"הורים: היזהרו מפני פינוק יתר של ילדיכם"

אתם פותחים את הדלת, ומגלים את הבן הבכור שלכם, שוכב על הספה בחדר האורחים, ואתם כבר מכירים את התנוחה. כן, הוא עייף, החיים קשים, הכל ביוקר, הוא שוב נקלע למערבולת, ואתם למערבולת רגשית. לתת או לא לתת. מתי מותר להגיד – לא!

אז, נניח שהבן ניגש אלינו לבקש כסף, או במילה יותר עדינה "הלוואה" (שאתם יודעים שמועד הפירעון שלה אחרי מאה ועשרים.) והפעם הוא נקלע לקשיים, אחרת, לדבריו הוא לא היה פונה אליכם. מידת החסד שבלב שלנו מתעוררת, מעוררת רחמים על הילד, גם אם הוא בן שלושים. נכון, זו לא הפעם הראשונה שהוא מבקש אבל...איך אפשר לעמוד מנגד ולא לעזור? אם אנחנו לא נעזור אז מי כן? בשביל מה יש לו הורים. (הוא בן שלושים, להזכירכם)

והרצון הטבעי שלנו לתת לו כסף ולפתור לו את כל הבעיות, נובע ממידת החסד שמעוררת את רגש הרחמנות ואנחנו רוצים להשפיע. אבל קול פנימי אחר נשמע בתוכנו. רגע, יש גבול!

אנחנו אומנם מרחמים ונותנים- אבל, הילד נקלע בכל פעם לקשיים, לא כי הוא "חסר מזל", אלא מפני שהוא פועל ללא מחשבה, מבזבז כספים, ואיפה שהוא בתת ההכרה יודע שבסופו של יום, של חודש, אנחנו אלו שנשלם את המחיר.

מידת הגבורה- מידת הדין, תובעת מאתנו, לשים גבול. הפעם לא לתת. כן, זה טוב שהפעם הוא יילחץ, ידאג, רק ככה ילמד לשים קץ לבזבזנות. יתחיל לקבל את האחריות להתנהל יותר נכון בחיים. החסד מעורר את הרחמים והרצון להשפיע, לעומת זאת כוח הגבול, כוח הגבורה - הוא כוח החינוך.

כמו הורים שיכינו שיעורי בית עם הילדים שלהם, האבא יפתור לבן את התרגילים. אימא יקרה את תכיני את העבודות להגשה, חסד ורחמים בבית שופעים בלי הפסקה.

אבל ככה הילדים לעולם לא ילמדו לקבל אחריות ולא לומדים ללמוד באמת! אלא רק לומדים להיות תלויים בכם. כוח החינוך, כוח הגבורה. היכולת שלנו להתאפק! לא לפתור לילד את התרגילים, לא להכין את העבודות להגשה. יש פעמים שכוח הגבורה, הוא כוח ההשפעה האמתי – דווקא עצירת השפע, כדי שהילדים ילמדו לפתור את "תרגילי החיים". תרגילים בחשבון כשהם קטנים, ככה ילמדו לחיות עם חשבון בגיל שלושים. תחשבו על זה.

שבת של שלום, ושל בחירות נכונות בחיים.

מחכה לשיתופים שלכם, חדוה לוריא

הרבנית חדוה לוריא פסיכותרפיסטית, שדרנית ומגישת תכנית 'התחברות שבועית' ברדיו קול ברמה

רוצות לשמור על קשר עם הרבנית לוריא? לשליחת משוב, הערות והארות: ‎mhithabrut@gmail.com