל בביקורי הפתע שלו בבתי החולים, המשיך בטיפולי שיניים חינם לילדים ובאופן כללי - התיק האפרורי נהפך פתאום לזוהר, עד כדי כך שבעת שיאיר לפיד נכנס בהמשך לקואליציה, עמד משרד הבריאות בראש רשימת הבקשות שלו.
אין ספק, שמגיע על כך צל"ש יחודי לליצמן, אך יחד עם זאת, פעם אחת ולתמיד, המשחק הזה של ליצמן, מתי הוא כן מתמנה לשר ומתי לא, צריך להיפסק. הפסקנו לאכול את ה'לוקשים' שהוא היה רגיל להאכיל אותנו.
כזכור, לפני ארבע שנים, בעקבות עתירה של יאיר לפיד, לא יכולת להמשיך לכהן כסגן שר במעמד שר, מה שהצריך סבב טלפונים בין חברי ה'מועצת', ואלו התירו לך, כך נטען, לשמש כשר. בכל זאת, היה זה כחלק מתגובה למאבקו של לפיד בציבור החרדי.
לאחר שנתיים, כשעבודות הרכבת בשבת עלו לכותרות, החלטת, ליצמן, לעשות עלינו סיבוב ציני, ובמקום להילחם באמת על כבודה של השבת - התפטרת מתפקיד השר אך כמובן, חס ושלום, לא מהקואליציה. המשכת לכהן כסגן שר, כשבביטאון הביתי שלך, הרעיפו עליך שלל סופרלטיבים על "עמידה איתנה למען שמירת השבת".
ריד מיי ליפס, מר ליצמן; להתפטרות שלך לפני שנתיים לא היה כל קשר לקדושת השבת. הכיצד? כי אחרת, איך באבחה אחת, מחשש שהתפטרות נתניהו תגרום למינוי שר אחר מעליך, אתה שוב מעלה את מינויך לשר, כאופציה.
אנחנו, שרוצים להיות אמונים על שמיעה בקול חכמי ישראל, לא ניתן לציניות בה אתה וחבריך נוהגים, להשפיע עלינו.
הטור הזה נועד להביע סלידה מכך שאתה עדיין חושב שתוכל לסובב בקלות את המצביעים שלך, והם יאמינו לך - כי כך נכתב בעיתון הבית. אז לא, עידן המריחות - הסתיים.
לסיום, אין פה חלילה הבעת דעה נגד גדולי ישראל. אלא שכל אחד המתעניין באקטואליה לא יכול שלא להבחין כי קיים כאן קו גמיש, המופעל לפי אינטרסים - וזה מה שבעיקר מקומם. הפעם, במקרה, יצא הקצף על "סבב הטלפונים" בין חברי ה'מועצת'.