פוסט כואב

אם ההרוג: עצרו את הקורקינטים החשמליים

דורית אברהם, שבנה נהרג מפגיעת רכב בזמן שרכב על קורקינט בתל אביב כתבה פוסט שעות לאחר שנקבע מותו: "זה מרתיח לי את הדם שהכניסו את הכלי הארור הזה" (בארץ)

|
5
|
(צילום: שאטרסטוק)

הבוקר (חמישי) נקבע מותו של רועי אברהם, שנפגע מרכב בזמן שרכב על קורקינט חשמלי בשדרות בן גוריון בתל אביב לפני חמישה ימים. הוא הובהל לבית החולים במצב קשה, אך היום נאלצו הרופאים לקבוע את מותו.

שעה קלה לאחר שנקבע מות בנה, כתבה אמו, דורית אברהם פוסט מרגש וכואב בעמוד הפייסבוק שלה עם קריאה לעצור את הקורקינטים החשמליים.

"בוקר רע, שמי דורית אברהם, מרמת גן. הבוקר עולמי חרב. בני הבכור, רועי, הלך לעולמו לאחר שנפגע מרכב בזמן שרכב על קורקינט חשמלי".

"אני קוראת לכל מי ששומע אותי, שימו לקורקינטים החשמליים האלו סוף. אני כמה ימים באיכילוב ושומעת רק על עוד טרגדיות ואסונות כמו שקרה לנו ועל מה? על מה הלך לי הילד אני זועקת הבוקר?".

האם השכולה המשיכה: "זה מרתיח לי את הדם שהכניסו את הכלי הארור הזה כמו ברווזים במטווח כשהם חשופים לפגיעות על הכביש, אין חובה וגישה לקסדות, אפוד זוהר ואורות. המינימום של המינימום. אל תעצמו עיניים כי המחיר שאני משלמת היום לא צריכה אף אמא לעבור".

"הבוקר אנחנו יוצאים אחרי שבוע מאיכילוב למסע לוויה, שבעה ואחר כך החיים בלי רועי. לא יודעת איך אשרוד ולאן ילכו חיי, אני רק יודעת היום שאני זועקת זעקה של אמא ומתחננת: עצרו את הקורקינטים החשמליים!!!".

בתגובה לדברים מסר פרופ׳ רוני גמזו, מנהל בית החולים איכילוב, כי "מדובר בטירוף מערכות מוחלט. כאן באיכילוב אנחנו רואים זינוק אדיר בכמות הפצועים שמגיעים מידי יום לבית החולים במצבי פציעה שונים כולל מוות ולצערנו זה הפך לשגרה יומיומית כאן בבית החולים".

"סוגיית הקורקינטים החשמליים אינה מוסדרת ומופקרת על ידי הרשויות וגורמי האכיפה ללא שום נוהלים ברורים ואמצעי הגנה ובינתיים לעוד משפחות חרב עולמם מידי יום. אני קורא למקבלי ההחלטות לשים סוף להפקרות המזעזעת הזו ולמנוע כבר מוות נוסף".

הכתבה הייתה מעניינת?

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
תוכן שאסור לפספס

5 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

4
אני ירושלמי ואופניים חשמליים הם לדעתי דבר מבורך מאוד, נגיש, זול, מגיע בקלות לכל מקום. אבל, ישנה אוזלת יד גדולה מהממשלה ו העיריות לטפל ולעזור לציבור הענק הזה שרוכבים על הכלים הללו. מה שאני מתכוון זה שרוכבי האופניים כמעט תמיד נאלצים לרכב על כבישים ואין כמעט בשום מקום שבילים ייעודיים לרכיבה, במקום לב
שימי
3
האמא צודקת. אבל במקום להאשים אחרים, היא צריכה להאשים את עצמה, היא היתה צריכה להבין שזה מסוכן ולשמור על בנה מהסכנה אני מאד מזדהה עם הצער של השכול, אבל בכל זאת, אם באים להאשים אחרים, נבדוק תחילה את עצמנו
אפרים
2
בשדרות בן גוריון יש שבילים ומסלולים יעודיים לאופניים וקורקינטים (עד כמה שזכור לי, אולי ישנם איזורים ללא שבילים ייעודיים אך איני חושב שיש) אז איך לעזאזל פגע בו רכב? מה הרכב עלה על המדרכה? אלא מה - הילד נסע בכוונה למרות שהייתה לו ברירה אחרת על הכביש. לאמא קל להאשים את כולם, אני חושב שהילד שלה נסע בצו
שימי
תוכן שאסור לפספס

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
עכשיו בכותרות