בשבוע שעבר, השיב הגאון רבי דב פאלי זצ"ל ר"מ בישיבה הגדול 'זהר התורה' הספרדית ובישיבת 'אהל תורה' בירושלים, נשמתו ליוצרה מתוך דברי תורה, לאחר שהתייסר בייסורים קשים ומרים והוא בשיא פריחתו בהעמדת תלמידים בשנת הארבעים לחייו. אלפים ליוו אותו בדרכו האחרונה והוא נטמן בהר הזיתים.
המנוח הותיר את רעייתו עם חובות עצומים של כל השנים שבהם חלה במחלה, והיא עצמה יתומה במשך שנים.
המנוח זכה לפטירה מיוחדת כאחד מגדולי הדור, בדקות האחרונות לחייו דיבר בלימוד עם הגאון רבי בצלאל טולידנו שאותו זכה לשמש שם בקודש קרוב לעשרים שנה. ועם הגאון ר' מנחם צבי ברלין.
שעות לפני פטירתו שר ורקד עמם "אנא עבדה דקודשא ברוך הוא" ו"לב טהור ברא לי אלוקים" הודה להם, ונפרד מכל בני משפחתו, עד שנפטר במיתת נשיקה תוך כדי דיבור בלימוד ודביקות בהקדוש ברוך הוא.
"כל מי שזכה לדבר איתו אפי' פעמים בודדות מרגיש קשר עמוק וחבר קרוב" מספרים ידידיו.
בהלוויה שהתקיימה בהתראה קצרה מאוד, בשעה מאוחרת בלילה היו אלפים אלפים רבים, שלא ויתרו לזכות ללוות אדם אהוב כזה.
"בין אדם לחברו אצלו היה סמל ודוגמאות למושגים שלא רואים בדור שלנו, שקיעות בלימוד ואהבת תורה שהחדיר בבניו תלמידיו וחבריו היו במושגים שלא הכרנו".
ידידיו ערכו כינוס מיוחד כדי לכסות חובות רבים משנים עברו וגם משנתיים של טיפולים קשים במחלה הנוראה. זאת מלבד החזקת 7 היתומים הקטנים שהותיר.
בימים האחרונים נחשפו דברי תורה שכתב בצעירותו כאחד מגדולי הדור ממש, וביום פטירתו המשיך לכתוב דברי תורה.
הציבור נקרא לתרום בקישור זה כל אחד כפי יכולתו, גדולי הדור הצטרפו לקריאה המיוחדת לסייע לנפטר הגדול מרביץ תורה ירא שמים שהשאיר יתומים רכים.
בני המשפחה אומרים כי "הנפטר היה דמות נערצת לאלפי בני ישיבה ספרדים ואשכנזים, לא היה אצלו שאלה של עדות, לכן לימד בני ישיבות ספרדים ואשכנזים כאחד, והכל מתוך אהבה ומסירות עצומה. עכשיו המשפחה נשארה בחוסר כל ממש".
בהלוויה הספידו הגאון רבי דוד כהן ראש ישיבת חברון, שתקופה ארוכה קבע עם רבי דב זצ"ל חברותא בעת למדו בישיבה, ואמר: "עלה מוות בחלוננו בא בארמונותינו'. רבי דב היה אחד המיודים שבארמונות של התורה. רבי יוחנן אמר על רבי בון שהסתלק בן עשרים שנה 'יגע תלמיד זה מה שתלמיד וותיק יגע במאה'. לפי דורנו אפשר להגיד כך על רבי דב.
"עמל התורה שאי אפשר לתאר. לא נח ולא שקט עד שבירר את כל הסוגיא. את כל הכוחות השקיע. נקטף במיטב שנותיו אבל מילא תפקידו בשלימות
אם יתן איש את כל הון ביתו באהבת תורה של רבי דוב בוז יבוזו לו. אהבת תורה. בכל ליבו ונפשו. עד יום מותו לא התנתק מהתורה. תורה שוכנת רק במי ששלם במידותיו, רבי דוב היה מיוחד בעמל התורה בזכות המידות. כולו נתינה לא החזיק טיובותא לנפשיה".
בבכי קורע לב שסחף אחריו את האלפים הרבים הספידו הגאון רבי בצלאל טולדנו ראש ישיבת זהר התורה שהזכיר איך "כמה שעות לפני שיצאה נשמתו רקד עמו ושר אנא עבדא דקודשא בריך הוא. אדם גדול בענקים, נתקיים בו מה שאמר רבינו יונה 'מי שחנן אותו ד' יתברך דעה, ישיב אל ליבו כי ד' יתברך שלחו לעולם הזה לשמור משמרתו ותורתו. ולקץ הימים טם עשה שליחותו באמונה ישוב הוא ברינה ושמחת עולם על ראשו'. רבי דב ידע שזה יומו האחרון וקיים 'ישוב ברינה', באיזו שמחה היה לקראת הליכתו להיכל הגדול שבנה בחייו".
"גם בחייו כשהייסורים היו אצלו כבר בגדר של מיתה בכל אופן הרגיש ששכינה מראשותיו, היו באים לדבר איתו כבר לא שמע שום דבר, רק דברי תורה, היה מגיב עליהן ושמח. לא ראיתי מעולם אדם שישיר וירקוד בדבקות בד' כזו בשעת מיתתו. 'סכותה לראשי ביום נשק', ביום שנשקו שמים לארץ. איזו שמחה ביום מיתתו איזו גדלות".
לקראת סיום מסע ההספדים הצטרף קהל האלפים בבכי ובדמעות שליש לקבלת דין שמים באהבה של הגאון רבי שלמה לייב, אביו של רבי זצוק"ל שזעק: 'ד' נתן'. הייתה לנו זכות, זכינו, זכינו בזכות אבות. זכינו לקבל מתנה מהקב"ה. זכינו ולא ידענו במה זכינו. 'ד' נתן וד' לקח יהי שם מבורך מעתה ועד עולם'. 'ויגבה ד' צבאות במשפט'. יש משפט שזה גבוה מעל גבוה. כל הזמן האמנו, כמה תפילות התפללו לרפואתך, כמה חיזוקים, כמה קבלות, כמה ידידים שפען לב כמים. אבל נתקיים 'ויגבה ד' צבאות במשפט'. זה משפט גבוה. אבל אנחנו מאמינים באמונה שלמה ש'האל הקדוש נקדש בצדקה'. שגם במשפט הזה, גם כשאנחנו לא מבינים, אבל זה צדקה. וודאי שזה טובה. זה טובה בשבילך וודאי, אבל זו טובה בשביל כולנו, למרות שאנחנו לא מבינים אבל אנחנו מאמינים. אנחנו מאמינים שכל מה שאבינו אב הרחמן עושה הכל לטובה".
בני המשפחה וידידיו מתחננים לעזרה של הציבור הרחב. ניתן לתרום ולהתעדכן על מצב התרומות כאן