אביתר: "מעניין מה יקרה אם נשחרר עכבר ממלכודת פעם אחרי פעם, אם הוא ימשיך לרצות את הגבינה, או יפסיק?
נראה לי שבסוף הוא יבין את הקטע, ולא ייכנס אליה שוב. כמה פעמים עישנתי, אכלתי, ועוד מלא דברים שציפיתי שהפעם זה יעשה את העבודה ובסוף התאכזבתי. אבל אני עדיין ממשיך.
שאלו פעם את פו הדוב, מה הרגע הכי מאושר בחיים שלך? הוא ענה: "הרגע לפני שאני אוכל את הדבש".
אני חושב שאנחנו חברה שמחנכת למשככי כאבים, הכל רק לא להרגיש את הכאב, הכל כדי להרגיש טוב.
בכל מקרה, אני כזה. בורחים. מכאב, מעצמנו, מאהבה. עולם קשוח.
בשביל עולם עדין יותר צריך להסכים לכאב, להרגיש, להודות שאני חסר, חולף, זקוק לאהבה. להפסיק לחזור על אותה טעות פעם אחר פעם ולקוות שהפעם זה יהיה אחרת, כי זה לא. עוד פעם נתפס במלכודת ולא מבין איך זה קרה. די נשמה, עמוד בחוץ.
תנשום. חכה. רק להיום. מסכים לנסות?".